ביקורת ספרותית על HUNTING MIDNIGHT - The Sephardic Cycle #2 מאת Richard Zimler
ספר טוב

---

ההיסטוריה שאנחנו מכירים נתפסת כדבר אבסולוטי , בעיקר כאשר אנחנו צעירים אולם ידוע שהיא מורכבת מנרטיבים שונים. ראשון קיים נרטיב המנצח , הונדאלים והברברים יוכלו לספר על כך הרבה. אולם היסטוריה גם כזאת שהתרחשה לפני מאות שנים משמשת גם כקלף בפוליטיקות עכשוויות והדברים המסופרים או אלו המוצנעים עדיין יכולים לשמש ככלים להטוות עתיד כזה או אחר ולא תמיד מתעקשים לערב עובדות.
כשמספרים על מסעי הצלב מדברים על אבירים בשריון שהולכים להלחם בכופרים ופחות על הטבח שבצעו בעיירות יהודיות בדרך ( וגם בכופרים אם נודה על האמת ).

( סקירה מעט ארוכה – ראו הוזהרתם)

אני מוצא בשנים האחרונות את ההיסטוריה היהודית בתפוצות כדבר מרתק. כמנהגנו ( וכמנהג עולם ) כאשר אנחנו מדברים על ההיסטוריה היהודית אנחנו בדרך כלל מדברים על הדברים הנוראיים שקרו ליהודים לאורך אותם שנים. הדיון שהתפתח בשנה האחרונה סביבת תרבות המזרח ומגורשי ספרד ( שלא בהכרח קשורים זה בזה והרבה ממי שמוגדר – אם יש הגדרה – מזרחי הוא לא ספרדי ולהיפך) שלח אותי לקרוא על יהדות מרוקו והפוגרומים בעיר פס שלא הייתי מודע אליהם.

בהיסטוריה היהודית שלאחר חורבן בית שני צרובים שני ארועים גדולים וטראומטיים האחד הוא כמובן השואה והשני הוא גירוש ספרד. מי שקורא את בשביס זינגר מתוודע גם לפוגרומים הקשים של 1666 שהביאו יהודים להאמין שאלו ימות המשיח.
היו כמובן עוד ארועים רבים לאורך השנים אבל אני רוצה להתמקד על שני מוקדים שהיו משמעותיים וכמעט לא ידועים בימינו. אחד מהם עדיין מהדהד היום ולשמו התכנסנו.
- ב1190 פרעו תושבי העיר יורק באנגליה ביהודים. הם כיתרו אותם במצודת העיר ודרשו מהם להתנצר. היהודים בחרו להתאבד בשריפה ואלו שניצלו נטבחו. עד היום קיים איסור הלכתי ליהודים לישון ביורק. מאה שנה לאחר מכן גורשו כל יהודי אנגליה מהממלכה ולא הורשו לשוב אליה במשך 350 שנה. ספרד ביטלה את גזרת הגירוש של היהודים. אנגליה מעולם לא הסירה את הגזירה ( אך היא חסרת משמעות ).
- גירוש ספרד התרחש 1492 יהודים רבים מספרד נמלטו לשכנה פורטוגל. בשנת 1496 לחצו מלכי ספרד על מלך פורטוגל לגרש את היהודים ממלכתו. הוא נענה להם, אבל משראה את הפגיעה הכלכלית שהדבר גרם לספרד ביצע הטעייה ,וביום הגירוש נגררו היהודים לכנסיות והוטבלו בכפייה והפכו להיות נוצרים חדשים. על הנוצרים החדשים נאסר לעזוב את גבולות פורטוגל ונאסר עליהם לשמור על זהותם כיהודים. העונש היה מוות בעינויים. בעיקר על המוקד אוטו דל פה.
אחד ההסברים למה שני הארועים לעיל מוצנעים לעומת גירוש ספרד הוא שכתיבת ההיסטוריה של היהודית נעשתה ברובה על ידי האנגלים שהיו לאורך שנים בעלי בריתה של פורטוגל ואויבהם של הספרדים. הסבר נוסף הוא שיהדות מגורשי ספרד נפוצה אבל שרדה בעוד שרוב יהדות פורטוגל נספגה לתוך פורטוגל. בשנות החמישים נמצאו בכפרים נידחים בפורטוגל יהודים מומרים שעדיין שמרו על יהדותם בסתר ובפחד להיתפס.

ריצארד זימלר הוא סופר אמריקאי שבחר לגור בפורטוגל. הוא החליט לכתוב סדרה של רומנים היסטוריים שתעקוב אחרי גלגוליה של משפחה פורטוגזית אחת :זארקו, על פני המאות , מ1503 עד לימינו. במקור דובר על שבעה רומנים
אבל נכון להיום נכתבו ארבעה .

כל ספר בסדרה עומד בפני עצמו והקשר הוא יותר באזכור המשפחה. בכולם יש התייחסות לגורל היהודי אבל זימלר שוזר בספרים גם נושאים תקופתיים נוספים.
הספר הראשון נקרא הקבליסט האחרון מליסבון והוא גם היחיד שתורגם לעיברית. בשנת 1506 בעקבות מגפה פרעו אנשי ליסבון ב"נוצרים החדשים" בטענה שהם שומרים עדיין על מצוותיהם היהודיות הם ריכזו רבים מהם במרבז העיר והעלו אותם למוקד ענק. הספר הוא תעלומת רצח שמתקיימת בעיר שאיבדה שפיות. בסוף הספר מזהיר המספר את היהודים בל יחיו בארצות הנוצרים. בעקבות הטבח אישר המלך לנוצרים חדשים לעזוב את פורטוגל.
מי שמבקר בליסבון ימצא את האנדרטה לאירוע במרכז העיר.

הספר השלישי בסדרה והשני כרונולוגית נקרא Guardian of the Dawn והוא מתרחש ברובו במושבה הפורטוגזית גואה במאה ה- 16 . בתקופה ההיא יהודים יכלו לחיות שוב תחת שלטון פורטוגזי אולם מי שהיה נוצרי חדש ( כלומר הומר ב )1496 ונתפס מקיים מצוות יהדות היה דינו מוות. האינקוויזיציה הפורטוגזית שפעלה עד 1825 פעלה גם במושבות הפורטוגזיות של ברזיל וגואה ודאגה להעלות למוקד כל מי שנחשד בחזרה ליהדות. על הרקע ההיסטורי הזה הציב זימלר את נינו של המספר בספר הקודם . הספר כתוב כמחווה לטרגדיה אותלו.

הספר השער הרביעי הוא האחרון כרגע בסדרה והוא מתרחש בגרמניה של 1930 וגם בו יש דמות ממשפחת זארקו (יש לזימלר גם ספר שמתרחש בגטו ורשה אבל להבנתי אינו חלק מהסדרה ).

את הקבליסט אהבתי מאוד. היה בו שילוב של רומן היסטורי מיסטיקה יהודית ומתח. את שומרי השחר היה קשה לי לצלוח. בעיקר כיוון שהגיבור שלו הוא טיפוס אגואיסט שמפיל טרגדיה על משפחתו. את אותלו ( אני בוש לומר ) אני מכיר בשם בשם אבל לא בפרטים ולכן פספסתי ניואנסים שהוכנסו בסיפור. עדיין העלילה שלו הלכה איתי הרבה אחרי שהספר נגמר אבל הקושי לקרוא אותו גרם לכך שהספר HUNTING MIDNIGHT ( הנה סופסופ הגענו) ישב אצלי עשור על המדף לפני שניגשתי אליו.
את השער הרביעי טרם קראתי.

HUNTING MIDNIGHT הוא השני בסדרה והשלישי כרונולוגית. גיבורו הוא ג'ון זארקו סטיוארט בן לאב סקוטי ולאם מנצר של משפחה יהודית מומרת. הספר נפרש מ1800 עד תחילת שנות השלושים של המאה ה-19. המספר מעיד בתחילת הסיפור שהוא בן 33 ונמצא בארצות הברית והוא חוזר אחורה לשנת 1800 כשהיה בן 9 בפורטו , פורטוגל.
זארקו הצעיר מגלה את יהדותו וזו של כל שכניו שעדין מתגוררים במה שהיה הרובע היהודי של העיר רק כאשר מגיע מטיף לעיר ומאיים לחשוף את היהודים. בחלק הראשון של הספר ( בערך עד 1825 ) מטפל הספר במספר רב של נושאים בניהם ילדות באותה תקופה , מלחמות נפוליאון ונפילתה של פורטו ושל פורטוגל ( שלא התאוששה מהכיבוש השני). לפעמים זה מרגיש שזימלר דחס יותר מדי נושאים לסיפור בחלק מהמקומות הוא מאיץ ובחלק לוקח את הזמן לפתח את העלילה. זה מסוג הספרים שצריך לתת לסופר להוביל מבלי לנסות להכתיב את הקצב והכיוון. אבל זהו רק החלק הראשון של הסיפור והחלק השני הוא המנה העיקרית ואפשר לומר שהספר הזה הוא בעצם שני ספרים שונים.

We saw you from afar and we are dying of hunger

Midnight הוא עבד בושמני שמוברח לפורטוגל על ידי אביו של ג'ון ומתארח בבית המשפחה במטרה ללמוד את סודות הריפוי של האבעבועות השחורות שקוטלות את עמו. הוא מציל את חייו של ג'ון ונוצרת בינהם חברות אדוקה.
החלק השני של הספר מתרחש מ1825 ואילך והוא מסופר לסירוגין על ידי ג'ון ועל ידי שפחה צעירה באחוזת מטעים באזור ריצמונד. מה הקשר בינהם ואיך זה קשור ל MIDNIGHT אני משאיר למי שרוצה לקרוא. החלק הזה של הספר יותר קצבי ומותח והוא מתאר בצורה טובה את ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. החלק היהודי הוא די שולי בחלק הזה של הסיפור למרות שזימלר מעלה את השאלה איך יהודים שברחו מרדיפות באירופה ( במקרה הזה בפורטוגל ) הופכים להיות בעלי עבדים בארצות הברית וכמה הרצון שלהם להטמע הוא זה שהכתיב להם את הרצון להיות בעלי עבדים כמו כולם.
לא קראתי הרבה ספרות על תקופת העבדים ( אני אסתכן ואומר שכנראה בכלל לא ) וגם הסרטים על התקופה לא משכו אותי. כך או כך הספר הזה הוא הראשון שהוריד את האסימון, ממרום גילי, של האבסורדיות בהחזקת עבדים. זה לא שלא ידעתי את זה אבל תמיד כשמסתכלים על ההיסטוריה האמריקאית זה נראה מובן מעליו שכך היה.

אני חושב שכתיבת רומן היסטורי היא מהקשים שיש. מצד אחד הסופר בורא עולם פנטסטי ממש כמו סופרי הפנטזיה אבל הוא צריך לכבול אותו בחוקים של ההיסטוריה. וההיסטוריה היא דבר חמקמק. לעיתים כמו שכתבתי בפתיחה ההיסטוריה שידועה לכולם היא לא ההיסטוריה הנכונה ואז הסופר יצטרך להחליט באיזו גרסא הוא בוחר כדי לא להרחיק את קוראיו. בעיה נוספת שקיימת לסופר היסטוריה היא חוקי המוסר המשתנים , בהמון רומנים היסטורים הסופרים כושלים ונותנים לגיבוריהם מחשבות ומוסר של תקופתינו ובכך מבחינתי פוגעים באמינות הסיפור ( בדרך כלל זה יהיה סביב יחס לנשים ,עבדים וילדים) . רואים את זה בצורה בוטה בסדרות היסטוריות אמריקאיות – הנרי השמיני כחתיך הורס ואמבטיות קצף בארמון ורסאי...).
נקודה אחרונה היא השפה. סופר שכותב רומן תקופתי לא יכול באמת לשים לגיבוריו את השפה בה הם דיברו – אף אחד לא יבין ולכן יש פה מעין עבודת תרגום עדינה שאמורה להביא את הרוח של השפה אבל לא לדייק בה אחד לאחד.

במובן הזה אני חושב שזימלר עושה עבודה טובה. לא תמיד הצלחתי להשהות את הספק והוא מהלך על החבל הדק בין המוסרי של אז למוסרי של היום אבל יחסית אמין. בתחילת הספר הגיבור הילד רוצה שאימו תכין לו לחם תירס שזה דבר מאוד אמריקאי. "נחרדתי " לחשוב שהנה טעות כזאת גסה שהסופר הכניס פרט מילדותו באמריקה לחיי ילד בפורטוגל במאה ה-19 עד שראיתי שהתירס הובא לפורטוגל 200 שנה קודם.

הכתיבה של זימלר קולחת וקלה לקריאה. הוא מתרווח בכתיבתו ומפתח את הסיפור לאיטו שזו תכונה שאני לומד להעריך בסופרים אבל לעיתים בעיקר לאור הנושאים הרבים שהוא נוגע בהם , הוא מאבד את המתח הפנימי ( מתח שאמור להחזיר את הקורא לספר – לא מתח של ספר מתח ) של הספר ולכן לקח לי זמן רב לקרוא אותו.

אני עדיין ממליץ מאוד בתור רומן היסטורי שמכסה תקופה בזווית ראיה פחות מוכרת ובכלל כספר טוב . כרגע זמין רק באנגלית.

נכתב תחת גטלג נוראי ואחרי תנועות סייסמוגרפיות קלות . כל הטעויות ההיסטוריות הן של ויקיפדיה – סתם שלי – הכל שלי.
שבת שלום.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על HUNTING MIDNIGHT - The Sephardic Cycle #2