ביקורת ספרותית על סיפוח עכשיו - פתרון המדינה האחת לשלום במזרח התיכון מאת קרולין גליק

---

טוב, אז חלף זמן רב מאז הפעם האחרונה שמצאתי את עצמי יושב וכותב ביקורת לספר כלשהו שקראתי. למען האמת עלי לציין שבדרך כלל הספרים שאני קורא, גם אם מרתקים, אין את המשהו הזה שיגרום לי להשחיז מילים כדי לשכנע את כל העולם ואשתו ש"זהו הספר שישנה את חייכם" או ש"אם - הייתם - יכולים - לקחת - ספר - אחד - לאי- בודד - אז - זה -זה". המשהו הזה, שמוביל לדברים הנ"ל אינו קשור דווקא לצורת כתיבה, ניסוח וכו', המשהו הזה עשוי להיות בסך הכול זווית הראיה אותה מחדש הספר, ערעור על קונספציה מוסכמת בשדה בו יש מונופול אינטלקטואלי של צד אחד בלבד.

כזה הוא בדיוק ספרה של קרוליין גליק.

מחקרים אומרים שבהעברת מסרים בעל פה, ובתוכם מן הסתם גם הרצאות פרונטליות, ראיונות תקשורתיים וכו', לאופן ההעברה (המושפע מכריזמה, יכולת רטורית ועוד) קיים משקל עדיף בהרבה על פניו של התוכן המועבר עצמו. עדיפות זו, אשר עשויה להגיע גם ליחס של תשעים מול עשרה אחוזים מיתרת את חשיבות העובדות כמעט לחלוטין והופכת זירות דיבייט מנומסות למראה למסווה של קרבות היאבקות בנוסח חופשי. בזירות כאלו, הטקטיקה הטובה ביותר היא לאוו דווקא התבססות על עובדות וטענות מוצקות אלא שימוש בדמגוגיה של הגזמה, הפחדה ודה - לגיטימציה אינטלקטואלית. בדיוק מסיבה זו, כאשר הזירות מנוהלות לרוב על פי טון מוגדר מראש, אשר קובע את תנאי השטח של הנאבקים בהם, בהתאם להשתייכותם הפוליטית, קשה עד בלתי אפשרי לצאת כנגד התפיסה השלטת. לכן, ספרה של קרוליין גליק, ספר אשר יוצא למאבק כנגד הקונספציה השלטת של "שתי מדינות לשני עמים", ראוי לכל ההערכה על כך, ואין זה משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אתם קוראים אותו.

ובדיוק בשל כך אני ממליץ לכם עליו.

אין טעם לנסות ליפות את המצב, הקיבעון בתפיסה המדינית בישראל מהווה איום ארוך טווח. אחד מהטיעונים השגורים בפי חסידיה של תכנית שתי המדינות הוא ש"אומנם הפתרון אינו מושלם אך הוא הכי טוב שניתן להגיע אליו". אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק - העם היצירתי בעולם, אשר באמתחתו כמתאים פרסי נובל, צועד בבטחה אל פי פחת רק כיוון שהוא מתעצל לחשוב מחוץ לקופסא. ובמובן הזה הספר "סיפוח עכשיו" מהווה זריקת אדרנלין לכל אלו שטרם התעוררו מזריקות ההרדמה של תומכי אוסלו ושות'. אומנם יש להיות כנים ולהודות שהספר לא מושלם. הטענות המוצעות בו, על אף היותן מעוררות עניין וברובן חזקות מאוד ומבוססות, לא תמיד היו מבוססות מספיק לטעמי. על חלקן הקטן אף היו לי השגות מסוימות. אך כפי שציינתי למעלה, תרומתו הגדולה של הספר היא בכך שהוא מראה שאפשר אחרת. אפשר להיות אינטלקטואל, להציג טיעונים מנומקים ועדיין לא לתמוך בקונספציה השלטת (שאגב, הרבה פעמים לוקה בעצמה בחוסר ביסוס חמור בהרבה). יתרה מכך, למרות שכאמור כמה מן הטיעונים אינם מבוססים דיים, הקורא החושב יוכל לקחת אותם כמקור השראה, ולמנף אותם למסכת טיעונים משופרת, חזקה למדי (חשיבה מחוץ לקופסא כבר אמרנו?). מסכת זו עשויה להוות בבוא העת אלטרנטיבה אינטלקטואלית של ממש לאליטה השלטת בתקשורת ובאקדמיה. אין לדעת.

ועוד הערה לסיום - בכוונה לא התייחסתי בדברי לטיעונים ספציפיים שמעלה גליק כדי לא להפוך את הדיון בהם לעיקר בבמה זו. אני מזמין בחום את הקורא הביקורתי - גם מימין וגם משמאל לקרוא אותם ולהתרשם בעצמו. מי יודע, אולי נזכה בקולות נוספים שיצבעו את השיח הציבורי האפור שלנו בצבע רענן. הוא ראוי לכך ללא ספק.

» ביקורות נוספות של רון.א
» ביקורות נוספות על סיפוח עכשיו - פתרון המדינה האחת לשלום במזרח התיכון