ביקורת ספרותית על סוף העולם על פי דאע"ש מאת ויליאם מק'קאנטס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 באוקטובר, 2016
ע"י tuvia


לכל החברים שבת שלום וגמר חתימה טובה.
מזה עשרים שנים פחות או יותר מסתובבות בתחום היחסים הבין לאומיים מספר תאוריות הנוגעות בעניין המלחמות בין האיסלאם הקיצוני ולמדינות המערב.
התאוריה הידועה מכולן היא תאוריית הנטינגטון שטוענת שהמלחמה בין האסלאם הקיצוני ולתרבות המערב היא מלחמת ציוויליזציות. יותר נכון, התנגשויות צויליזציוניות בין שתי
אידיאולוגיות שמתחרות על הבכורה- שליטה, ואשר אליהן נקשרים סכסוכים על מקורות אנרגיה, מקורות טבעיים, עבודה ושליטה על שווקים.
התאוריה השניה מתארת מלחמה תוך - איסלאמית בין השיעה בראשות איראן לסונה בראשות ערב הסעודית ותורכיה.
התפוצצות זאת שולחת גלי הלם על כל פני המזרח התיכון ואף מגיעים לאירופה , אמריקה וכו׳
התאוריה השלישית ולדעתי הכי שגויה, שהאיסלם עובר תהליך של רפורמה שמתבטא במלחמות על ההגמוניה בין הזרמים השונים, תוך הקרנה מחוץ לו לכוון אירופה, אמריקה ועוד.
כדי לחזק טענה כזאת או אחרת ניתן להסתמך על הספר הזה- סוף העולם על פי דאעש .
יש הטוענים שאת נקודת ההתחלה יש לחפש במלחמת המפרץ הראשונה אשר בה ארה״ב הורידה את ההגמוניה של עיראק ( צאדאם חוסיין) במזרח התיכון, תוך שערב הסעודית עולה ותופסת
את מקומה. וכך הטענה הזאת משתלבת היטב בתאוריה של הנטינגטון , כאשר ארה״ב מבקשת להשיג שליטה על מקורות האנרגיה במפרץ הפרסי, ערב הסעודית הופכת ליצואנית עיקרית של דלק ולמובילה
באזור כמעצמה קטנה לצידה של ארה״ב, ואיראן, טוב היא נדחקת למקום קטן כאשר כמעט כל העולם כולו דוחק אותה לפינה המרוחקת וזאת בעקבות מדיניות האייטולות המופרעות של איראן שלאחר המהפכה.
שינוי חד ביציבות באזור מגיע ב2003, ארה״ב פותחת במלחמה נגד עיראק בשל טענה שיקרית שהיא מפתחת נשק להשמדה המונית.
למה זה חשוב? מכוון שזאת נקודת הפתיחה למאבק העולמי בין הצביליזציות. מהרגע ששלטונו של צאדאם מתפורר נוצר חור, בור עמוק שאותו חייבים למלא, שהרי ידוע בהיסטוריה הכלל שאף פעם חור לא נשאר ריק ותמיד ממלא אותו משהו, הפעם הזאת היתה זאת האידיאולוגיה האיסלאמית על שתי ענפיה הסונית- ווהבית, והשיעית- עלווית. המלחמה שנפתחה ביניהן היא ברמה של מלחמת השמדה כאשר כל אחת מהן מבקשת להשיג את השליטה על האיסלאם ברמה העולמית, אם נתאר זאת מבחינה גאוגרפית - הצד הסוני מיוצג על ידי דאעש,אל קאידה , והאחים המוסלמים ( כאשר מדינות סוניות כגון קטר, תורכיה וערב הסעודית בצד האחד והצד השני מיוצג על ידי ציר הרשע של פעם ועכשו- איראן, כוחות הצבא של באשאר אסאד( סוריה), חיזבאללה, וצחוק הגורל ארה״ב שתומכת בכוחות. הסונים הרכים , שנלחמים בכוחות אסאד מצד אחד ומצד שני במדינה האיסלאמית- בעלת האידיאולוגיה הסלפית. לרשימה יש להוסיף את רוסיה ונשיאה פוטין, אשר מנצלת כל הזדמנות כדי לזנב באובמה ובארה״ב, ובו בזמן לחזק את חתירתה למאחזים באזור- סוריה של אסאד ואירן !!איזה בילבול!
הספר עצמו מעולה. וחלקים ממנו אפילו נקראים כמו ספר מתח. מומלץ .
שנה טובה לכולם,
טוביה
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
כן טוביה כך אני רואה את זה.. נודניקים רצינים ואני תוהה מי ליצן החצר כאן הם או אנחנו.
tuvia (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
היי חני, ראשית, גמר חתימה טובה וחג שמח. בקשר למה שכתבת. דבריך מעידים על עוצמת השינאה כלפי ישראל. בסוריה נירצחים מאות בני אדם
כל יום, כוחותיו של בשאר ופוטין משתמשים בכל האמצעים שעומדים בידם כולל
כלי נשק אסורים על פי החוק הבין לאומי ( גזים, זרחן וכו׳), ואת ישראל מטרללים
על שטויות.האום מוציא עשרות החלטות נגד ישראל, בעוד שמתעלם לגמרי מטבח העם
שנערך בסוריה, עירק, באפריקה וכו׳
לא מבין את זה .
חג שמח
טוביה
חני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מהנה טוביה ואני חושבת שאנחנו פשוט לא צריכים לעשות כלום כי בין כה וכה כל העולם נושא עיניים אלינו.וזו עובדה מדהימה כשנטבחים בסוריה אלפים מסתכלים לנו בציציות על פתיחה וסגירה של התנחליות.
שתהיה לנו שנה נפלאה טוביה ובעיקר ללא מלחמות נוספות.
tuvia (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
היי רץ. ראשית שבת שלום ושנה טובה. כתבתי על מקומה של ישראל . האמת, אנחנו נמצאים במקום שמצד אחד יכול לפתוח בפנינו אפשרויות חדשות בנוגע ליחסינו עם העולם הערבי, ומצד שני , ישראל צריכה להתנהג בזהירות רבה שלא ״ לדרוך על אצבעותיה של רוסיה לדוגמה. ישראל יכולה ואולי אף צריכה לבנות יחסים חדשים עם מדינות סוניות שנמצאות איתה בקו אחד מול הגרעין האיראן. חשוב לציין שלמדינות ערב המתונות יש אינטרס גדול מן האינטרס הישראלי לבלום את איראן, כי זו מאיימת עליהן בקו הראשון. ערב הסעודית, מדינות המפרץ, תימן וכו׳ כולן נמצאות בסכנה בגלל החתרנות האירנית. ניראה לי שהסכנה הזאת ממש מורגשת וממשית ויש במדינות הללו חשש אמיתי לקיום משטרן. ( כמו גם חשש אמיתי שה״אביב״ הערבי יגיע אליהן. אז מצד אחד ישראל יכולה לפתוח חלון כלפיהן, אבל בשום פנים ואופן לא לותר על האינטרסים שלה.
מצד שני לישראל אין שותפה אמיתית למשא ומתן בצד הפלסטיני. ישראל יכולה לצאת עם צעדים חד צדדיים מבלי לותר על שליטה בשטח, דבר שיפתח אותו להתערבות גורמים קיצוניים כגון - חמאס , ארגונים סלפיים וכו׳
לדוגמה, ישראל צריכה ויכולה לעזור לפלסטינים לבנות כלכלה מבוססת, תשתיות משופרות בתחום המים, האנרגיה וכו׳
ישראל גם יכולה לפתוח במשא ומתן חשאי עם החמאס בעזה על בניית תחנת כוח גזית בעזה, מפעל להתפלת מי ים , פיתוח שדות הגז מול עזה וכו׳ . לדעתי יש לנו מה למכור . בקיצור, המצב מאוד נזיל וצריך לנצל מצבים והזדמנויות.
שבת שלום
טוביה
רץ (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מעניינת היכן ישראל בתמונה, האם קיימת הזדמנות וחלון מדיני ?
לי יניני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
הצלחת לסקרן אותי
tuvia (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
לא הילל, להפך, הלך עליהם. ישראל עומדת בצד וצופה ומחככת את ידיה בהנאה למראה יריבותיה ששוברות זו לזו את השיניים השאלה היא לא אם על ישראל לקחת צד בעימות, אלא מה עליה לעשות כדי שלא תימשך בכוח לעימות על ידי אחד הצדדים. לכן התימרון כאן מאוד רגיש ותלוי בגמישות של מדיניות החוץ הישראלית, ואל לנו לשכוח שמדינות המערב רואות את ישראל כבת ברית ועל כן הן מצפות ממנה תמיכה במדיניות שלהן נגד אסאד, בזמן שהאינטרס הישראלי הוא לעמוד בצד ולהתבונן ולא להגרר לעימות בגלל פרובוקציות של צד זה או אחר.
עלינו לשמור על כך שמצד אחד לא יגיע לחיזבאלה נשק שובר שיוויון ( תוך סיכרון היחסים עם רוסיה) ומצד שני לא להגיב לפרובוקציות של צד זה או אחר שמנסים לגרור את ישראל למערכה.
גמא חתימה טובה, טוביה
הלל הזקן (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מסקנה: הלך עלינו... חתימה טובה גם לך!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ