ביקורת ספרותית על גבריאל מאת ענבל אלמוזנינו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 ביולי, 2016
ע"י מירה רוזנפלד


סקירה – גבריאל
"והייתה בי כמיהה , שלא איבדה עצמה לדעת,
תהיה מלטפת שאינה מתייגעת מחיפוש אבוד –
אותך – פנס רחוב ודמות".


גבריאל הוא רומן מתח, ספר ההמשך לספר אנג'ל מאת ענבל אלמוזנינו, והשני בסדרת "המלאכים".
בגבריאל אנו פוגשים שוב את גבריאל מור, מטאור הייטק – גיבורת הספר אנג'ל, המבקשת הפעם לשנות את הגורל אשר נגזר עליה – לפחות לפי מה שהיא חשבה בתחילה.
הספר מתאר את חייה "החדשים" של גבריאל, ואת ההתמודדות שלה עם אתגרים לא פשוטים. גבריאל עוברת תהליך ארוך וממושך, ועד שהיא מגיעה "לנחלה" (או שוב, כך לפחות חשבה) ענבל, חוזרת בצורה לא פחות מגאונית והופכת את הקערה על פיה.

הספר משלב מתח ורומנטיקה, חושף סודות אפלים מהעבר ושקרים שאולי היה מוטב שלא יתגלו (או שלא... ).
הטוויסטים בעלילה, המתח הלופת את הקרביים והופך אותך שוב ושוב, העלילה הרומנטית – כל אלו הופכים את הקריאה בספר לחוויה יוצאת מגדר הרגיל.
הספר נע בין העבר להווה בצורת פלאשבקים נפלאים, הגורמים לקורא לחוש כאילו הוא חווה עם הגיבורה את החוויה, ברמת ריגוש גבוהה מאוד. אולי יהיה זה נדוש לומר בכיתי איתה, שמחתי איתה, התרגשתי איתה, אבל כך אכן היה.

הספר מפליא לתאר את מערכת היחסים הקיימת / לא קיימת, הנרקמת, המתפתחת שוב, בין גבריאל לכריסטופר.
כריסטופר הקשוח, עטוי המסכות והחומות מהספר אנג'ל, הולך וחושף עצמו בספר גבריאל, מסיר את המגננות ומתחיל להרגיש. יהיה נכון יותר לומר, מרשה לעצמו להודות בכך שהוא מרגיש, לא מסתתר ולא מתחבא יותר. התהליך שכריסטופר עובר בספר מופלא לא פחות מהתהליך שגבריאל עוברת וביחד הם כובשים את הקורא.
עוד מפגיש אותנו הספר בשנית עם האחים לבית משפחת ווייט ואנו זוכים להכיר אותם קצת יותר לעומק, מי יותר ומי פחות.
גם אמה של גבריאל – תמי, לוקחת חלק מאוד חשוב בספר ועוזרת לקורא להבין את העלילה בשלמותה, את ההיסטוריה המשפחתית, ולמעשה מבארת את הסיפור הסבוך הזה, הנקרא בנות משפחת מור.

מדובר בספר איכותי, ברמה מאוד גבוהה, המיועד לקורא האינטליגנטי.
הספר כתוב בשפה עשירה, גבוהה. עשוי למשעי.
הכתיבה מהודקת ומדויקת. העריכה הספרותית והלשונית ראויות לציון מיוחד. רואים (קוראים) את ההשקעה, היסודיות והמקצועיות.

ענבל נותנת בספר זה מענה לכל השאלות שנותרו פתוחות בספר הקודם, והאמינו לי, זה לא מה שחשבתם.

ענבל מיטיבה לתאר את המתחולל בספר, והתחושה היא כאילו צופים בסרט. במלאכת מחשבת מדוקדקת להפליא, היא מכניסה את הקורא לעולם שבנתה ורקחה.
לשם הדוגמא אציין, כי אמנם אני משוחדת בכל הנוגע לאיטליה – אני פשוט מאוהבת בה, אך גם מי שלא היה שם מעולם, זוכה להכיר אותה במלוא תפארתה. המקומות, הצבעים, הריחות – את כל אלו ענבל מעבירה לקורא בצורה מושלמת.
"נזכרתי בדירה הקטנה בקמפו די פיורי, בשוק המפורסם, ובניחוחות הנפלאים שעלו ממנו בכל פעם שהייתי פותחת את החלון. ארומת פרחים ופטריות חורש שנטמעו שם עוד מימי הביניים".

דבר מופלא נוסף שמאפיין את ספריה של ענבל ובכלל זה גם את גבריאל, הוא השימוש במטאפורות מעולמות שונים. אני מעולפת עליהן. עולם הדמיון העשיר של ענבל בא לידי ביטוי בספרים ומדובר בתענוג צרוף.

זו הפעם הראשונה שאני מגדירה ספרות ישראלית כמאסטר פיס. אם חשבתי שאנג'ל היה מדהים, גבריאל התעלה עליו בעשרות מונים.

ממליצה בחום, זה אנדרסטייטמנט למה שאני מרגישה.

רוצו לקרוא.




9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ