ביקורת ספרותית על שני נסיכים ומלכה מאת שמואל דוד
ספר מעולה

---

באחד הטיולים האחרונים שהדרכתי בבלגרד, ניגש אלי אחד המטיילים לאחר שסיימנו את הביקור הקשה על גדות נהר הסאווה, במקום בו עמד מחנה הריכוז וההשמדה סיימישטה, ועם דמעות בעיניו סיפר לי חלק מקרובי משפחתו נרצחו במחנה הזה לאחר שנתקעו בדרכם לארץ ביחד עם יתר מעפילי "קלאדובו - שאבאץ".

ידעתי כי מדובר בשתי ערים בסרביה: קלאדובו שוכנת על גדות הדנובה ושאבאץ על גדות נהר הסאווה, אך לא הכרתי את המושג "קלאדובו - שאבאץ".

מכיוון שמכל מלמדי השכלתי, עוד באותו ערב טרחתי לחפש על מה מדובר. חיפוש ברשת העלה כי זו הייתה אחת הפרשיות היותר קשות בתולדות ההעפלה לארץ. שמחתי מאוד לגלות כי לאחרונה יצא הספר "שני נסיכים ומלכה" העוסק בסיפור הקשה הזה.

מדובר על 1,100 איש אשר רובם יוצאי גרמניה ואוסטריה, שיצאו בחודש דצמבר 1939 בדרכם לארץ ישראל, רגע לפני סגירת שערי אירופה. רק חלק קטן מהם זכה להגיע לארץ המובטחת וגורלם של כל השאר היה כגורלם של רוב יהודי אירופה. שורה של תקלות אשר את חלקן ניתן לייחס לכוח עליון ואת חלקן האחר לתכנון שגוי ולקוי, מנע את הגעת 3 הספינות עליהן היו, ליעדן.

לא אספר כאן את כל סיפור קלאדובו שאבאץ כי הרי ניתן למצוא את הכל ברשת (כולל ערך בויקיפדיה) אך אציין רק כי מכיוון שאני מכיר היטב את המקומות והשמות בהם מתרחשת העלילה, הספר דיבר אלי במיוחד.

מצווה גדולה עשה הסופר שמואל דוד, אשר אביו היה בקבוצה הקטנה שהצליחה להגיע לארץ, כאשר כתב את הספר וכך אולי תזכה הפרשיה המעט עלומה הזו, לחשיפה לה היא ראויה.

הספר מספר על הימים הקשים בבלגרד כאשר החדשות הרעות מתחילות להגיע מגרמניה ועל הקושי של משפחת דוד לקבל את ההחלטה לעזוב את הבית ולהגר למקום אשר בו אולי יהיה טוב יותר. על שגרת החיים על האניה במסעה במורד הדנובה עד שהיא נתקעת ולאחר מכן במחנות הזמניים. איך אפשר בכלל לנהל שגרת חיים במצבים כאלו של חוסר וודאות?

בלי אהבה הרי אי אפשר: זהו גם סיפור אהבתם של האנה (אביו של הסופר) ואינגה, שני צעירים הנפגשים על הספינה ובעקבות אהבתם הפורחת מתכננים את עתידם המשותף בארץ המובטחת. אין כאן כל ספויילר אם אכתוב כי כבר בתחילת הספר מסתבר כי אותם מאורעות הרי גורל באירופה, מכתיבים דברים קצת שונים.

זהו סיפור החיים בסוג של קומונה בקלאדובו ולאחר מכן בשאבאץ, חיים הנעים בין תקוות שהעניינים יסתדרו לבין אכזבות חוזרות ונישנות. זהו סיפורם של הניסיונות לשרוד במחנה הנורא סיימישטה בתנאים הבלתי אפשריים כמעט בחורף של בלגרד, ניסיונות אשר תמיד גם הם נעים בין ייאוש לבין תקוה. אבל מעל הכל הספר הזה שופך אור על אותה פרשה קשה ואומללה.

זהו ספר חובה לכל מי שיש לו ענין בהיסטוריה יהודית, ספר אשר כתוב נפלא ונקרא בשטף רב.

ובעניין אחר אשר לא ממש שייך לספר: השטח עליו עמד מחנה סיימישטה ובו נמצאת האנדרטה לזכרם 50 אלף הקורבנות שנרצחו שם, נמכר לאחרונה לקבוצת משקיעים מאבו דאבי. בתכניות לפיתוח המקום אשר אותן הגישו המשקיעים, אין זכר לאנדרטה הניצבת היום במקום וגם לא כל אזכור אחר למה שקרה שם בין השנים 1941 עד שחרור בלגרד ב-1944.

יש היום גל מחאה גדול בבלגרד כנגד העיריה אשר אשרה את התכניות האלו, כי הרי פרט ל- 9,000 יהודים, הושמדו שם באותן שנים גם כ-40 אלף סרבים . נקווה שהמאבק הזה יישא פרי.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על שני נסיכים ומלכה