הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באוגוסט, 2016
ע"י טל-טל
ע"י טל-טל
עוד לפניי שקראתי את הספר ידעתי שמדובר בספר זהה כמעט 'לאשמת הכוכבים '
ובאמת העלילה דומה להפליא, בשני הספרים מדובר בגברים החולים במחלה סופנית ובשני הספרים יש אישה שנאבקת על החיים. שני הספרים קיטשיים וסוחטי דמעות אבל באופן כלשהו 'ללכת בדרכך' הרבה יותר בוגר מאשמת הכוכבים גם אופן המוות הוא לא של מוות בלתי נמנע אלה של מוות מבחירה ובמוות מבחירה יש משהו יותר עצמתי וקשה לעיכול. הספר הצליח להעלות במוחי סוגיות שלא חשבתי עליהן בטרם קראתי את הספר כמו האם החיים קדושים בכל מצב?
או מי אנוכי יותר?- זה המבקש למות ולהשאיר את יקיריו מאחור או אלו במבקשים מאדם סובל להמשיך ולדבוק בחיים שהוא לא רוצה לעצמו?
פתאום נקודת המבט על נכים משתנה קצת ויש המון מחשבות על ההתמודדות של אנשים שחייהם נגדעו באחת.
לסיכום הספר קולח אך מאידך העלילה גם מאוד צפויה מראש (נשבעת שידעתי שהעלילה תסתיים שהיא יושבת בבית הקפה הצרפתי- בוכה-) אך אני חייבת להיות כנה ולומר שלמרות שידעתי לא עזבתי את הספר וכשסיימתי אותו המחשבות על הסוגיות בספר לא נתנו לי מנוח לכן הציון שאני נותנת לספר הוא 4 כוכבים ...
קריאה מהנה:)
קורא אחד אהב את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני
(לפני 9 שנים)
אשמת הכוכבים וללכת בדרכך זה כמו ההבדל בין חלב לתה... ממש לא דומה ולא מזכיר
|
|
מיכל
(לפני 9 שנים)
לי האמת לא הזכיר בכלל את אשמת הכוכבים
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
וזה שהוא מככב עדיין מותיר אותו ברמתו הזבלונית.
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים)
מחשבות, מסתבר שהספר הזה מככב באתר חחח
|
1 הקוראים שאהבו את הביקורת