ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 ביולי, 2016
ע"י lovely_girl
ע"י lovely_girl
הנערה שהשארת מאחור זה לא ללכת בדרכך! לא להשוות! לא לחפש דימיון! חוץ משם הסופרת אין שום דימיון (מיועד לכל הטוקבקיסטים המאוכזבים...).
תודה לאל וברוך השם (כן זה גורם לי להתקרב לאלוהים :)) שמויס יודעת לכתוב על עוד דברים חוץ מאהבה ואבדון...אני קיבלתי את התחושה שסופרת אחרת כתבה את ללכת בדרכך....למה? כי לדעתי הספר הזה הוא פשוט יותר טוב בכמה רמות.
לא יעזור דבר! זה מסוג הספרים שמחזירים אותך אחורה בזמן ומאלצים אותך לדמיין את עצמך חי שם וחווה את הספר כדמות הראשית.
סופי ששמה הוכתם למרות שהייתה למעשה גיבורה כי המעשים שלה היו נטולי אנוכיות גרמה לי להרגיש כמה אין צדק בעולם ולהוכיח את הטענה ששמועות רעות רצות מהר יותר ואוחזות בך ומכתימות את משפחתך עידנים לאחר מכן.
ליב היא גיבורה עכשווית אמיצה וחזקה לא פחות מסופי, עמדה שניות מאיבוד כל כספה כבודה עבודתה והזוגיות שלה. ועם כמה שהמטרה הייתה נראית מוזרה מטופשת ולא חשובה בעיני אחרים היא לא הפסיקה לחתור לצדק.
הספר כתוב בצורה יוצאת מן הכלל, כל דמות קיבלה משמעות. ואלוהים רק אלוהים יכול להסביר לי איזה עבודה טובה היא עשתה בכתיבה שהצלחתי להתחבר רגשית לקצין הגרמני הזה.
כשאתה כותב כמה עלילות וסיפורי משנה על כמה דמויות ובתקופות זמן שונות לחלוטין אתה חייב להיות מדוייק ברור מתומצת ומעניין. וזה מה שהספר הזה היה.
לסיכום מה שלקחתי מהקריאה הוא שאין שחור או לבן אין טוב ורע במלחמה כולם קורבנות וכולם מפסידים.
אז קחו את הספר ביד תתנתקו שתו איזה משקה חם ותשכחו מללכת בדרכך ומובטחת לכם חווית קריאה מדהימה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אפשר לומר בעדינות שאני מתעב את תופעת מויס/מוסו/הרמל/דה רוניי. אני גם לא נלאה מלומר זאת.
|
|
lovely_girl
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אני מניחה שאתה לא חסיד של מויס...
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אכן, החצי הראשון של הספר מצוין. אז באה נפילה חופשית המאפיינת את כל
זבלוניה.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת