ביקורת ספרותית על ילדי השטאזי - אוברלויטננט קארין מולֶר #01 מאת דיוויד יאנג
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 ביוני, 2017
ע"י רונדו


אחרי שמסיימים לקרוא מותחן בדיוני על החיים במדינה טוטליטרית אפילו החיים בביביסטאן נראים ורודים יותר... וזהו אולי הערך העיקרי של הספר "ילדי השטאזי" המתרחש במזרח גרמניה באמצע שנות השבעים.

הסיפור מתחיל עם זוג בלשים (מפקחת בילוש וסגנה) מהמשטרה הפלילית (הקריפו) הנקראים לחקור רצח של נערה צעירה שאירע בסמוך לחומת ברלין בצידה המזרחי ונראה מבוים. אלא שהשניים הם רק בובות על חוט המופעלות על ידי בעלי שררה במיניסטריון המדינה ובזרוע הביצועית שלו (השטאזי). כשהבלשית מנתקת את החוטים ומתקרבת לגילוי האמת היא מתחילה לשלם מחיר אישי כואב, היא ממשיכה בחקירה כשהיא לא יודעת במי לבטוח... ומי שקרא כבר כמה ספרים מהסוג הזה ידע כבר באמצע הספר איך הוא מסתיים.

בעשור וחצי האחרון יש הצפה של מותחנים המתרחשים במדינות טוטליטריות: בבריה"מ של סטאלין (ילד 44), גרמניה הנאצית (סיגליות מרס, הפושע החיוור), רומניה של צ'אוצ'סקו (רכבת לטריאסטה), דרום אפריקה בימי האפרטהייד (מקום יפה למות בו) ויש גם כאלו שלא קראתי המתרחשים באיראן, בסין של מאו ועוד... ואני די בטוח שכרגע יושבים כמה בריטים שכותבים מותחנים המתרחשים בקוריאה הצפונית של קים ז'ונג-איל.
בכל המותחנים שציינתי יש פחות או יותר את אותו קו-עלילה: בלש/חוקר שנקרא לחקור מקרה רצח וכשהוא מתחיל להתקרב לאמת, הקשורה לבכירים בשלטון, הוא/היא משלמים מחיר אישי. ברוב העלילות הנרצחים הם בני נוער או ילדים שעברו התעללות מינית.
גם ל"ילדי השטאזי" יש קו-עלילה דומה רק שהוא צעקני, בוטה ו"צהוב" יותר. יחד עם זאת הסופר עשה תחקיר מקיף על מזרח-גרמניה של אותן שנים: החיים השוטפים, החינוך (או יותר נכון שטיפות המוח), מנגנוני הענישה למי שלא הולך בתלם, הצמרת הנהנתנית וכו'. לספר יש הקדמה המספקת רקע לעלילה ואחרית דבר הכוללת הבהרות.

זהו מותחן יעיל ושבלוני (הכותב משתמש במניפולציות שכבר עשרות לפניו השתמשו) שאותי לא הצליח להלהיב. התיאורים על החיים במזרח גרמניה של אז עניינו אותי הרבה יותר מהעלילה עצמה.

הערה בקשר לתרגום: התרגום כל כך מעצבן הרבה זמן כבר לא נתקלתי. שטף הקריאה נעצר כל כמה שורות בשל עודף המילים בגרמנית, בד"כ מילים בשפת המקור (10-20 אותיות ומעלה) ולעיתים גרמנית מעוברתת. מילא דרגות ומקומות אבל מדוע כל כך הרבה מילים שיש להן תרגום עברי חד משמעי (כגון "אומה" או "מוטר", סבתא או אמא זה לא טוב?).
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 חודשים)
אהבתי אותו יותר ממך
אם כי אני מסכימה לחלק מדבריך עליו. ואנחנו בהחלט שמחים לקרוא על מה שקורה בארצות טוטליטריות, מין שמחת עניים כזאת - איזה יופי של חיים יש לנו בהשוואה.



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ