ביקורת ספרותית על קללת הכלים השבורים - דמדומי העוצמה הצבאית והמדינית הישראלית 1967-1982 מאת עמנואל ולד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בפברואר, 2017
ע"י tuvia


חשבתי רבות על אופן כתיבה ביקורתית על ספר זה. חשבתי להתחיל עם סיפורי האישי ממלחמת שלום הגליל ( לבנון הראשונה), אולם החלטתי שלא להכביר מילים על ספר כל כך מורכב ומלא עינין.
על עמנואל ולד אין צורך להכביר מילים, אולי הרבה חברים לא שמעו על הקצין החכם הזה שעליו הוטל לחקור את תקלות המלחמה, אולם הוא לא הסתפק בחקר המלחמה הזאת ועשה מחקר יסודי ועמוק שבחן את כל ההיבטים של הבעלות הכוח על ידי המדינה בזמן שלום ומלחמה והגיע לדעת רבים לחשיפת הדלקת שמרקיבה את שורשי הצבא כבר ממלחמת יום כיפורים מה שממחיש שהבעיה היתה שם עוד לפני ( הוא הולך אחורה עד מלחמת ששת הימים), דבר שכנראה לא כל כך מצא חן בעיני קציני גבוהים הנמצאים בלב המערכת ועוזרים לה להסתאב ולהרקיב.
עמנואל ולד אלוף משנה בדרגתו היה בעל תואר דוקטור בניתוח מערכות, תואר שאותו קיבל מאוניברסיטת סירקוז בניו יורק, הוא היה גם ראש המחלקה לתכנון צבאי ארוך טווח במטה הכללי.
עם רקע השכלתי ומומחיות ברמה כזאת היה זה אך טבעי שהרמטכל יטיל עליו את הניתוח והסקת המסקנות של ליקויי המלחמות הקודמות.
הדוח שיצר ולד היה כה קשה שהרמטכל החליט לגנוז אותו , מחשש לזעזוע קשה . את המכה האחרונה הנחית שר הביטחון, מי אם לא יצחק רבין, שהחליט פשוט לגנוז את הדוח , ומאחר שלא התקיים כל דיון בנושא ( על פי הבטחתו של רבין) החליט אל״מ ולד להתפטר מהצבא.
לדעתי היתה זאת טעות קשה מכיוון שהסתלקותו של ולד מהצבא ביטלה את האפשרות לפתוח את הנושא לפני שר הביטחון הבא שאולי היה פתוח לרעיונות מחוץ לקופסא ולא היה פחדן וחששן כמו רבין בנושא של ניעור המערכת הבטחונית.
לאחר פרישתו כתב ולד עוד שני ספרים בתחום הביטחון ונפטר לאחר זמן קצר ממחלה קשה, תנצבה.
אינני מוצא צורך להכנס לתוכן הספר מאחר שהוא מצריך התיחסות מקפת, כאשר הדברים מחוברים זה לזה כשרשרת חוליות, וניתוק חוליה אחת מהשרשרת שוברת את ההגיון הכללי של הכתוב.
באופן ברור, אני מבקש להמליץ על קריאותו של הספר , בהיותו בלב הקונסנזוס הציבורי, ובכך חשיבותו האמיתית.
טוביה
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
היי רץ, ברור שיש קשר. זה כמו היחס שבין טקטיקה ואסטרטגיה. כאשר הצבא פועל להשיג השגים צבאיים בעזרת הטקטיקה והממשלה מטווה את האסטרטגיה להשגת מטרות המלחמה.
בעניין שלג, לדעתי חלק גדול ממטרות המלחמה הושגו ( וזאת אין איש יכול להכחיש), כגון : סילוק אשף מלבנון. פגיעה אנושה הסורים וחיסול הטא בבקעת הלבנון. בכלל חיל האוויר יצא מהמלחמה כשידו על העליונה בכל ההיבטים .
הכישלון היחידי והוא קשור למדיניות כלפי המיעוטים שישראל ( המוסד) קשר אותנו לעדה הנוצרית תוך ויתור על הרב השיעי שבשלב הזה לא היה עדיין אנטי ישראלי ולדעתי ניתן היה לרתום אותו לישראל. טוב זה לבכות על חלב שנשפך.
מבחינה טקטית ספגנו מפלות וכאן הספר מראה נהדר את גורמי הכישלונות ואולי אפילו מביא דרך כיצד לרפא את החוליים של תפקוד הצבא.
חני,
גם אני בעד שינוי, אבל הבעיה שכל אלטרנטיבה תהיה קטסטרופה לעומת ביבי. לדעתי עדיין לא נולד המנהיג שיכול להחליף אותו, ובמיוחד , עדיין לא נולד המנהיג שיוכל לשמור על האינטרסים של ישראל בפני הלחצים מבית ומחוץ.
חני (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
טוביה היות ואנחנו מכירים כבר כמה שנים טובות רק אומר שהתגעגעתי להנהגה אחרת.

רץ (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תמיד אמרתי שמלחמה ומדיניות ביטחון הם כלים שלובים - המלחמה הזאת הוכיחה את ההפך, היעדים שנקבעו היו חסרי הגיון, מזרח תיכון חדש, שרון לא היה שונה מפרס, רק שהוא ניסה להגיע לכך מהכיוון ההפוך - המלחמה, התוצאה מלחמה עלובה, ותוצאות קטסטרופלית, הפכנו את החיזבאללה לאויב מר שלנו.
tuvia (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
חני ודני שלום, ראשית , חני תודה.
זהו ספר קשה מכל הבחינות ומאלף גם כן. הכתוב מעניין באופן יוצא דופן אבל בו בזמן קשה לקרוא את הביקורת הנוקבת של ולד. היא חודרת עמוק כמו מים שקטים, וכמה עצוב שהיא לא נלקחה בחשבון על ידי ההנהגה הצבאית והמדינית. אולי אפילו בכוונת מכוון- פשוט להחליש את ישראל צבאית כדי שתהיה יותר גמישה ומושפעת מדינית- כך הרי נהגו רבין ופרס ה1994-8 , כדי להגיע להסכמים מדיניים פרס היה מוכן ללכת רחוק.
דני, תודה גם לך על הארותיך. למרות שאני ממש לא מסכים איתן! ולד היה חד בצורה יוצאת דופן ואת דבריו אמר ללא פחד או יריאה מאף קצין או פוליטיקאי. אני חושב כמו שכתבתי קודם שזריקת הדוח לפח נבעה מסיבות פוליטיות יותר מאשר צבאיות. אני חושב שהרמטכל משה וחצי נאלץ לזרוק את הדוח לפח עקב לחץ פוליטי שהגיע מההנהגה הפוליטית
שהיתה אז בידי המערך ( רבין ופרס) .
דני בר (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
עמנואל ולד היה ספרא וסייפא מיוחד במינו.
מה שעמד לו לרועץ הן הקביעות הנחרצות שלו, גם הבוטות שבגללן אנשים מאבדים את הסבלנות להקשיב לדברים החכמים שיש לו להגיד.
כשאתה כותב שצה"ל "הובס במלחמת לבנון הראשונה מבלי שעמד מולו אויב בכלל", זה מעליב! זה משפיל! זו לא האמת! ואתה מאבד את קהל המאזינים שלך.
יש רושם שהדוחות שלו לא היו מאוזנים בעליל, ועדיין אי אפשר לקחת ממנו את המסקנות החדות והנוקבות שהעלה.
חני (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
וואו איזה תפקיד לא פשוט שיכול להטות מאזניים לכאן או לכאן.. השם של הספר נשמע עצמתי אני מניחה כמו התהליכים המורכבים שהספר מדבר עליהם.
שבוע נפלא טוביה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ