ביקורת ספרותית על הרשעה - סדרה: השלכות #3 מאת אלית'יה רומיג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 באוקטובר, 2016
ע"י מירה רוזנפלד



"רק אלה שבהם אתם בוטחים יכולים לבגוד בכם"

ככה מתחיל הספר המצוין הזה. כמה נכון !

אגב, לאורך כל הספר (כמו גם בקודמיו) הפרקים מתחילים בציטוטים של ידוענים כאלו ואחרים, כולל כאלו שממש שינו את ההיסטוריה.
אני באופן אישי, אימצתי לי כמה מהציטוטים הנפלאים הללו.

זהו ספרה השלישי בסדרה של אלית'יה רומיג, אשר הובא אלינו על ידי הוצאת U ספרות שנוגעת.
קדמו לו "השלכות" ו- "אמת".

מדובר בספרים מעולים, מחוכמים ובעלי רבדים פסיכולוגיים רבים.

קצת קשה לי עם ההגדרה שקיבלו הספרים האלו כ"רומן רומנטי", משום שמדובר בכל כך הרבה מעבר לכך, יש פה המון מתח, לוחמה פסיכולוגית, וכן גם ארוטיקה, אבל היא לא באה לידי ביטוי כמו בספרי הרומן הרומנטי ה"רגילים", ולא שאני ממעיטה בערכם של אלו. טוב כבר אמרתי שאלו לא ספרים רגילים.
ועכשיו ל "הרשעה"

*ספויילר*
אני בדרך כלל נמנעת מספויילרים בסקירות שלי אולם מכיוון שמדובר בספר שלישי בסדרה, המתבסס על קודמיו, אין כמעט דרך להימנע מכך.
יחד עם זאת, אנסה להימנע ככל שאפשר מחשיפת יותר פרטים מאלו ההכרחיים לטובת תיאור הספר, כך שההחלטה האם להמשיך לקרוא את הסקירה, עבור מי שלא קרא את הספרים הקודמים בסדרה, נתונה לשיקול דעתכם.

הספר מתחיל בזמן הווה (קיץ 2016) ומתאר את חייה של קלייר נכון להיום. היא מאושפזת בבית חולים פרטי לחולי נפש "אוורווד" אך כולם יודעים שמדובר במטופלת לא רגילה. היא זוכה להתערבות כל הרופאים ולטיפול מיוחד. כמו כן, החיסיון בדבר טיפולה הוא ראשון במעלה.
מדוע היא הגיעה לשם ? כיצד ? מה מצבה? התשובות לשאלות אלו נשארות לא ברורות לאורכו של הספר והן נחשפות אט אט עם התקדמות העלילה ולקראת סופה.
מרדית' – אותה עיתונאית שחשפה את סיפורה הקשה של קלייר ואף הוציאה ספר שהפך רב מכר, החליטה להמשיך ולחקור את סיפורה של קלייר, ולקבל תשובות לשאלות הללו, והפעם לא על מנת להוציא ספר, אלא פשוט בתור חברה שלה, זו שיש לה ברית אמון איתה עוד מימי הנעורים. היא נכנסה בעורמה לבית החולים, כעובדת מן המניין, ומה שהיא הצליחה לעשות, אף אחד לא עשה קודם לכן.

מרדית' היא לא היחידה ששאפה להגיע לחקר האמת. גם הארי בולדווין לא הסכים להניח לחקירה, גם זו הפרטית שלו, עד שהגיע לתשובות.

במקביל אנו חוזרים לזמן עבר (שנת 2013) ולמעשה ממשיכים את העלילה בנקודה בה הסתיים הספר "אמת".
אנו מתקדמים אט אט, עד שמתחברים לזמן הווה וכל השאלות הלא פתורות מקבלות מענה.
המעבר בין העבר להווה נעשה בצורה מושלמת ומוסיף בכל פרק נדבך נוסף לעלילה הכה מורכבת הזו שרקמה עבורנו הסופרת.

קלייר (של שנת 2013) כבר גילתה את כל האמת אודות קתרין (כך לפחות היא חושבת) והיא נעלמת ביחד עם פיל, ומנסה להמשיך ולחקור, ובמקביל כמובן מנסה לאתר את טוני ולחיות איתו את החיים המושלמים שכל כך חלמה עליהם.

קלייר נמצאת בעמדה אחרת מזו שהייתה מורגלת אליה, עת שהייתה "כלואה" תחת משטרו הנוקשה של טוני.
האם זה באמת מה שכל כך רצתה ??

"לעיתים, הכוח הזה היה משכר ; בפעמים האחרות הוא נראה לה מאיים. אחרי שנים של כניעה, זאת הייתה צורת חיים חדשה לגמרי. למרבה ההפתעה, היו פעמים שבהם
מצאה את עצמה מתגעגעת לתחושת הביטחון העזה שליוותה את אובדן האחריות". (עמוד 73 בעימוד של הטאבלט)
קלייר ממשיכה בעזרת פיל ומגיעה לאי קסום במקום רחוק ומבודד ושם היא מתחילה את חייה החדשים. החיים החדשים צופנים אף הם הרבה יותר לא ידוע ואפל מאשר ידוע וברור, והיא מתמודדת מול הלא נודע בגבורה בעזרת מדליין ופרנסיס המדהימים עד להגעתו של טוני לאי, ולאחריה.

" "אנחנו פוחדים מהלא ידוע. כשמישהו אפוף באפלה של אי וודאות, הוא מסתורי. ברגע שמאפשרים לאור לחדור אל תוך האפלה, הכל נהיה ברור". היא הצביעה על הים האפל. "תראי את האוקיינוס. בחשכה, כל מה שאפשר לעשות זה להאזין רוח ולגלים. את שואלת את עצמך אם יש שם יצורים, סירות או סכנה לא ידועה שאורבת לך ? אנחנו לא יודעים, ואז המוח שלנו בורא סכנות שלא קיימות באמת. בבוקר, כשהשמש זורחת ואנחנו רואים לעומקם של המים הצלולים כבדולח, או עד לאופק, אנחנו יודעים שאנחנו בטוחים". באור היום, אני רואה את האהבה שלך. בבקשה, אל תתני לחשכת הלילה להסתיר את מה שנמצא ממש מול ענייך". " (מדליין לקלייר - עמוד 118)

קלייר וטוני מתמודדים עם העבר שלהם ועם ההווה שלהם, והם עושים זאת למען קיומו של עתיד משותף טוב ויציב עבורם.
האם זה אפשרי באמת ? האם משקעי העבר יכולים להישאר בעבר ?

""אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, וגם אילו יכולנו, אני לא בטוחה שראוי לשנות את העבר. הוא הביא אותנו לכאן, כעת. אני בטוחה שהתשובות שאקבל ממך לא יימצאו חן בעיניי" ". (עמוד 149)

"היו פעמים שהיא רצתה לא לדעת דבר. פעמים שבהן היא רצתה לא לדעת את כל מה שסיפר לה ; עם זאת, היא ידעה. והידיעה הזו הביאה אותה לרצות להניח לכול. קלייר רצתה להביט קדימה, אל העתיד שלה עם האיש שעשה אתה אהבה, שפיתה אותה, שסיפק את כל תשוקותיה. היא ידעה מניסיונה שהחיים אתו עלולים להיות קשים – אבל בלעדיו כל כדור הארץ יפסיק לנוע, יאבד לנתח במחשכי היקום". (עמוד 199)

גם כשהחיים של קלייר וטוני כבר נדמו כאילו הגיעו ל"סוף הטוב" שלהם, הסופרת המוכשרת הזו באה וטרפה את כל הקלפים.
לאורך כל הספר, אפפה אותי תחושת בלבול, וגם כשנדמה היה, שהנה אני כבר יודעת מה הולך לקרות, שוב הופתעתי ובגדול.
מה קרה בסוף ? אל תשאלו, פשוט לכו לקרוא.

אסיים בציטוט נוסף שמאוד אהבתי מהספר, והמסכם בצורה הכי ברורה שיכולה להיות, את מערכת היחסים הזו בין קלייר לאנטוני רולניגס.
"שום גבר אחר לא מילא אותה בשלמות כזו. שום גבר אחר לא הוביל אותה לתהומות הגיהינום ולשיאי גן העדן" (עמוד 266).

חמישה כוכבים לא מספיקים פה.
ממליצה בחום !!!
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רחלי (live) (לפני שנה ו-3 חודשים)
למה לא כאן?
לי יניני (לפני שנה ו-3 חודשים)
הגבתי בפייס. :-)



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ