"בגדיו של אביגדור נשרו ממנו והוא נשאר לעמוד עירום באמצע החדר, מקשיב לנשימתם הקצובה שמתחת לכילה, פעם של שייע ופעם של נומה. היטב ידע שהיא אוהבת להסתכל עליו מהצד כשהוא פושט אותם, וכך נשאר עומד עוד רגע למענה ולמען עצמו."
אביגדור הוא הפרימוס של נומה ושייע שטרן – כינוי לרווק שצורף לחדרו של זוג נשוי בימיו הראשונים של הקיבוץ. פלביוס הוא מתעד הקיבוץ שהוקם על מנת להגשים חזון של חברה קומונרית חדשה, בריאה וטובה יותר, והוא זה המגולל את קורות הקבוצה עד ללילה האחרון לקיומה.
טוביה הוא המזכיר הנכלולי המסתתר מאחורי הפאתוס האידיאולוגי שהוא מרְצה באסיפות החברים. וחיליק הוא חלפן כספים מרוסיה הלבנה, "גלותי" עם מזוודה בידו, המגיע לבקר את בן דודו וטורף את חיי החברים.
תכולתה הלא-נודעת של המזוודה מסחררת את דמיונם ונרקמת סביבה חרושת שמועות כמו גם חרושת חלומות ומזימות. עד מהרה מתגלה כי מאחורי החזות האידילית כביכול מסתתרת מציאות קשה - אקלים רצחני, תנאי מחייה קשים, וסכסוכים אינספור בין חברי הקבוצה שאינם מצליחים להיפטר מחולשותיהם האנושיות. על רקע כל אלה משגשג סיפור אהבתם יוצא הדופן של נומה שייע ואביגדור.
בספרו השני של אלדד גיל – הלילה האחרון - כולם חולמים, זה על עט נובע, אחרת על מכונת תפירה, אך יש גם מי שחולמים על חיי קומונה חופשיים ושוויוניים ומערערים על המבנה המסורתי של המשפחה. על רקע עלייתה ושקיעתה של חברה אוטופית מספר אלדד גיל, בתבונה וברגישות, את סיפור אהבתם של נומה שייע ואביגדור – משולש אהבים עדין ומרגש - עד לסופו המפתיע.

שם הספר
הצד שלו הצד שלה
קליפות של בצל
הצד שלו, הצד שלה