ביקורת ספרותית על ילדי השטאזי - אוברלויטננט קארין מולֶר #01 מאת דיוויד יאנג
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 ביוני, 2016
ע"י dina


אני עדיין מחזיקה את הבטן,ורוכנת קדימה מעוצמת המכה שחטפתי כשהגעתי לסוף הסיפור. סוף לתפארת, ציפיתי למשהו חזק,אבל לא שיערתי שיהיה כזה שיטלטל אותי.

קארין מולר,שוטרת המשרתת במשטרת העם של הרפובליקה,נקראת לחקור את פרשת מותה של נערה הנמצאה מוטלת מתה לרגלי החומה המפרידה בין החלק המזרחי והמערבי. אלא שמההתחלה משטרת השטאזי- המשטרה החשאית המזרח גרמנית ,מתערבת בחקירה,ומטילה מגבלות ללא סוף.

ועכשיו שאלה:
איך זה היה מרגיש לכם לדעת שאתם לא יכולים לסמוך על אף אחד, ממש אף אחד זולת עצמך? אני,בראש וראשונה סומכת על עצמי,ונוטה להקשיב לרחשי לבי,לרוב,הם לא מאכזבים אותי.
אבל!! הידיעה שיש מסביב אי אלו אנשים שאני כן יכולה לסמוך עליהם-תמיד עומדת לצדי. וזה כמו רשת בטחון שאני יודעת שישנה שם ,שרק אם ארצה אוכל להשתמש בה.ועצם הידיעה הזו מקנה לי תחושה שאני לא בודדה במערכה.אני לא לבד.

לא כך אצל גיבורי הסיפור הזה. פה כולם נרדפים , כולם תחת מעקב,כולם מתועדים , כולם מצולמים.
תחושת הרדיפה הזו היא נוראית,ויותר מכך,לדעת שאתה לא כלום,כל כך אפסי אל מול משטר קומוניסטי אפל שלא סופר אותך. האשמות ופשעים מולבשים על אזרחים חפים מפשע כמעשה שבשגרה. אין לך אל מי לדבר ונגד מי להילחם. אתה רק כלי משחק בידי גדולים ממך. אתה רק גרגר.ואם מאוד תפריע- יורידו אותך. כמו שעושים פו על שלהבת של נר. פו-והיית.

דייויד יאנג בנה סיפור מתח טוב.הסיפור נע על שני צירי זמן,עכשווי, שנות השבעים זו התקופה בה מתרחשת העלילה,ועוד סיפור מקביל אשר התרחש תשעה חודשים קודם לכן. הסיפורים כרוכים אחד בשני עד לאיחוד של השניים,תוך כדי עליית המתח במקצב מצוין ומדויק (אם לכל ספר היה מצורף פסקול , היה מתאים פה אחד כזה המלווה סרטי מתח.כזה אפל משהו).

דיויד יאנג לא רק מגיש לנו פה סיפור מעולה, הוא גם דאג לייצר אווירה מושלמת. למן ההתחלה אתה נכנס לאווירה. אווירת הפחד,הרדיפה,היא מאוד נוכחת בספר,סמיכה וכבדה,המלווה את הקריאה לכל אורך הספר. פגישות מתקיימות בנקודה הכי גבוהה בתוך קרון של גלגל ענק המתנדנד בצורה מפחידה,כי שם בגובה אין מי שיצותת. או פגישה הנערכת בסירת משוטים בקור אימים,כי גם שם השטח נקי .או שאולי לא. לך תדע. המרגלים נוכחים תמיד ובכל מקום.כולל תיאורי הנוף הקודרים,האפורים,הנטולים כל חיות ושמחה.
הקיטוב החד הזה בין גרמניה המזרחית למערבית.ובכלל, הכל בספר הזה חד ונוקב.

היו כמה ספרים שקראתי שהצליחו לסחוף אותי לתוכם,והכניסו אותי כל כולי לתוך האווירה.כמו בית ספר לקסם אישי, כמו הבגידה,וכמו זה.

ספר מצויין מתחילתו ועד סופו,כזה שנשאר ,וממשיך להדהד.



17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה! אז מחכה להתרשמות שלך :)
אוהבת לקרוא (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
וואי איזה ביקורת יפה כרגיל! עשית לי אפילו יותר חשק לקרוא ממה שכבר היה לי





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ