ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 ביולי, 2016
ע"י Dina
ע"י Dina
כשאתם מתלוננים על מצוקת הדיור בארץ, זכרו שלפעמים, מפאת מחסור במקום, בקיבוץ היה נהוג לשכן בחדר או אוהל שהקוצה לזוג אדם נוסף שכינויו היה 'פרימוס', עד שתפתר מצוקת הדיור וימצאו גם לו קורת גג. ההפרדה בין אותו פרימוס אומלל לבין הזוג נעשתה לרוב באמצעות סדין שחצץ בין מיטותיהם. אתם יכולים לשער לעצמכם אילו מצבים מביכים ואילו משולשי אהבה הסיטואציה הזו יכולה להוליד. בספר 'לילה אחרון' מתואר סיפור כזה, בין בני הזוג שייע ונומה לבין אביגדור, בחור גדול מימדים שבקושי ידע עברית שהיה הפרימוס שלהם.
כולנו יודעים בדיעבד שזה לא כל כך עבד, הרעיון של הקיבוץ, והיום מחפשים סיבות לכך בשלל מחקרים ותיאוריות. השיתופיות הסוציאליסטית, בתי הילדים המרחיקים את הילד מהוריו, רמיסת חיי הפרט לטובת השותפות והאחדות, האיסור על צבירת רכוש אישי. כל אלו נתונים לביקורת קשה מצד אחד, ולהאדרה כנרטיב שמלמדים בבתי הספר מצד שני. על דבר אחד אי אפשר להתווכח - הם היו כאן, אותם החלוצים המביטים אלינו מתמונות דהויות, שהגיעו הנה חדורי מטרה להפריח את השממה וליצור את מה שהתגלגל בסופו של דבר להיות מדינת ישראל שבה אנחנו חיים כיום. הספר 'לילה אחרון' בוחן בצורה מעניינת את הסיבה לכשלון של הקיבוצים.
***
חברי הקיבוץ 'מבוא העמק' עסוקים באידיאל, וכולם שווים: "כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו". האמנם?
כולם עובדים קשה וכולם לובשים לבן בחג השבועות ומתרגשים לראות את פרי עמלם ואת חזונם מתגשם לאט לאט.
אבל מה קורה מתחת לפני השטח?
יום אחד מגיע אל הקיבוץ חיליק, בן דודו של אברום, הנגר של הקיבוץ - "רוסי יחיד בין היקים שאסור לו, בחברתם, לשתות תה ברעש כמו שהוא אוהב, בלי חברים ובלי כלום, אפילו אבישי התימני חשוב ממנו" מרוסיה הלבנה, ובידו נושא מזוודה. חיליק הוא הסטריאוטיפ הקלאסי של היהודי הגלותי, חלפן כספים רוסי עם אף ארוך שאוהב לשתות תה רותח בלגימות רמות "כמו ברוסיה"-כל מה שהמתיישבים ניסו לעקור מעצמם על מנת ליצור את דמות היהודי החדש-הצבר, עובד האדמה החסון והאידאליסט.
מטבע הדברים, אותו חיליק מתקבל בקיבוץ בהרמת גבה, ומזכיר הקיבוץ כמובן מתכנן לסלקו. אך תוכניתו לא מצליחה, כיוון שהמזוודה המסתורית של חיליק מעוררת סקרנות רבה בקרב חברי הקיבוץ וסודקת את האידיאולוגיה שלהם.
העלילה מתוארת בצורה חכמה ומעניינת בשני מישורים, פעם כסיפור ופעם בצורת חילופי מכתבים בין מזכיר הקיבוץ לבן דודו החי ב'חוצלארץ'. כל תיאורי הקיבוץ והאוירה מובאים לידי ביטוי באופן מקסים וציורי בטקסט, מאד נהנתי לקרוא. ממליצה לגמרי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
דינה - - מאיר שלו כותב על נהלל שהוא מושב ולא קיבוץ - יש הבדל, בקשר לסבתא טוניה. הגיסה שלי היא הנכדה של הסבתא הזאת, מפלצת אמתית שהתעללה
בשני ילדיה החורגים - אז גם במושבים היו מעשים בלתי נתפסים, וגם בערים. התקופה היא אחרת ללא ספק, ואת צודקת שספרים על התקופה הזאת מאוד מעניינים, גם אני אוהב.
|
|
|
Dina
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
רץ, לגבי שולמית אלוני ופרס-בהחלט פרט טריויה מסקרן. לא ידעתי. לגבי הצלחה או כשלון של הקיבוץ: ברור שבזמנו זה היה מודל שעבד ובין היתר בזכותו ובזכות המתיישבים בסופו של דבר קמה המדינה, שכיום המודל הזה לא מתאים לה. הגלובליזציה על גווניה הגיעה גם לישראל וכן, החברה מתעצבת בהתאם ומתמקדת באינדיבידואל. (אגב מעניין לקרוא על זה בספר של מאיר שלו, 'הדבר היה ככה', ולראות את תגובתה של סבתא טוניה לשואב האבק האמריקאי שפלש לביתה בקיבוץ) האם זה טוב או רע? לדעתי בנתיים קשה להגיד אבל בהחלט מרגישים כאן את הערגה לימים של פעם, של 'ערמה של חברה על הדשא'. הניסוי החברתי היה מדהים ללא ספק, אך מעלה המון שאלות חברתיות, פסיכולוגיות, כלכליות ועוד, והרבה טוענים שהיה קצת יותר מדיי מה'אנחנו'. לכן מסקרנים אותי ספרים הנוגעים לתקופה, בייחוד ספרים כמו זה או של מאיר שלו שנכתבו על ידי סופרים שהיו עצמם בני קיבוץ.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
דינה - שולמית אלוני הייתה הפרימוס של פרס ואשתו בקיבוץ. לגבי הצלחה או כישלון של הקיבוץ - צריך לשאול את השאלה בהקשר לתקופה, למשימה הגדולה של הקיבוץ - להקים מדינה על בסיס רעיון של שותפות.
הקיבוץ הצליח בגדול - הוא היה קבלן הביצוע הטוב ביותר של הציונות - היו לו הישגים מופלאים בהתיישבות, בחקלאות, בביטחון - הוא הקים את הפלמ"ח, עסק בעליה, בחינוך, בתרבות והיה האליטה של המדינה, הוא ערך את הניסיון החברתי - המדהים ביותר בתולדות הציונות. אין ספק שהקיבוץ של אז לא התאים לשינויים שקרו בחברה הישראלית. היום הקיבוץ עובר שינויים שמתאמים אותו למציאות. אך גם החברה שלנו עברה שינויים, חלקם לא בהכרח חיוביים, מחברה של אנחנו, עברנו לחברה של האינדיבידואל ולא של אנחנו.
|
|
|
Dina
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יעל, תודה :) הספר לא ארוך ומצליח לספר את הסיפור בצורה מעניינת, בלי 'חפירות' מיותרות- וגם זה פלוס בעיניי, היכולת לספר סיפור קצת יחסית בצורה טובה ומסקרנת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מעניין מה שכתבת. אהבתי את הביקורת.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
