ביקורת ספרותית על ילדי השטאזי - אוברלויטננט קארין מולֶר #01 מאת דיוויד יאנג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 ביולי, 2016
ע"י אוהבת לקרוא


אז אני מצטרפת למחמאות על הספר הנ"ל. כמעט הכל כבר נאמר במעט ביקורות שנכתבו עליו (כי הספר די חדש) וזה סימן שהוא מסוג הספרים שמצליח כנראה להעביר את אותם תחושות לרוב הקוראים.
הספר מכניס אותך לאווירה כבר מהעמודים הראשונים.. אוירת השלטון החונק והכח המשחית באים לידי ביטוי בכל רגע של קריאה.
הספר מתנהל בשני מישורים:
1. הסיפור המרכזי של קארין מולר (מסופר בגוף שלישי)- חוקרת במשטרה שנקראת לזירת רצח ליד החומה ומתבקשת לחקור את זהות הנרצחת וזאת תוך כדי שמירה על כללים ברורים שהוצבו לה שלא לחקור כלל לגבי זהות הרוצח ומניעיו.
2. הסיפור של נערה צעירה הנמצאת במוסד חינוכי סגור לנוער "בעייתי" שהשלטון מנסה "לחנך" (מסופר בגוף ראשון)

שילוב שני הסיפורים שתחילה כמובן לא ברור איך הם נפגשים נעשה בצורה מצויינת, מרתקת ועיקבית.
הספר שומר על רמת עניין גבוהה לכל אורכו ואין ירידות מתח של מריחת עמודים.
הסיפור מתרחש בשנים 74-75 כלומר השלטון הקומוניסטי בשיאו על כל שיטות האיומים וההפחדה שלו. אף אחד לא בטוח.

גם אני מאוד אהבתי את הסוף של הספר. מצאתי אותו פחות מטלטל ודווקא יותר מציאותי..
שטאזי נשאר שטאזי... החיים הם החיים. תעלומת הרצח נפתרה כמובן בסוף הספר אבל הסיפור הגדול יותר כמובן היה רחוק מסיומו
הואיל ואנחנו יודעים הרי שהשלטון לא התערער לפני סוף שנות ה 80.
היה משהו בסוף הסיפור הזה מאוד מחובר למציאות, למציאות העגומה יש לציין. מעבר לזה לא רוצה להגיד כדי לא להרוס לקוראים עתידיים.
אז ממליצה בחום ותודה לדינה והביקורת שלה על הספר שבזכותה הגעתי עד הלום :-)


11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אין שם (לפני חצי שנה)
ביקורת נהדרת וממצה שמעוררת לקרוא את הספר... תודה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ