ביקורת ספרותית על משחק המוות - להפסיד ולחיות או לנצח ולמות מאת אנדי דוגן
ספר מעולה

---

ממתי הפך משחק הכדורגל ,מספורט מענג לתחרות על הכבוד הלאומי כאשר מניצחון או הפסד הופכת השאלה לשאלה של חיים או מוות?
ומה יש בו במשחק הכדורגל שהופך אותו מתחרות ספורטיבית למאבק ללא רחמים על הניצחון?
באולימפיה בזמן התקופה היווני- רומית נערכו כל ארבע שנים תחרויות ספורט ( שניקראו אולימפיאדות) , אשר המנצחים בהן היו זוכים
בכבוד רב, בפרסים ובאהבת ההמון.
משחידש הרוזן דה קוברטאן את תחרויות האולימפיאדה ב 1898 אני בטוח שהוא לא העלה בדעתו שתחרות ספורט רגילה , או אולימפית
יכולה להפוך למאבק אדיר על הכבוד הלאומי, כאשר המנצח זוכה בכל והמפסיד חוזר לארצו ללא הילת גיבורים.
אנו רואים גם כיום ואולי במיוחד כיום שאליפויות ספורט משמשות טרמפולינה לגאווה לאומית, להעלת המורל של העם ואפילו להצדקת
אידיאולוגיה פוליטית כמו לדוגמה בזמן המלחמה הקרה כאשר תחרות על מספר המדליות של צד זה או אחר משמשת את המנהיגות הפוליטית
להצגת הקומוניזם או הקפיטליזם כאידיאולוגיות עילית.
גם ״משחק המוות״ היה סוג של תחרות אידיאולוגית בין הקבוצה הנאצית לבין הקבוצה הקומוניסטית- אוקראינית. כאשר שחקני
הקבוצה האוקראינית ידעו שבמשחק זה משמעותו של ניצחון הוא מוות והפסד זה חיים, אולם הכבוד הלאומי, ההקרבה והגאווה לא מאפשרת מצב של הפסד
מכוון שהקבוצות מיצגות זו את הגאווה הלאומית האוקראינית וזו את הגאווה האידיאולוגית הנאצית- שתי אידיאולוגיות שלא יכולות לחיות יחד , ללא כניעתה של הראשונה למשטר הפוליטי
החזק יותר.( צריך גם לזכור שהיתה גם שאלת הגזע - הנאצים ייצגו את גזע האדונים אונטרמנשן, והאוקראינים את התת אדם - אנדרמנשן).
״משחק המוות״ הזה הבטיח רבות. סטאאר היתה קבוצה טובה יותר, שחקניה מנוסים יותר ותלכיד השחקנים הבטיח ניצחון ללא עוררין. השאלה שנשאלה האם ישחקו שחקני
סטאאר ויפסידו את המשחק למרות ידיעתם שהם טובים יותר, וכך גם יזכו בחייהם, או יביסו את הקבוצה הנאצית ובכך יחתמו את גזר דינם למיתה?
סיפור המשחק הזה מכיר לי מאוד עוד משחק מוות ששוחק הפעם באושוויץ שבו קבוצה של שחקני כדורגל יהודים ( רובם יוצאי קבוצת הכח ווינה) התחרו בקבוצה של אנשי אס אס
אולם שם גורל המנצחים היה ידוע מראש וכולם נרצחו על ידי הנאצים בסוף המשחק.
שאלה נוספת בו עוסק הספר, האם הקבוצה האוקראינית תרמה במשהו לצד הסובייטי בזמן שמיליוני חיילים של הצבא האדום נהרגו בקרבות נגד הצבא הגרמני?
גם על שאלה זאת אני מתקשה לענות במיוחד כשאנו יודעים את סופם הטראגי של ארבעת שחקניה המצטיינים.
ספר קצר אך מצויין ובעל תובנות עמוקות.
שבת שלום לכולם
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על משחק המוות - להפסיד ולחיות או לנצח ולמות