ביקורת ספרותית על הנערה שהשארת מאחור מאת ג'וג'ו מויס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באוקטובר, 2014
ע"י yaelhar


מלחמת העולם הראשונה זוכה עכשיו, כך נראה, לקאמבק. יתכן שהרעיונות מהמלחמה שבאה בעקבותיה מוצו? ואולי יש נסיון לחזור "למלחמה הגדולה" ולראות איזה DNA היא הורישה למלחמה שבאה בעקבותיה, ולמלחמות הרבות מספור שבאו בעקבות יורשתה? כך או כך הספר הזה עוסק במקצת במלחמה ההיא - ליתר דיוק בכפר צרפתי קטן שנמצא תחת כיבוש הגרמנים, ובעלילותיהם של מספר דמויות, הממחישות מה שקורה בזמן מלחמה.

ג'וג'ו מויס בעלת השם המדליק היא סופרת (ועיתונאית) בריטית שזכתה פעמיים בפרס "הרומן הרומנטי של השנה" בבריטניה. היא זכתה בו, כך נראה, בצדק: היא יודעת לכתוב רומן רומנטי. מויס כותבת סיפור שמתאים לחוקי הז'אנר, וגם מארגנת את החוקים, כך נראה, שיתאימו לו.
מעשה בסופי הנשואה לצייר שהוא אהבת חייה וחוזרת מפאריס לחיות בעיירה הקטנה בה נולדה, כי בעלה התגייס לצבא והיא לא שמעה ממנו דבר. היא ואחותה מנהלות פונדק קטן שהיה ברשות משפחתה מאות שנים. חיי הרעב הקור המחסור והביזה תחת הכיבוש מתוארים בצבעים חיים. תמונת דיוקן של סופי, שצייר בעלה, תלוייה על קיר הפונדק ומושכת את עיני המושל הגרמני החדש של הכפר. התמונה תעלם בערך ב 1917 (אנחנו לומדים על חלק מהסיפור) ותופיע ב 2006 עם השם "הנערה שהשארת מאחור" ועם כתמים מוסריים עליה, על הדמות המצויירת ועל הבעלים הספק חוקיים שלה.

הנושא שמויס מעלה הוא תביעות להשבת פרטי אמנות שנבזזו במלחמה. היות ולא הכרתי את הנושא כלל, חיפשתי עליו קצת. מצאתי די הרבה התייחסויות לרכוש שנבזז במלחמת העולם השנייה - בעיקר מיהודים. ומצאתי שביוני 2009 "הצהרת טרזין" קיבלה הכרה של 46 מדינות, שחתמו על אמנה. להצהרה הזאת אין תוקף משפטי, והיא תלוייה ברצונן הטוב של מדינות. מויס מבססת את סיפורה על חוק(?) שמאפשר "להחזיר" לבעלים החוקיים יצירות אמנות שנבזזו במלחמה קודמת... זה איכשהו לא כל כך אמין.

הספר כתוב היטב, קריא וקולח. התאורים מקימים לתחייה את הסיפור. אז מה הפריע לי? בחלקו הפריע לי דווקא האופי התסריטי מעט של הסיפור. אפשר כמעט לראות איזו שחקנית יפהפייה עם שיער אדמדם מגלמת את הדמות הראשית, עם והתנהגות מתריסה, ומבטא צרפתי מזוייף. משהו בתאור העיירה הצרפתית לא התאים. לא יכולה לשים את האצבע על זה, אבל ב"קיץ קטלני" של ז'אפריסו (שהוא צרפתי מבטן) מתוארת עיירה צרפתית דומה (בלי הכיבוש), אמינה בניגוד לעיירה של מויס, הבריטית.
גם המסקנות של מויס אינן מאתגרות את מה שמקובל לחשוב: אהבה תנצח בסופו של דבר? בוודאי... הטוב ינצח? ברור... לאמנות "מגיע" בעלים שמוקיר אותה ולא את ערכה הכספי? אין ספק...

בקיצור - ספר חביב, כתוב בכישרון, מקסים כמו בועת סבון בשמש, שכשהיא מתפוגגת, מעט מאד ממנה נשאר.


37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, עלמה! וסליחה על האיחור בתגובה.
Lali (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת שממש הצליחה להעביר את רוח הספר. העברת למילים את המחשבות שלי :))
yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! בועות סבון זה כאן...
חני (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
מתאים לי בועות סבון במיוחד עכשיו..מעניין
yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, שין שין! אני חושבת ש"חגיגות המאה" של המלחמה ההיא הן רק חלק מהפופולריות החדשה שלה. נראה לי שאנשים פשוט מתעניינים במלחמות... לצערי. כי אולי אם זה לא היה מעניין כל כך, היו פחות מלחמות בעולם.
שין שין (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
אני חושבת שהפופולריות של המלחמה הגדולה נובעת מציון 100 שנים לתחילתה לפחות באירופה מציינים את זה, ומכאן גל ההתעניינות החוזרת.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו! צודקת. אני צריכה עכשיו ספרים כאלה...
בלו-בלו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי מאוד את התיאור של הבועה, וצריך לפעמים גם ספרים כאלה.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ! לא קראתי את "האשה בזהב" אבל הספר הזה לא עוסק באמת באמנות. הוא אמנם מתייחס מעט לתאור חיי הציירים האימפרסיוניסטים בפאריס בתחילת המאה הקודמת, אבל זה תאור שטחי וחסר. גם סוגיית "השבת הרכוש שנבזז" משמשת פה לתזה רומנטית. אני לא חושבת שתסבול כשתקרא את הספר, אבל כדאי לך להנמיך ציפיות...
רץ (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
יעל לא קראתי את הספר - אבל לדעתי הסיפור שואב השראה מהאישה בזהב - בו אכן עולה סוגיית השבת רכוש לבעליו אבל לא רק זאת, לאמנות יש כוח להקפיא רגע לנצח, לספר סיפור של תקופה, של משפחה, או אהבה גדולה, אפשר כמובן לכתוב את זה היטב או רע, אני אנסה לקרוא את הספר, כי תמיד מפליא אותי הקשר בין אמנות להסטוריה פרטית או לאומית.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, צילה! אני יודעת שיש פחות או יותר קונסנזוס לגבי הספר הזה. אבל זה היופי בקריאה - כל קורא מתייחס לדברים אחרים.
צילה (לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך במיוחד את בועת הסבון בשמש. גדול. לגבי הספר אהבתי יותר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ