ביקורת ספרותית על ספינת הגורל - סוחרי הספינות החיות #3 מאת רובין הוב
ספר טוב

---

ראשית כל כדי להסיר אשמה עתידית- אזהרה! יתכנו ספולרים! (למי שלא קרא את הספרים הראשונים בסדרה כמובן)

אז ככה,
הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שמצאתי את עצמי יושב וכותב ביקורת על ספר כלשהוא שקראתי (ולא שעד עכשיו כתבתי הרבה כאלו). הסיבה לכך היא לא שלא קראתי מאז (מה פתאום) אלא העצלנות שדחפה אותי בכל פעם להשתמט מהעניין בטיעונים שונים...
אז למה הפעם המצב שונה? אלף- כיוון שהפעם מדובר בספר אשר התאפיין בשילוב מיוחד של עלילה הנארגת בקלילות זורמת ובאומנות אמיתית מצד אחד, ומהצד השני במסר שפשוט נגע בי במקום עמוק ובית- אין לי מושג.
אז מה יש לנו?
ספינת הגורל הוא הספר השלישי בטרילוגיית סוחרי הספינות החיות של רובין הוב (לכל מי שלא קרא את שני הספרים הראשונים- ראו את הביקורת על כל סעיפיה כמתייחסת גם אליהם) אשר בה למעשה נסגרים (בחן רב לעניות דעתי) כל הקצוות הפתוחים הרבים אשר נוצרו במשך הספרים הקודמים. העלילה נמשכת מהנקודה שבה הסתיים הספר השני "הספינה המטורפת" ושוזרת דרכה את סיפורם של הפירט הנערץ והשנוי במחלוקת קניט על סיפונה של "הויואסיה", הצוות הנואש אך מלא התקווה של אליתאה וקפטן טרל על ה"פאראגון", הרפתקאותיהם המוזרות של מלטה והמושל המפונק, וכמובן סוף סיפורם של הנחשים ובראשם "זאת אשר זוכרת"
אז כן- למי ששם לב בספר ובעצם בסדרה כולה יש מספר רב (אולי יש שיגידו רב מידי) של עלילות משנה. למרות זאת, רובין הוב מגלה יכולת מופלאה של להטוטנות בעודה מצרפת את חלקי הפאזל אט –אט אחד אל השני תוך כדי שמירה על ייחודה של כל דמות כדמות עגולה ומשתנה בתדירות גבוהה לאורך העלילה. מעטות הדמויות שאני, באופן אישי נותרתי אדיש אליהם (בין אם זה התבטא באמפטיה נלהבת או בבוז עמוק). יחד עם זאת יש לציין שהעומק הכמעט מופלא הזה המצוי בכל כך הרבה דמויות מאפיל במקצת על העולם שבו מתרחש הסיפור אשר לנוכח ההשקעה הרבה בעולמם הפנימי של הדמויות נותר חיוור במקצת (אם כי אי אפשר לטעון כנגדו על שטחיות)
אבל מה שהרשים אותי יותר מכל היה השורה התחתונה- המסר העולה מהטרילוגיה- אפילו מהדרך שבה היא נרקמת לה. אני לא יודע מה הייתה בדיוק כוונת המחברת אך לי באופן אישי עלו מספר מחשבות פילוסופיות על יעוד ובחירה חופשית כאשר לקראת סוף הספר התחלתי להבין שגורלם של הדמיות מתמרן אותם בגאוניות חרף רצונם למטרה אחת ויחידה (אני לא אהרוס לכם את הסוף, פשוט תקראו ותבינו על מה אני מדבר) אין מה לומר- שמו של הספר לחלוטין הולם אותו...
אתם עדיין שואלים אם אני ממליץ לקרוא? בואו נגיד שאלמלא פסקאות בוטות מידי שצצות בספר מידי ועליהם נאלצתי לדלג הייתי נותן לספר דירוג של חמש, בפועל הוא מקבל ממני ארבע-
תסיקו בעצמכם.

» ביקורות נוספות של רון.א
» ביקורות נוספות על ספינת הגורל - סוחרי הספינות החיות #3