ביקורת ספרותית על המובחר מאת רות רנרט
ספר טוב

---

אם עיתוני סוף השבוע האחרון, היו עמוסים בידיעות על מרוץ הבחירות בארצות הברית, אין לי ספק שגם עיתוני סוף השבוע הבא יעסקו באותו נושא, ועל אחת כמה וכמה יתווספו לידיעות, גם כתבות של פרשנים למיניהם על כמה זה טוב ליהודים...

הפסקה הזו מחברת אתכם לספר... ניחשתם נכון... הספר הזה עוסק במרוץ לגבעת הקפיטול, החדר הסגלגל. אבל... ואבל אחד גדול לא רק...

למרות, שלב ליבו של הספר עוסק במסע הבחירות ובמועמד לנשיאות, יש בו מנעד של נושאים: מערכות יחסים בתוך המשפחה, שהיא גם עשירה יהודית ומפורסמת. מנגד הקהילה הלהטבי"ת, היציאה מהארון והקשיים, המושכים בחוטים ברקע, רטוריקה, פוליטיקה, תרומתה של שפת הגוף למסר, מערכות יחסים בין מדינות, שוחד, "תן לי ואתן לך", פחד מהצלחה מול פחד מהכישלון, הקשר היהודי בארה"ב, אמת ושקר, חברות, נאמנות, ביקורת על התנהלות המשק ושביתות בישראל, ומה לא? המון...

אפילו השתיקה כאן מדברת...
ופצעים יש כאן הרבה. הפצעים תמיד משאירים צלקות. צלקות לעולם נשארות, השאלה היא מה עושים עם אותן צלקות?
האם אפשר להשלים איתן?
אפשר להתנגד אליהן?
זה אפשרי בכלל?

ומי אמר שאין טעויות?
כולנו עושים טעויות ועל טעויות משלמים. השאלה היא: מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם?

רות רנרט כותבת בקצב ומכניסה את הקורא, כמעט ללא מנה ראשונה למרק מבעבע, עובדה זו תורמת לסקרנות והנאת הקריאה.

אצלי הדפים עברו מצד לצד מבלי להרגיש... וזה לא ספר מתח, זה בסך הכול ספר פרוזה שלא כוססים בו ציפורניים. אך בכל זאת, מצאתי בעלילה הזו זן אחר של מתח, כמעט עם אותם סממנים שמקפיצים את דפיקות הלב.

רות בישלה כאן תבשיל המחולק לשני חלקים: בחלק הראשון היא הכניסה את המרכיבים לסיר, ולאחר מכן צירפה את כל התבלינים, והם אלה שהעניקו לתבשיל את הריח והארומה היחודיים.

לב ליבו של הסיפור עוסק בטום גולד, בעלים של חברת ספנות גדולה בארצות-הברית. טום יהודי, עשיר ותורם גדול לישראל. הוא גם בנו של ג'וזף, איש עסקים ופוליטיקאי ממולח, שנמנע עם בכירי ההנהלה של המפלגה הדמוקרטית ושימש כסנאטור של קונטיקט.

באחד המפגשים עם בכירי ארגון העל של יהודי ארצות-הברית, טום מכיר את ריצ'רד סילבר, שגם הוא יהודי יזם משיקגו, בן לניצולי שואה, ובעל אימפריה משגשגת לטכנולוגית מים פורצים.

ריצ'רד ידוע כאחד האנשים הבולטים להובלת מהלכים, להתמודדות עם משבר המים העולמיים. אגב, שימו לב שרות רנרט בחרה לדמות, עיסוק שנוגע למדינתנו שאינה רוויה במים במיוחד .

טום וריצ'רד הם השחקנים הראשיים של העלילה הזו. הם נראים טוב, מוקפים נשים, אך לא מסוגלים להימשך אליהן מינית, מאידך הם נמשכים אחד לשני. ומכאן ומאילך מגוללת זוגיות נפלאה ואוהבת בין שני אלה כשברקע - המרוץ לנשיאות.

כשטום מקבל הצעה מביל–יו"ר הועדה הארצית של המפלגה הדמוקרטית ומושל אוהיו, להצגת מועמדות לנשיאות ארה"ב, להתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, אין מה שיעצור אותו!

במפגש בין השניים ביל שם את הקלפים על השולחן ואומר לטום: "אתה נראה לנו כאיש המתאים, ומכמה סיבות טובות: התרומות שתרמת לישראל, המעמד שלך בקרב בכירים בממשל הישראלי, האמפתיה שלך כלפי הצד הפלסטיני, הניסיון העשיר שלך בניהול משאים ומתנים מורכבים, וכמובן הישגיך הרבים במפלגה בעבר...." (עמוד 101).
ברקע יש לטום את העבר, מערכת היחסים הסבוכה עם אביו, ההתמודדות עם היציאה מהארון ומה עם חברו ריצ'רד?
האם הוא יצליח להתמודד עם הסביבה, ברגע שגם הוא קיבל את ההחלטה לצאת מהארון?
האם ריצ'רד ילך יד ביד עם טום?
האם הם יחדיו יצליחו להתגבר על כל המכשולים הללו?

ריצ'רד חבר נאמן ומאוד אוהב את טום. הוא לא עומד בדרכו... "הכל תלוי בך, ... תלוי איך תחליט להתייחס לזה. אם תקבל באהבה ובהשלמה את העובדה שאתה הומו, כך גם יקבל אותה הציבור האמריקאי. אם תשדר שאתה מפחד, שאתה מתבייש שאתה לא מאמין בעצמך... חברי המפלגה ירגישו וגם המצביעים. האמון שלך בעצמך, הקבלה העצמית, הם שיקבלו את המציאות שמצפה לך, לחיוב או לשלילה." (עמוד 152)

לאורך כל העלילה טום סערת רגשות עם עצמו. מצד אחד הוא מאוד רוצה למצוא מזור למערכת היחסים עם אביו, להיות הוגן כלפי ריצ'רד וגם "פוליטיקה נקייה", ומאידך כל המרוץ הזה, מכיל בתוכו "פוליטיקה מלוכלכת", שלא עולה בקנה אחד עם בית המדרש, שהוא מנסה לשדר מעל הבמות.

מה יהיה?
האם טום ייממש את חלום אביו ובאיזה מחיר?
האם טום יצליח לא לאבד את האמת הפנימית וידבק בעקרונותיו?
האם יש בכלל דבר כזה פוליטיקה מוסרית?

מסע הבחירות של טום גולד, מאוד מזכיר את מה שקורה כיום בארצות הברית. אני בוודאי לא אכנס בסקירתי לפוליטיקה.

פוליטיקה זה דבר לא נקי , לא כאן, לא שם לא בשום מקום בעולם. מעניין תמיד, אבל תמיד איך יוצאים כל השלדים מהארון, פתאום ככה סתם כמו טיפות שמן על מים ופיטריות אחרי הגשם... הא?

לדעתי, אין עיתוי יותר טוב מלקרוא את הספר הזה, דווקא בימים אלה שארצות-הברית סוערת וגועשת.

ימים יגידו מה יהיה ומי יעמוד בראש המדינה הגדולה בעולם.

נכון, לא נותרו עוד הרבה שעות, יחד עם זאת, מעניין איזה שלדים מהארון יצופו בשעות הקרובות...

שמתי לב, שבכוונה או שלא בכוונה, רות התאימה לדמות הראשית את השם "טום גולד". אכן טום היה תמים לאורך הדרך, וגולד – נו טוב, כסף היה שם הרבה אם טום בשלוף תורם 5,000,000 דולר בערב התרמה למדינת ישראל... אז בטח גולד... לא?

העלילה הזו מאוכלסת בדמויות נוספות, מעניינות, ומסקרנות לא פחות מטום וריצ'רד, והם בהחלט תבלינים מצויינים לתבשיל הזה.

נהניתי מאוד מהכתיבה, מהעריכה ההדוקה, מהרעיון, וקצב האירועים המסחרר.

תקראו לזה ספר טיסה... אולי, אם כי, יש כאן צוהר להתנהלות וביקורת שבין השורות... רק צריך להתעכב מעט, ולהבחין שיש בסיפור הזה, גם קצת מעבר לטיסה...

אהבתי... יופי של ספר, ועל אחת כמה וכמה שמדובר בספר ביכורים.

יישר כוח!

מומלץ בחום.

לי יניני

נ"ב: לא רחוק היום ונדע אם גם ארצות-הברית, תצטרף סוף סוף למדינות שבראשן עומדת אישה כמו: גולדה מאיר שלנו, מרגרט תאצ'ר, או להבדיל ושתזכה לאריכות ימים אנגלה מרקל.... סבלנות!

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על המובחר