ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בינואר, 2017
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הגעתי לעמוד 280 (מתוך 478) ואפסה סבלנותי. הספר הזה הוא יצירתו של "אחד מסופרי המתח המובילים בצרפת" כדברי ההוצאה, סופר שזכה במולדתו ל 15 פרסים ספרותיים, שכאשר הוא אינו סופר הוא פרופסור לגאוגרפיה ופרשן פוליטי. זה שהסיפור שהוא מספר הוא מופרך - אפשר לסלוח. כמו שאומרים פה כמה אנשים, זה מובנה בסוגה, וראוי לזרום עם הסיפור. אבל על העובדה שהוא עושה שימוש באמצעים פרימיטיביים להגברת המתח, שהכתיבה לא מתוחכמת והאינטליגנציה מובטלת, על זה אני מתקשה לסלוח.
תינוקת בת שלושה חודשים היא הניצולה היחידה מהתרסקות מטוס. שתי משפחות טוענות שהיא שלהן. משפט שלמה המודרני מצית את הדמיון. 18 שנים אחרי ההתרסקות הבלש הפרטי שנשכר לפני 18 שנה - וקיבל שכר שנתי נדיב בלי צורך למסור מימצאים או השערות, או אפילו להיפגש עם המעסיקה שלו - מגלה פתאום את האמת, אבל לפני שהוא מספיק לספר לנו מהי הוא מת. הוא משאיר אחריו הוא דו"ח המתעד 18 שנים של התחקות אחרי הסיפור הזה. הדו"ח הזה - יחד עם הסיפור בזמן הווה - הוא הסיפור שלפננו. והדו"ח של הבלש כתוב לפי כללי הסיפור הבלשי, אלה שיצרה שחרזאדה: הפסיקי דקה לפני שהתעלומה מתבהרת, ותבטיחי לך עוד יום של חיים.
למישל בוסי אין עדיין ערך בוויקיפדיה בעברית, אבל אל דאגה. עוד כמה ספרים של גאון המתח הזה יתורגמו, וגם לו כמו לגיום מוסו יהיה ערך כערכו. שניהם צרפתים. שניהם כותבים ספרי מתח רבי מכר. שניהם אינם מתעכבים על דברים פעוטים כמו היגיון סיפורי ואמינות. שניהם כותבים רומן מתח - עלילות מופרכות ופתרונות מופרכים עוד יותר (כן, הצצתי בסוף. אם חשבתי שעד האמצע הוא מופרך - חכו לסוף...) הסופרים האלה התקדמו במהירות האור ישירות לעבר, לוילקי קולינס שהמציא את הז'אנר לפני יותר ממאה שנה. מה חבל שיחד עם העלילות המופרכות הם לא אימצו גם את כשרון הכתיבה של האב המייסד.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 8 שנים)
מישהי - אני חולקת עליך
העובדה שלא אהבתי היא הסיבה הכי טובה, לדעתי, לקטול ספר. התייחסות לספר היא אישית, וכך גם כתיבת הביקורת. מצטערת שפגעתי בספר שאהבת. את יכולה לכתוב עליו ביקורת מפרגנת, כדי לאזן את הרושם. |
|
|
מישהי
(לפני 8 שנים)
אני יכולה להבין שלא הייתה לך סבלנות ולא אהבת, אבל זו לא סיבה מספקת לקטול את כל הספר.
אולי הוא לא הסגנון שלך אך הוא סגנון של רבים אחדים, ואולי גם תמצאי ספר בז'אנר הזה שתאהבי! אין סיבה לקטול מראש. אני אישית, למרות גילי הנמוך אהבתי את בספר הזה מאוד ולדעתי אין לך שום סיבה לומר לאנשים אחרים שלא כדאי לקרוא אותו למרות שאת לא יודעת לאיזה ז'אנר הם מתחברים! ועדיין ההמלצה מנוסכת טוב ומנומקת להפליא [ עבודה טובה (: ] |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חן חן, חגית.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חני (דולמוש) תודה רבה על המחמאה המקסימה.
הצרפתים - לדעתי - כלל אינם משוגעים. אני חושבת שהם הרבה יותר ארציים מהאנגלים, לדוגמה. הם אמנם פעמים רבות אנשי חזון ומתארים בספרות "ארץ מובטחת" כלשהי, אבל אינם רומנטיים כמו האנגלים, ואינם מתעלמים מהחיים האמיתיים גם כשהם רחוקים מלהיות דומים לחזונם. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אזהרה מנומקת להפליא.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ועל כן נאמר: וילקי קולינס יש רק אחד! 3>
מחשבות, הקדם תרופה למכה ופשוט אל תקרא את הספר
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הצרפתים יש להם ניחוח אחר שהם מביאים.לא תמיד
הם מתיישבים עם התפיסות המוכרות.
הם משוגעים יותר.זה מה שאני אוהבת ביצירות שלהם.שום דבר לא שיגרתי. אהבתי את הקטילה כי היא אלגנטית להפליא. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
רב תודות dina!
את ללא ספק מהירת תפיסה ממני. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לי יניני - תודה רבה. שמחה להזהיר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דני בר!
נקודה מעניינת העלית. כמובן לכל עם יש מנטליות משלו, וזה משתקף בספרות שלו. אני חושבת שמי שמאפיין בכתיבתו את המנטליות הצרפתית הוא דווקא מישל וולבק: פלספן להכעיס, שואף להראות כמה הוא הכי חכם, ווכחן ודווקאי. הספרים של מוסו, בוסי ובטח עוד מאות ש(עוד?) לא תורגמו פונים לקהל יעד אוניברסלי של אלה שהיו רוצים מציאות יותר רומנטית מזו הקיימת, לבכות, להתרגש ובסוף שכולם יילכו לים וישמחו... לגבי הפרסים אין לי מושג. אולי אלה פרסים של ההוצאה??? |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
רב תודות יונתן בן!
אני מוקסמת מהשימוש היצירתי שאתה עושה בשפה. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חן חן, בת-יה
לנטישה של ספר יש סיבות מגוונות, וכך גם הדרוג שונה מנטישה לנטישה. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מסמר עקרב, תודה רבה!
אני לא יכולה להסביר (גם לעצמי) את הדירוג שאני נותנת. בכלופן "ספר לא משהו" נראה לי הולם אותו ו"בזבוז של זמן" מעליב אותי (כי זמני הוא זה שבוזבז) |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, תודה רבה.
בטח עוד מוסו. הצלחה גוררת אנשים להגיד "גם אני רוצה!" ויש, כנראה, מקום לכולם. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
|
|
|
dina
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
פשששש, מורידה בפניך את הכובע. עמוד 280? יפה לך! בקושי 60 עמודים שרדתי לפני שנטשתי. איטי, טרחני, ודורך במקום.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה על האזהרה
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
קטילה מנומקת שלא משאירה ספק.
אולי לפעמים ספר הוא לא אוניברסלי, אלא הוא תלוי תרבות ומקום גאוגרפי או אתני, אחרת קשה להסביר איך בצרפת הוא עטור פרסים. ולא פעם אני תוהה, גם כאן לא אחת, מדוע סופרים כותבים ספרים ארוכים, ארוכים מידי לעלילה או ליכולת הספרותית שלהם לרתק את הקורא למשך זמן כה ארוך. לדעתי זו אמנות עדינה למצוא את שביל הזהב בין לכתוב הרבה, מייגע ומשעמם לבין לכתוב ארוך ולרתק. |
|
|
יונתן בן
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אחלה סקיטולת.
סקירה + קטילה + ביקורת
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה, וכמו מסמר עקרב: אני בדיעה שספר שנוטשים שווה בקושי כוכב אחד, אז מה הנדיבות הזאת?
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
קטילה מעולה.
מדוע בעצם שני כוכבים ולא כוכבון אחד קטנטון?
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
עוד מוסו? ברררררר.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מקסים.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
