ביקורת ספרותית על ימים בסערה מאת מיכל שלו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 באפריל, 2016
ע"י חני


העלילה ברובה על שואה ,יהודים ,פרטיזנים,סוגייה של רדיפת האדם בגלל גזעו.כאילו משוחחים על כלבים ולא על בני אנוש.הספר גם בין היתר מציג את האוכלוסיה הדתית חרדית בארץ ובחו"ל..לא הייתה נקיטת עמדה רק תמונה של החיים בצל הרבי.כלומר הסופרת לא הלכה עד הסוף עם הצגת עמדה ברורה.
לאחרונה כל שכבת יא' בבית ספר של בתי הוציאו ספר שבו כל תלמיד הלך אחורה בהסטוריה ותיעד סיפורים מהשואה
של סבא או סבתא או שכנים שעברו את המחנות ..תיעוד והנצחה הוא פרוייקט חשוב מאין כמוהו כי עוד לפני שהספר יצא לאור
היו כאלה שלא נשארו בחיים אז לפחות הסיפורים שלהם יחיו יחד אתנו לעוד כמה דורות.

ועל העלילה....
הסיפור מתפזר על פני כמה אנשים שבמקרה נקלעו לצימרים של מירב ודויד שהקימו מקום נעים
וקסום בצפון בישוב כפרי מוקף צימרים שטובלים בירוק ובנוף עוצר נשימה להרגעות הנפש.לצימרים הגיעו כמה אנשים עם סיפור חיים מטורף והזוי שבמשך העלילה מבינים את החיבור ביניהם.
הספר נע ונד בין מלחמת העולם השנייה לבין החסידות האורתודוקסית בצפת,,מדלג למצב הפוליטי בארץ על השמאל והימין ושריפת מסגדים ובתי כנסת ושם מתחיל מחול שדים אמיתי שחוצה יבשות אוסטריות והונגריות ופולניות וצ'כיות.

הדמויות ברובם קומץ אנשים שלמדו איך לשרוד ביערות הפרטיזנים מול כיתות יורים של הגרמנים. על ההרג הנורא באופן שרירותי של הנאצים ללא הבחנה כאילו הם מטרות לאימון כיתת יורים ותו' לו
ילדים,טף,אזרחים,זקנים,כפריים...מצאו את מותם בדרך שאינה מכבדת וגורמת לחלחלה בבטן.
יש קטע שהוא אחד הקשים מני רבים בספר שמתאר איך חייל גרמני תופס סוג של מצ'טה בידו ופשוט קוצר אנשים במחנות צריף אחר צריף כשנהר של דם כשובל אחריו..

אי אפשר שלא לחבק את הדמויות הכל כך הרואיות הללו. באמצע ים של שום מקום הייתה עשייה גדולה של השרדות ומרי נגד הגרמנים.

- דמות אהובה בשם ברניקה שישבה מקופלת בשרותי בול פגיעה כשמעלייה גרמני עושה את הצרכים עליה והיא לא הנידה עפעף וכך ניצלה והייתה מפקדת פרטיזנית שלחמה בעוז וגבורה ועשתה הכל כדי להציל את אהובה.
- מירב חרדית שחזרה בשאלה והיה לה האומץ לעשות שינוי בחייה לברוח ולהקים לעצמה חיים.

- אבשלום שהבין שהרבי ניסה להתעלל בו והוא עמד בגבורה וסירב לו והגדיל להוקיע אותו ברבים.


כל חלק בספר היה מרתק בפני עצמו. הרבה על הפרטיזנים הגיבורים ועל המחנות ועל כל המלחמה המיותרת הזו שמליונים נרצחו בה. בחלק גדול מהספר יש התבוננות ברזולוציה גבוהה על החברה החרדית לטובה ולרעה ולתפקיד שלה בציונות הדתית,חלק מהספר יש התלבטויות פוליטיות ואמירות לכאן או לכאן. (הספר לטעמי מלא בהרבה מדי דברים.)

אין ולו פעם אחת שאני קוראת על המחנות והפרטיזנים והשיטתיות של הגרמנים פיסה אחר פיסה ללכת שבי אחרי רעיון מטורף של השמדה המונית ולא מתחלחלת ושערותי סומרות.אין פעם אחת שאני לא תוהה על המפלצת הגרמנית שהלכה אחוזת אמוק להשמיד ולהרוג ולחסל גזעים שלמים של האנושות.זה כאילו שמכה של רוע הדביקה עוד רוע ועוד רוע שהלך והתעצם.גם אם חיילים גרמנים קיבלו פקודה הם הלכו עם הפקודה הרבה הרבה מעבר והגדילו ראש להוציא את כל הרע שבהם.הרעיון של היטלר היה רק רעיון והתכנית היא רק תכנית אך מי שבעצם הוציא לפועל את המחשבות הזדוניות היו החיילים הפשוטים,העם שרגיל לקבל הוראות ולבצע אותם.אומרים על הישראלים שהם לא "יסמנים" .אנחנו כישראלים מיוחדים בכך שאנחנו לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו,.הנס הגדול לדעתי הוא שהקמנו פה מדינה לתפארת.

היה אפשר לקחת את הספר ולעשות ממנו הרבה ספרים ,אך כשמביאים את הכל ביחד הוא מפוזר למדי..ובכך גורם לקורא להתפזר.


19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
בלו אם זה לא נס שהקמנו פה מדינה אז מה הם ניסים בכלל.תודה. זה משול לעץ שגדעו אותו ולמרות הכל הצמיח המון המון ענפים ירוקים חדשים.
בלו-בלו (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
איזה כיף לראות בביקורת שהקמנו מדינה לתפארת. לא זוכרת מתי קראתי משהו חיובי על המדינה. תודה לך!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ