ביקורת ספרותית על המצאת הבדידות מאת פול אוסטר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 באוקטובר, 2016
ע"י גוטי


ספר משונה ומוזר בכתיבתו.
כתוב בשני חלקים.
החלק הראשון מוקדש לפרידה מאביו של אוסטר, לאחר מותו. ציור דמותו של אדם די קמצן שהחיים לא הטיבו עימו והוא גם עבר טראומה בילדותו. יחסי הסופר עם אביו או למעשה היעדר יחסים בין הבן לאב מודגשים בחלק זה של הספר.אוסטר מתאר יחסים מאוד מרוחקים בין אב מרוחק ומסוגר ויחד עם זאת איש שידע גם לעזור בסתר. מן דמות מורכבת מאוד ולא כל כך ברורה.

החלק השני מוקדש רובו ככולו להגיגים ודברי זכרונות שמלווים את הסופר מילדותו ולאורך חייו. בחלק זה מתאר אוסטר את דרך עבודתו של הסופר בעבודתו וכל מני מחשבות וקטעי זכרונות וכן סיפורים שהשפיעו על כתיבתו והפילוסופיות מהם הוא מושפע. בחלק זה וכאילו להבדיל מהחלק הראשון, מביא אוסטר את יחסו הקרוב לסבו והקשר הנפשי העמוק והחם כלפי בנו התינוק.

כמו כן בולטת מאוד המשיכה של פול אוסטר לנסתר, לצרופי המקרים שקורים לנו בחיים ואין להם הסבר הגיוני.

ובעיקר מדובר באוטוביוגרפיה שבנויה מחלקי תמונות, מחשבות וזכרונות.

אומרים כי זהו ספרו הטוב ביותר של אוסטר, אני לא התרשמתי!
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גוטי (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה לך מחשבות ואתה צודק - לא הכי טוב. אקרא את מר ורטיגו, רשמתי!
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
מוזר וממש לא הכי טוב. ספר דוחה וסוגר חשבון עם אדם שלא יכול לענות. הכי טוב של אוסטר הוא מר ורטיגו.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ