ביקורת ספרותית על משחק החיים מאת ענבל אוחנה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בינואר, 2017
ע"י מירה רוזנפלד


משחק החיים / ענבל אוחנה
ענבל אוחנה היא מחברת ישראלית, הכותבת בז'אנר הרומנטי אירוטי. הכרתי אותה דרך קבוצות הקריאה בפייסבוק, ואף קראתי איזה ספר אחד או שניים שלה.
אך בספר הזה היה משהו אחר. היה בו המון רגש, ומיד אפרט על כך.
לא הכרתי אותה ברמה האישית, ולצערי נפגשנו לראשונה בנסיבות קשות, כשבאתי לבקר אותה בביתה.
את ענבל אוחנה פקד אסון נוראי. אחרי תקופה ממושכת של ניסיונות רבים להרות, היא סוף סוף הצליחה במשימה, אך הנורא מכל קרה. לאחר שאוריאל נולד, התגלתה בגופו מחלת הסרטן, והוא רק בן ארבעה שבועות. לאחר זמן קצר של מלחמה עיקשת, אוריאל הלוחם נכנע למחלה הארורה.
בעודו בבית החולים, כשכולה אחוזת תקווה ומלאת אופטימיות, הבטיחה ענבל לאוריאל שתכתוב ספר ואת רוב הכנסותיו תתרום לאגודה למלחמה בסרטן. היא לא שיערה בנפשה שבמלחמה הזאת הם יפסידו, ובכל זאת, כפי שהיא אמרה הבטחות צריך לקיים, והיא החליטה להוציא את הספר.
בתוך זמן קצר – בו אנשים רבים וטובים עשו כמיטב יכולתם ותרמו מזמנם, ממרצם ומכספם, יצא הספר משחק החיים, ביום בו מלאו 30 ימים לפטירתו של אוריאל. סיפור קצר ומרגש, לא על המקרה האישי שלה, אלא פשוט ספר על מציאות חיים לא פשוטה, מציאות חיים קשוחה בעיר באר שבע – בה, גם אני גדלתי והתחנכתי.
אדם, בחור צעיר שעבר לא מעט בחיים, עובר טרגדיה והופך בן לילה להורה לכל דבר, אשר דואג ומפרנס את אחותו ואת סבתו. החיים במשפחה ללא משפחה אינם פשוטים והוא עושה הכל כדי לשרוד, הכל כולל הכל.
הוא "עושה עסקה עם השטן", כך כתוב על הכריכה, וזה בהחלט לא רחוק מן המציאות. הוא בוחר בחירות שלהן השלכות משמעותיות ביותר עליו ועל קרוביו היקרים, והולך עם זה עד הסוף.
כאשר שרידי המשפחה שנותרה לו מצויים בסכנה, הוא מגיע למבוי סתום ותוהה מה הפתרון הנכון לצאת מן הסבך אליו נקלע.
האם אפשר לצאת מהסבך הזה ? האם לא מאוחר מידי ? החיים חוזרים ומוכיחים פעם אחר פעם שהם לא משחק ילדים.
"כלים במשחק החיים. לכל אדם בעולם מחולקת יד של קלפים, ועם הקלפים האלה אנחנו מתנהלים בחיים, משחקים את המשחק, אך מה עלינו לעשות כשהקלפים שחולקו לנו גרועים ? כל החיים נלחמנו והתמודדנו. גם עכשיו נתמודד". (עמוד 75)
תשמעו, הסיפור אמנם קצר (כ- 80 עמודים בלבד), ונגמר די מהר, אך מרגישים את הרגש, את עוצמות המילים שנכתבו על ידי אמא אחת שעולמה חרב עליה ביום בהיר אחד. רואים שאנשים עבדו על הספר, שהוא נערך בצורה מהודקת, והוא כתוב בצורה קולחת.
ענבלי יקרה, הצלחת להגשים את ההבטחה שלך לאוריאל, ואני מאחלת לך שמעתה רק בשורות טובות יפקדו את ביתך.
נוח על משכבך בשלום ילד יקר,
יהי זכרו של אוריאל ברוך.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני שנה ו-7 חודשים)
כמו דני. מירה, הביקורת הזו שלך מטלטלת.
שמתי לב שכריכת הספר מתארת יד שמנסה לתפוס פרפרים, או משחררת אותם, כן, זה משחק החיים.

ענבל אוחנה- אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
דני בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
הביקורת הזו היא מעל לכוחותיי, כמו גם הספר!
מתנצל.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ