ביקורת ספרותית על הונאה מאת פיליפ רות
ספר טוב

---

בעברית, הספר הונאה כלל לא היה אמור להיקרא כך. אני מניחה שהמתרגמת בחרה במילה הונאה מכיוון שהיא נשמעת ככותרת בהרבה יותר סקסית מסתם ״הטעיה״, או ״הולכת שולל״ המסורבל. אך באנגלית השם הוא Deception, ורק לקראת הסוף הבנתי היטב מדוע.
הספר הנו אסופה של דיאלוגים, מראשיתו ועד סופו, רק דיאלוגים ותו לא. מדי פעם יש הערת סופר קטנה, כגון: צוחק, או בוכה. אך מעבר לכך, שום ״שומן הסברי״, כדבריו בספר.
סופר יהודי בן כ-50 מנהל רומן ארוך עם אישה צ׳כית צעירה, באנגליה של שנות ה-80 המוקדמות. שניהם נשואים. הדיאלוגים בינהם הנם עיקרו של הספר. תוך כדי, אנחנו למדים על חיי הנישואין של האישה, על עברה, על קשיי קליטתה באנגליה, על התמודדויותיה השונות, ועל אנגליה של אז. דמות הסופר, פיליפ (מפתיע, הא..?), תורמת להתקדמות הדיאלוגים אמנם אך היא פחות דומיננטית במהלך הספר. עם זאת, בסופו של הספר מקבלת דמותו נפח ונופך נוספים שאותי הפתיעו ושיעשעו כאחד. אהבתי את יהדותו הבולטת במהלך הסיפור, את כל ההתייחסויות הקטנות לאנטישמיות ולדיעותיו ורגשותיו על יהודים, את איזכורם של אהרון אפלפלד, אריאל שרון, תל אביב, ועוד.
הספר עלול לייגע מעט את הקורא מפאת השטף הרציף של הדיאלוגים, ולכן טוב עשה רות שלא האריך את הכתיבה מעבר לאורך אופטימלי, שהותיר אותי שבעה אך לא מפוצצת, מחוייכת ומרוצה.
אפקט ההפתעה והטוויסט שרות הגניב לסוף הספר, המתיק לי את הקריאה עד מאוד, והוא אף התעלה דרגה אחת מעל זה ועיבה את ההפתעה עם תחושת בלבול, כשפתאום הקורא כבר לא בטוח יותר מהי המציאות, מה בדיה, מה מתבסס על מאורעות אמיתיים שקרו לפיליפ, הדמות בספר, ומה בעצם היה חלק מהספר שהדמות הזו כתבה ופרי דימיונה.
הכתיבה של רות מענגת, מעלה חיוך, מרגשת, מפגישה אותי עם עצמי כל כך הרבה פעמים.. חלק מהזמן הרגשתי שהוא כותב אותי. או דבר מה שעשוי היה לקרות לי עם אחד האנשים בחיי.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על הונאה