שמחתי מאוד כשראיתי את הספר הזה בספרייה, ומיד החלטתי לשאול אותו, כיוון שנהניתי מהתוכן ומאופן הכתיבה של ספרו הקודם של אותו מחבר (איש ושמו אובה).
מהר מאוד התאכזבתי. זהו ספר רדוד וטיפשי, כתוב בצורה ילדותית (אם כי הוא רצוף קללות) וגם התוכן שלו ילדותי לגמרי. יש בו סיפורים משמימים על ממלכות דמיוניות.
כל הדמויות בספר הן שטוחות, חד מימדיות ובעלות אובססיה: גבר אחד מבשל ביצים כל הזמן, השני רק מכין קפה, השלישית אופה עוגיות כל היום והאחרת מברישה פירורים בלתי נראים מעל בגדיה.
הצלחתי איכשהו לקרוא אותו עד סופו (אם כי דילגתי על קטעים רבים ומיותרים) רק כי לא היה לי ספר אחר לקרוא באותו הזמן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
