ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 ביולי, 2016
ע"י חמדת
ע"י חמדת
ב-2005 קראתי ב"הארץ" אודות ספר שיצא באותה שנה וחולל מהומות ,מאמרים בבעד ונגד, קודם בעיר הגדולה קהיר כי עליה הספר מתרכז,ואח"כ לפרברים,ולכפרים העניים ברחבי המדינה.
הזמן שבו הספר עוסק הוא 1990 -מלחמת המפרץ. אבל הוא בטל בשישים בהשפעתו על עלילת הספר. סגנון כתיבת הסופר הוא כסופר -על ,רואה הכל מלמעלה ושולח את ביקורתו על כולם.
בית יעקוביאן הנו בנין מציאותי שנבנה בשנת 1931 ע"י המיליונר האגופ יעקוביאן שהיה ראש הגולה הארמנית במצרים באותם שנים. שאיפתו להקים בניין שישא את שמו ברחוב החשוב באותם ימים-רחוב סלימאן באשא. הבניין נישא על עשר קומות ,נבנה בסגנון אירופאי קלאסי ,איטלקי ומפואר. באותם ימים הבניין היה יצירת פאר אדריכלית, ופועל יוצא מזה היה שאת הדירות בבניין אכלסו צמרת החברה המצרית ,שרים,פאשות,בעלי קרקעות אמידים,תעשיינים זרים ושני מיליונרים יהודים. באותה תקופה היה שוער לבית שמילא את רצונותיהם של הדיירים. ואז באה מהפכת הקצינים בראש המנהיג נאצר ועולם האליטות הגבוהות והנמוכות איבדו לכמה רגעים היסטוריים את הסדר החברתי ,הכלכלי שהיה עד אז תחת המלך פארוק.
איני רוצה לפרט את סיפוריהן האישיים של הדיירים בבניין בתקופת נאצר משום שיהא בכך הרבה ספוילרים.
אבל אני כן רוצה לכתוב תובנות שהפתיעו בעלילה ובספר.
-נושא ההומוסקסואליות אינו מוקצא בחברה המצרית ולא חשוב מאיזה מעמד מדובר,כל עוד המעשים נעשו בדירות פרטיות או במועדונים שייעודם היה כזה. החברה המצרית הנה סבלנית וסובלנית באופן שלא ציפיתי להתרחשויות העלילה והדמויות בספר.
- לסביות כמילה וכדיון לא עלה באף עמוד בספר לעומת העיסוק הרב בנושא ההומוסקסואליות.
-יש את הסוחר העשיר שמנצל מינית את עובדותיו העניות לסיפוק צרכיו המיניים.
-נושא מעמד האישה בחברה המצרית אין ולא היה לו כל ערך מצד החברה הגברית. אם היית שייך דתי ועשיר שחשקת באישה נוספת לא היה כל בעיה לסדר הלכתית וחברתית בעזרת הסכם בפני קאדי. מהרגע שהאישה הפרה את החוזה עם השייך הדתי -כלומר שתפקידה לספק את צרכיו המיניים בכל רגע נתון, בנוסף לאי הבאת ילד משלהם ,כי הוא איש משפחה מכובד ,בעל עסקים וילדים מאשתו הראשונה הסתיימו זכויותיה באופן האכזרי ביותר.
נושא התקדמות בחברה המצרית מבחינה מעמדית,לממש את עצמך גם אם אתה בן השוער של הבניין ,אולם בעל הציונים הטובים ביותר,ולנסות להגשים חלום להתקבל לשורות המשטרה כקצין ובכלל. נזרק בלגלוג עוצמתי ומשפיל מול ראיון עם הקצין המראיין שהבין כי מדובר בבן של מעמד משרת הבניין,ולכך היו השלכות אישיות וחברתיות בעלות תהודה רבה שהעלילה מפתיעה את הקורא.
- ויש גם את השחיתות והכסף של הפוליטיקה כדי להגיע ולהיות חבר בבית הנבחרים.
-ויש גם תופעה "מוזרה" שעל גג הבניין נבנו דירות קטנות ובו חיות משפחות מהמעמד הנמוך אבל ההרגשה שם של שותפויות,רכילות ועוד.
אהבתי את הספר אם כי תחילה הפריע לי גישת המספר -מעל,אולם במחשבה שנייה אף מעמד, אף אינטרסים של גבריים ונשיים לא יצאו בלי שום "הנחות" מביקורתו החדה של של הסופר.
אני אוהדת סקרנית אודות כל מה שנכתב אודות העולם הערבי גם אם מדינת ישראל יוצאת בספר הזה בפרצוף "עקום" ולא מציאותי בהרבה דברים.
יש דברים ומציאותיות שצריך להיות פתוחים מחשבתית אליהם מבלי ללכת ב"עדר" המחשבתי והמנטלי כישראלים וכיהודים.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ליאור כדי להרחיב את ידיעותיך אז הנה משורר רומאי שחי במצרים והיה הומוסקסואל "מוכר"
כתב את השיר היפה הזה :
קונסטנדינוס קוואפיס - "מחכים לברברים " - לְמַה אנחנו מחכים, לָמָּה נאספנו בכיכר? הבַּרְבָּרִים צריכים לבוא היום. - מה פשר חוסר-המעש של אספת-המחוקקים? לָמָּה יושבים המחוקקים בלי לחוקק דבר? כי הברברים צריכים לבוא היום. מה צורך בחוקיהם של המחוקקים? כשיבואו הברברים יחוקקו את חוקיהם. למה השכים שליטנו לקום עם שחר? למה הוא יושב בשער הגדול על כס מלכות, לפי כללי הטקס, כתר על ראשו? כי הברברים צריכים לבוא היום והשליט מחכה לקבל פני מנהיגם. התקין אפילו מגילת קלף לתת לו מעניק לו תארים ושמות רבים. - למה שני הפקידים העליונים והפְּרֶטוֹרִים יצאו בכָּתְנוֹתיהם המרֻקָּמות, האדומות? למה ענדו אצעדות עם אבני- אָכָטִיס רבות ולמה להם הטבעות עם האיזמרגדים הבוהקים? למה בידיהם מקלות כה הדורים גֻּלּוֹתיהם מגולפות בכסף ובזהב? כי הברברים צריכים לבוא היום ודברים כאלה עושים רושם על הברברים. - למה הנואמים המצוינים שלנו אינם עולים לשאת דברים מעל במות כמנהגם מאז? כי הברברים צריכים לבוא היום ונאומים נאים משעממים את הברברים. אבל למה מתעוררת לפתע בהלה וקמה מהומה (כל הפנים הִרְצִינוּ) למה מתרוקנים פתאום רחובותינו, כיכרותינו הכל שבים לבתיהם נבוכים עד מאד? כי ירד הלילה ולא באו הברברים וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים שאין בכלל ברברים בסביבה. מה יהיה עכשו עלינו בלי הברברים? האנשים האלה היו איזה פתרון." [1898] תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי (מתוך קונסטנדינוס קוואפיס, כל השירים. הוצאת כרמל) הערת המתרגם: השיר נכתב בנובמבר 1898, פורסם ב-1904 בקונטרס פרטי. זהו בלי ספק הידוע בשירי קוואפיס, שכותרתו היא מטבע מהלך בספרות ובעיתונות ימינו. אף שתמטית, וכמעט כרונולוגית, אפשר לראות בו שיר הפותח את שירת המאה העשרים, הנושא הוא בעצם אחד הנושאים המובהקים של השירה הדקדנטית, בעל זיקה לשירו של פול ורלן Langueur, שטור-הפתיחה שלו ("אני אימפריה גדולה התמה לשקוע...") נתן לתקופה את שמה: דקדאנס. גם אצל קוואפיס, כבשירים רבים אחרים על הנושא, המעמד הוא באיזו עיר שבאימפריה הרומית המאוחרת, המטה ליפול, שעומדים לפלוש אליה הברברים. בשנת 1983 פרסם יורגוס סאווידיס פתק מתוך הניירות המצויים ב"ארכיון קוואפיס", פתק הכתוב אנגלית, ובו נאמר: "היו לי גם ספקות מסוימים בנוגע ל'מחכים לברברים', והנה מצאתי אצל רנאן את הסברה שהופעתם החוזרת היא אפשרות". הביא למערכת: עומר מיכאליס. ושאלתי היא : מי הברברים אז ומי הם היום "אותם המתחסדים?!- בטח לא אני. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
גלית -תיקנתי -תודה .
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ליאור -לא מבינה מה אתה רוצה ממני ?הפטרונות וחוסר הזכויות כלפי הנשים בחברה המצרית והערבית היא מציאותית וכך מתאר אותה הסופר.
לא רוצה בכלל להיכנס לנושא הזה בתוך החברה הדתית שלנו,שגם היא לא הומוגנית ,יש המחרימים ויש שלא.לא כולם שליסל בחברה הדתית.
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מלחמת המפרץ לא פרצה ב 1970
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חמדת, אני מתקשה להבין למה את מתווכחת *איתי* על מה שליאור כתב.
אני רק ציטטתי אותו, ולא מתוך הסכמה... אולי פיספסת את התגובה שלו? היא פה למטה. מוזמנת להפנות את תלונותיך אליו. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רויטל ק. אין לי שום דעה קדומה כלפי הומוסקסואלית בחברה הערבית שמעידה על פטרונות, עליונות וההדרה??!-
זאת המציאות שבה מתאר הסופר את החברה המצרית .אלו לא הדעות שלי .ההפך הלוואי והחברה הישראלית והדתית הייתה סובלנית מול "התופעה " כמו בחברה המצרית. אם את שואלת אותי איזה סיכון אישי "לקח" המחבר לתאר את החברה המצרית תחת שלטונו של נאצר -הרי ברור שאפשר היה "לזרוק"את הסופר לכלא מטעמים של פגיעה בתיאור מוסריותה של החברה המצרית ועוד ,השליט היחיד באותה תקופה .אם את שואלת אותי האם הספר היה מתפרסם במהפכה של האחים המוסלמים בתקופת האביב הערבי -אין כל ספק שהסופר היה בכלא.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אמממ... אני לא בטוחה לאיזו מן התגובות שלי את מכוונת פה, חמדת.
בתגובה האחרונה שלי, בכל אופן, עניתי לליאור, לא לך. בעיני ליאור, הדעה הקדומה שהיתה לך כלפי הומוסקסואלית בחברה הערבית מעידה על "הפטרונות, העליונות וההדרה" - ציטוט שלו. לעומת זאת הוא עצמו מביע דעות קדומות כלפי מעמד האשה בחברות דתיות, וזה כנראה לא מהווה פטרונות עליונות או ההדרה, כי מפיו בוקע קולה של האמת הטהורה. |
|
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בהצלחה, רויטל
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רויטל ק. לא מבינה . פטרונות מצד מי ? הסופר או כותב המאמר הדתי ? ברור מאוד שמצד הסופר
אין שום פטרונות לגבי הומוסקסואליות מצד החברה המצרית .לכן התפלאתי,הרי אם כל יום את קוראת בעיתוני ישראל עד כמה החברה המצרית "מפגרת"ולא סובלנית" -אפשר להבין מהספר שזה לא כך. לגבי הדעות הקדומות והפטרונות כלפי מעמד האשה של החברה המצרית ,הן לא שלי, זה תיאור מראה של הסופר.
|
|
שין שין
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מעניין ומסקרן!
אני צריכה להגיע לספר הזה.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
דעות קדומות כלפי הומוסקסואליות זו פטרונות עליונות והדרה.
דעות קדומות כלפי מעמד האשה - דרך התייחסות ראויה ולגיטימית. אהה. |
|
ליאור
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
הפטרונות היחידה כאן היא מצד כותבת הביקורת.
מעמד האישה בכל חברה דתית נמוך ממעמד חיות הבית. ראה מקרה החברה החרדית בישראל. כך שגם בחברה המצרית שככל חברה מוסלמית מגדירה עצמה כדתית, המקרה אינו שונה. בכל הדתות שנולדו במזה"ת האישה היא כלי, כלי לעשיית ילדים, לנקיון ודאגה לבית ולבסוף כלי שבור. ההסתכלות מלמעלה על החברה המוסלמית היא פטרונית ומוטעה מיסודה. זאת ועוד - מלחמת המפרץ לא התרחשה ב-1970 כפי שכתבת. נא להתעדכן. זאת אף זאת - העדות הכנה של מחברת הביקורת בנושא ההומוסקסואליות - "לא ציפיתי" - מעידה כאלף עדים על רגשות הפטרונות, העליונות וההדרה שמקננים ברבים מתושבי הארץ הזו כלפי תושבי המדינות השכנות. שילמנו על זה במזומן של 2700 חללים לפני כמה עשורים. |
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מעניין שאת רואה פטרונות אצלו, בעוד הוא מצביע על פטרונות מצד מבקרי הספר המערביים.
לא הבנתי איפה הפטרונות אצלו דווקא. השאלה עד כמה היה צריך אומץ מצד הסופר היא שאלה מעניינת: מה בעצם מנע מהמצרים להכניס אותו לכלא? אולי המצב לא היה עד כדי כך מסוכן עבורו? אין לי מושג. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רויטל ק.-עם רוב הדברים שנכתבו ע"י צור ארליך אני מסכימה גם אם הוא נכתב מצד ביקורת של חברה יהודית .דתית כגון:
"כי מן הראוי להבחין בין חשיבות היסטורית לחשיבות אמנותית. "בית יעקוביאן" הוא בהחלט סיפור חדשותי ואבן דרך היסטורית. יש לו גם ערך רב מבחינה לימודית. הקריאה בו היא דרך נעימה, חווייתית ומרתקת להתוודע לשכנתנו הדרומית, לתולדותיה ולתרבותה ולהתרחשויות הכבירות המתחוללות בה. אולם קשה לומר שיש לו ערך אמנותי. הרומן משתייך במובהק לסוגת הספרות הקלה, הבידורית. הוא רב–מכר בכל מובני המילה. הכתיבה שטחית, עיתונאית במהותה. הקורא מואכל בכפית. הוא אינו צריך להסיק מסקנות, להשלים פערים, לגבש בעצמו דעה על תכונותיה של דמות. הכול אמור ומפורש ומוסבר ומוגדר ומסוכם. הספר מעניין מן הטעם שקורים בו דברים מעניינים, אבל כמעט אף פעם לא בגלל אופן סיפורם."
אני מסכימה בניתוח של ארליך בעקרון, אבל מי מאיתנו כחברה הישראלית מכיר את נבכי החברה המצרית -אחוז קטן. זהו עיסוק למי שתפקידם וסקרנותם לדעת ולהכיר את החברה המצרית באקדמיה הישראלית ולכמה "שרוטים"כמוני. אני מסכימה שהכתיבה הנה שטחית אבל היא כתובה כסיקור וביקורת עיתונאית על החברה המצרית ושליטיה שצריך בה אומץ. אם אני רוצה להשוות מול טרילוגיית הספרים של "הבית בקהיר" אשר נכתב ע"י הסופר מחפוז נגיב שזכה בגינם בפרס נובל =אין מקום להשוואה בכל הפרמטרים של הידענות ,יכולת הכתיבה ועוד. לגבי הפסקה האחרונה של ארליך אני רואה מצידו פטרונות של התרבות האירופאית. האם כל חברה מושלמת כיום בזמננו ?ברור שלא. כולל שלנו. אני אהבתי את הספר כי לדעתי רבים מהקוראים הישראלים של "רבי -המכר" כל ידיעתם נובעת מהתקשורת הישראלית אודות החברה המצרים היא שטחית ומעוותת. וכן היה צריך אומץ מצד הסופר לכתוב ולהפשיט כך אך את החברה המצרית ועוד מבלי להיכנס לכלא על ביזוי החברה המצרית. תחשבי לרגע מי מהעיתונאים והסופרים הישראלים כותבים ספרים/מאמרי דעה ששערותיך לפעמים עומדות מרוב רוגז: כמו: גדעון לוי , עמירה הס ואורי משגב מהארץ או כמו צבי בראל מ"ידיעות "שלא מניחים לחברה הישראלית להראות את הפרצוף המכוער של החברה הישראלית על כל גזענותה,שחיתותה וכ"ו. נכון הספר לא יישאר בזיכרון ההיסטורי הספרותי על החברה המצרית כפי שייזכרו ובצדק ספריו של נגיב מחפוז. אבל יפה שהישראלים "הממוצעים" קונים וסקרנים אודות הספר כיוון והוא נמצא כבר הרבה שבועות ברשימת רבי המכר. ותודה לך על תגובתך. |
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לא קראתי את הספר,
אבל קראתי ביקורת עליו, שהיתה מאוד מעוררת מחשבה בעיני (בעיקר הפיסקה האחרונה שלה).
מעניין מה דעתך: https://musaf-shabbat.com/2016/05/01/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%E2%80%A8%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9A/ |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אברהם =צדקת בכך שהסופר שם מראה מול החברה המצרית. ותודה על התובנות שהוספת לי.
|
|
אברהם
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אין זה חדש.
כלומר נושא ההומוסקסואליות וגם הלסביות (שלא בא לביטוי בספר), כבר היה ידוע במצריים ובארצות אחרות אך בעיקר בארץ מצריים. לפני אלפי שנים. לבטח ככל שמגבלות המתירנות היו קשוחות, ועיין ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ח): "נשים המסוללות (לסביות) זו בזו אסור, וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו. אמרו חכמים מה היו עושים *איש נושא איש ואשה נושא אשה* "ואשה נשאת לשני אנשים".. ===== מספיק לראות כל יום שישי את הסרט בערבית, כדי להבין מה "ערכה" של אישה, וכן כוחם של המעמדות. השחיתות וכל המרעין בישין שהזכרת. לעניות דעתי הסופר לא חידש דבר, אלא הציב מראה גדולה מאוד מול המציאות הקיימת אז ועתה רק - כפי שאמרת - כל עוד זה נעשה בצנעה. אהבתי מאוד את הביקורת הקצרה שלך (בגלל הספויילרים), ואני שמח שחזרת לכתוב כאן. |
22 הקוראים שאהבו את הביקורת