הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 בפברואר, 2016
ע"י princess consuela banana hammock
ע"י princess consuela banana hammock
הספר הזה הוא בהחלט הספר הכי טוב שאני אי פעם קראתי.
אני רואה את עצמי מתחילה לקרוא, חושבת על דברים בנאלים, לא באה עם יותר מדי ציפיות לספר שבסך הכל אמור להיות טוב.
כבר בעמוד הראשון הלב שלי נשבה, כבר בעמוד הראשון אני הבנתי שזאת בהחלט לא הפעם האחרונה שאני אקרא את הספר.
זה אמנם לא ספר טיפוסי של ג'ון גרין, הוא אמנם לא גרם לי לבכות, אבל אני צחקתי כמו שלא צחקתי בחיים ואני התרגשתי כמו שלא התרגשתי בחיים.
הספר הזה היה המחבוא שלי משאר העולם, הספר הזה היה החיים שלי כשלא רציתי להיות בחיים שכבר יש לי.
ועם כל עמוד שאני קוראת אני מבינה שאני לא מסוגלת להפסיק לקרוא.
כל כך הרבה מטען, כל כך הרבה רגש בספר אחד קטן על ילד אחד קטן בעולם ועם זאת כל כך הרבה דברים לספר.
וויל גרייסון הוא ללא ספק האדם החכם והמקסים ביותר שאני פעם "פגשתי" הוא שנון ומלא חמלה.
אני יודעת שברגע שתתחילו לקרוא לעולם לא תרצו לסיים, תלחמו בין הרצון שלכם לשמור את העמודים האחרונים לבין הרצון להמשיךף לקרוא.
אני מפחדת קצת לגלות איך הספר הזה יראה בעברית, כל כך הרבה הבדלים שאני חוששת שיהרסו.
לכן אני מאוד ממליצה לקרוא אותו באנגלית, ספר מדהים שמכניס אתכם לעולם של שיגועים ובדיחות שאני אישית מאוד אהבתי.
כל מילה בסלע, לכל מילה יש חשיבות.
יש ספרים שאני אומרת לעצמי, אם תדלגי על החלק הזה זה לא ישנה כי רק מתארים לך משהו שהוא בכל מקרה לא מעניין.
בספר הזה כל מילה חשובה, בספר הזה כל מילה מרגשת, בספר הזה אתה רוצה לדעת הכל.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת