ביקורות ספרים על הספר המצאת הבדידות
|
אני חושבת, ואני לא היחידה, שהדבר הראשון שתופס את העין זו הכריכה. היא זו שמכניסה את הספר לרשימת "אומנות על הכריכה", כי עד כמה שהדבר נשמע מוזר, זו יצירת אומנות. את הציור "ריבוע שחור וריבוע אדום" צייר קזימיר מלביץ', והבחירה של ההוצאה לשים אותו על כריכת הספר נובעת מכך שהוא משדר את הבדידות הנמצאת בשם הספר ומתארת גם את תוכנו. שני ריבועים, אפשר לומר שהם מייצגים אב ובן, שנעים במרחב, אבל אין להם דבר במשותף. לא צבע, לא גודל, לא נקודות השקה או מגע ואפילו לא זווית משותפת או הקבלה. אם ימשיכו בתנועה יתנגשו, אבל הם לא. הם קפואים להם על הכריכה, וזו הבדידות שאותה אוסטר חוקר כ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
זה ספר לא קל. לא בהגות שלו (יש קטעים שלא הבנתי ונראה לי שגם לא אבין) לא בנושאים שהוא עוסק בהם: מוות, זיכרון, בדידות, אובדן, השלמה. לא הסיפור האישי. או האירוע במשפחה. אני זוכר שקראתי את הספר לפני הרבה זמן ויותר דילגתי בחלק הראשון והתעמקתי בשני והפעם, כשהתגלגל איך שהוא הספר שוב אלי, בדיוק להפך.
דניאל אוסטר, דודו של פול, היה ראש עיריית ירושלים הראשון לאחר קום המדינה ונאבק דאז באי-הפיכתה לעיר בינלאומית. האמת, קטע. בספרים שלו בכלל הוא חושב על מקריות:
הוא זוכר שבאביב 1966, זמן לא רב אחרי שהכיר את אשתו לעתיד, נשבר אחד מקלידי הפסנתר שלה: פה שמעל לדו האמצעי. בקיץ ההו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר משונה ומוזר בכתיבתו.
כתוב בשני חלקים.
החלק הראשון מוקדש לפרידה מאביו של אוסטר, לאחר מותו. ציור דמותו של אדם די קמצן שהחיים לא הטיבו עימו והוא גם עבר טראומה בילדותו. יחסי הסופר עם אביו או למעשה היעדר יחסים בין הבן לאב מודגשים בחלק זה של הספר.אוסטר מתאר יחסים מאוד מרוחקים בין אב מרוחק ומסוגר ויחד עם זאת איש שידע גם לעזור בסתר. מן דמות מורכבת מאוד ולא כל כך ברורה.
החלק השני מוקדש רובו ככולו להגיגים ודברי זכרונות שמלווים את הסופר מילדותו ולאורך חייו. בחלק זה מתאר אוסטר את דרך עבודתו של הסופר בעבודתו וכל מני מחשבות וקטעי זכרונות וכן סיפורים שהשפיעו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אתחיל מהציור על הכריכה. ריבוע אחד שחור - כנראה האבא, וריבוע אחד אדום כנראה הבן.
פול אוסטר בחקירה מתמדת של אבא שלו, הדמות שלו, אופיו ודעותיו. אוסטר מספר איך היה צריך להתרחק מאבא כדי לגבש את זהותו ודרכו כסופר, אחרי שהאב מת (אבן שחורה - ריבוע שחור) פול אוסטר חוזר לאביו, מתחקה אחרי מהלך חייו בנסיון להבין אותו, וגם בעיקר את עצמו. זה לא ספר כבד - או מורכב מדי, אבל יפה ועמוק. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- החלק הראשון מעולה. את השני פחות אהבתי (שלמה ג.)
- לא סיימתי את הקריאה. לא אהבתי אותו אף על פי שיש בו קטעים די מושכים (חיים ג.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כאשר אני מתוודע לסופר חדש לרוב אני מנסה למצוא את ספריו המוקדמים ביותר עם העדפה לספר הביכורים שלו. לדעתי בספר ראשון ישנה איכות, עושר מחשבה והקפדה שלעיתים קרובות נעלמים בספרים מאוחרים יותר של אותו סופר. באופן מובן הפירסום, הידיעה שספריו יתקבלו על ידי הקוראים באהבה, לוח הזמנים של ההוצאה לאור, האגו הלוחש על אוזנו כי הוא כל כך טוב שאין צורך להתאמץ, כל אלו גורמים לסופר להתפשר על פחות מהכי טוב שלו. בעוד שבספר ביכורים אותו סופר היה הופך ומהפך (מבית מדרשו של ע. א לונוף) כל משפט עד שיקלע לתפיסת השלמות שלו, בספרים מאוחרים יותר הוא לא ישקיע במשפטים אלו את אותה הכ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו בסה"כ ספר המחולק לשניים, כשהחלק הראשון הוא התחשבנות כללית עם אביו של אוסטר מיד לאחר מותו וסיפור סבתו שרצחה את סבו שלו. מעניין רק קצת ומומלץ לאוהבי אוסטר (כמוני).
החלק השני הוא אוסף הגיגים והתרשמויות של אוסטר. באחד הקטעים הוא מספר על אחד דניאל אוסטר (כשפול עצמו הוא בן אחיינו), שהיה בעבר הרחוק ראש עיריית ירושלים!
בגדול, על העטיפה כתוב שזה הטוב בספרי אוסטר ואני אומר, כשאין לך שבח לכתוב על ספר, תסתום את הפה.
לא לקרוא.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש מעט מאוד ספרים אינטראקטיביים, בהם לקורא יש חלק פעיל כמעט לחלוטין בסיפור
בספר זה, נאמרים כה הרבה דברים, אך הכל תלוי באופן מוחלט בכיצד הקורא מבין ותופש את מה שנאמר
זהו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי והוא מומלץ בחום, לכל מי שמחפש קצת לחשוב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב. מפעיל את המוח וגורם לחשיבה יצירתית והבנה של דברים בקשרים של בין האב לבן ולהיפך.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התכוונתי לדבר שוב על אחד מספריו של פול, פשוט כי אני שקופה, אך למרות זאת, אני עושה כך שוב כעת. הסיבה: זה לא ספר פול-אוסטרי מן השורה. ידעתי שמדובר באוטוביוגרפיה, אך דימיתי אותה באופן אחר, עלילתי יותר, פשוט יותר. כנראה ששכחתי עם מי יש לי עסק/עונג/כבוד.
הספר חלוק: בחלקו הראשון מתואר אביו, ממנו נפרד עם תחילת הכתיבה (מה שבעצם גרם לה). הפרידה הזו טווה את דמותו של האב קור אחר קור, פיגמנט אחר פיגמנט. קשה להשאר אדישים נוכח ההסרטה המילולית הזו. הכתיבה של פול אוסטר במיטבה. מעולם לא היה צלול יותר, מדוייק יותר. על אף שהספר "מנתר" ברובו, כלומר, נע בין פסקה לפסקה במהירות ש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלק הראשון של הספר כל כך יפה ומרגש, וסחף כבר מעמוד הראשון שמעורר הזדהות, אך לחלק השני של הספר לא התחברתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|