ביקורת ספרותית על החצר הפנימית מאת דני בר

---

מכירים את המזכירה הזו בבית הספר? רק תחלוף על פניה, בלי להוציא הגה, אפילו תנסה להתעלם כי אין לך סבלנות וכוח אליה – וההיא תתפוס אותך ראס בן אנו ותדקלם את כל הרכילויות, הרחשים, ההתרחשויות, מי אמר למה (על הצוות, התלמידים, ההורים – תזהרו!!) - שנסתרו ממך מהפעם הקודמת שחלפת על פניה – הכול יפרש בפניך... או את התלמידה הזו – שיודעת הכול על כולם בכאילו לא מספרת– ממנה כולם יודעים הכוללל על התלמידים, המורים, ההורים (כן, כן הזהרו), המנהלים.. מכירים את המוכר בחנות השכונתית שרק נכנסת לקנות איזה דבר – כנ"ל.. תשמע ברצותך או לא את כל החדשות על השכנים, הדוור והפקח.. אז, החצר הפנימית – היא כזאת (לו יכולה הייתה לספר, אל תשאלו מה הייתם מגלים רוצים או לא) – כל הרכילויות החל מכבוד המנהל (ומשפחתו), חברו מעבר לים אלברט איינשטיין, חברו בכפר איש החינוך והמוזיקה חנן אייזנשטט (איש מיוחד), ועל עוד רבות (נינה הו נינה ההיית או חלמתי חלום) ורבים נוספים.
יום אסל יום בסל – אחלה של יום אסל תפסתי היום בזכות סיפור הריגול בכפר הנוער בן שמן והפשיטה עליו (1940) בפיקודו של מורטון האיום (מפקד הבולשת הבריטית) כשלצדו וילקין החביב (בעל האינטרס המקומי). ועם מרגל אחד ואנשי שטח רבים חיילים בריטים ויהודים פעילי ההגנה, ופעילים כפולים, וסתם חניכים ואנשי צוות שלנוכח התקופה והאירועים הפכו שלא בידיעתם - אנשי שטח. ומנהל אחד (ד"ר להמן האיש והאגדה) – שאף נעצר ובין הפועלים לסייע לו בקשריהם אותם הנכבדים הערבים, איתם הקפיד לשמור על קשרים מעולים. וסיפורה של בן שמן, כפר הילדים. ולא ארחיב עוד ולא אחזור על דברים שכבר נכתב. אכתוב רק זאת – אם הספר הגיע אליי אתמול וכבר נקרא עד תומו והוא האשם היחיד (כמעט) בגירעון בשעות השינה – המשמעות, הוא סחף אותי. הוא טוב. הוא טוב מאוד. ומצטרף להערת קודמי שם צוין כי שפת הספר הארכאית קמעה (בעמודים הראשונים זה צרם לי אולם מייד הבנתי שהיא נכונה ושומרת על אמינות הדמויות (רובן אמיתיות, דומני) וסיפור תקופתן ושפת דיבורן. כך גם הגנבת הערבית והיידיש לשפת דיבורן.
ועם האמור, בכל זאת הפריע וחסר לי בספר: ובכן, ישנן בסיפור דמויות מרתקות הן במישור המבצעי הן במישור החינוכי. עם חלקן יש היכרות יותר מעמיקה (הייתי רוצה אף יותר..) וחלקן הובאו שטחיות למדיי – הייתי רוצה להעמיק יותר ההיכרות גם איתן במסגרת הסיפור). הספר הוא בן 270 עמודים - אין בו מילים מיותרות! יש בו צמצום מדויק. אני הייתי רוצה יותר עמודים ועוד מילים על הדמויות.
סיפור וספר טובים – נגמר לי מהר מדיי.
לדני - יסלמו אידכ. אללה יעטיכ אלעאפיה. קח לך ח"ח.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על החצר הפנימית