ביקורת ספרותית על חיים של שפע [כרך א'] מאת אליעזר שטיינמן

---

היום עשיתי היסטוריה. נסעתי לקנות את אחת המתנות הכי יפות שיכולתי להעניק לעצמי במסגרת אהבת הספרים שלי, אחרי שבתקופה האחרונה גמלה בי ההחלטה לרכוש גם משהו מפרי עטו של אליעזר שטיינמן. יכולתי לרכוש את הספר "עלים מעץ הדעת" שיש בו מאמרותיו השונות אבל מכיוון שמדובר באחת האהבות הישנות שלי, עוד ממש לפני שהתוודעתי לשורה ארוכה של ספריו של נתן שחם. זה היה למעשה כשעוד למדתי בבית-ספר יסודי ולגלות את מלאי הספרים של הספריה העירונית באגף של המבוגרים היה שווה ערך עבורי לא פחות מלגלות עולם, ועוד איזה עולם. זה מאורע בחיי.

החלטתי לא להתפשר, ואני ממש גאה לומר שרכשתי לא פחות ולא יותר מאת רביעית הספרים "חיים של שפע" של אליעזר שטיינמן. לומר את האמת התקשתי להאמין שאמצא משהו מכתביו, ומשנודע לי על הרביעיה הזאת אמרתי לעצמי שאם אמצא את כולה, מבלי שאף כרך לא יחסר זה יהיה סימן מספיק טוב בשבילי שאני צריך לקנות אותה, כי אם לא עכשיו אז אימתי? כנראה שלא תקרה לפניי עוד הזדמנות נוספת כזאת. אני מוכרח להודות שלמרות שעניין האספנות ספרים שלי במהותו הוא מעבר לעובדה של להשאיר על המדף שרכשתי ואהבתי זה גם לקנות מדי פעם ספרים ישנים (האמת שבשנים האחרונות אני מרבה לקנות בעיקר ספרים יד שניה) משום מה מעולם לא חשבתי שאשוב ואקרא משהו של אליעזר שטיינמן ועוד אקנה מספריו. שוב, סלחו לי על החזרה על דבריי - זה לא שלא היתה לי היכרות קודמת עם כתביו, נהפוכו הכרתי את הכתיבה שלו ואף התחברתי אליהם, עד כי בעיניי זה פשוט מצער שזה מזן של ספרים שהולך ונעלם אבל בכך יש לי מזל. אני סקרן לדעת אם ימצאו לנכון לעלות אותם פעם לפורמט של ספרים דיגיטלים, אני אתפלא מאוד אם כן אבל אני כמובן מאוד אשמח.

האסופה של המאמרים הזאת היא ממש פרוייקט, לא רק מבחינתו של שטיינמן שהיא מייצגת דברים שכתב במשך ארבעת העשורים האחרונים של חייו אלא גם מצדו של נתן שחם, הבן שהביא אותה לדפוס. זה מזכיר בעיניי במידת מה את ש"י עגנון (ע"ע אמונה ירון) רק שהוא העביר את הדברים בכתיבת סיפורים ומוסרי ההשכל שלהם, בעוד שאצל שטיינמן בלי להמעיט כמובן בגדולתו של עגנון, זה בדיוק ההפך: שטיינמן מגיש לקוראים את מוסרי ההשכל מהם אתם יכולים לבחור ליצור (כמעט) כל מה שתרצו. שחם כתב בהקדמה קצרה שהיו כמה מקורות שמהם לקח את הדברים וביניהם מכתבי היד שנותרו בעזבון של אביו. הוא מעיד על עצמו שהדפיס אותם במכונת כתיבה ומכיוון שלא תמיד הבין את הכתב העדיף להשאיר רווחים מאשר לתת להם פירושים משלו. לא להאמין איזו יראת אב, פשוט אין עוד דברים כאלה.

הספק הכתיבה של שטיינמן מדהים, הוא פשוט כתב המון. לא סתם אומרים עליו שהוא האמין שיום שבו לא תירגם את חייו לכתיבה הוא כאילו חדל מלהתקיים. יהיו אולי כאלה שיאמרו שיש בזה מן "כפייתיות" אבל בואו נודה על האמת שבלעדיה לא היינו זוכים לאוצר הזה. התחלתי לקרוא את הכרך הראשון אבל מכיוון שאני לא יודע כמה זמן יקח לי לקרוא את הכל, כי זה מסוג הספרות שצריכים להפוך כמעט כל משפט ולבחון אותו לכל צדדיו ואני בהחלט מתכוון לעשות את זה אני בינתיים בעיקר מעלעל בעמודים ועוצר בכל פעם בנושא אחר מבין הנושאים הרבים שבהם וקורא כמה משפטים, תאמינו לי שיש בזה חתיכת עושר. לא תהיה כל הגזמה אם אומר שמכיוון שלא מעט נושאים עוסקים גם ברומו של עולם אני חש שבצעד שעשיתי היום עשיתי לי רב. עד שאני אלך לעולמי, כדרך כל אדם, אני הציג מהדרו לעצמי ולסובביי וכולי תקווה שגם אחריי יהיה מישהו שהספרים האלה ימשיכו להעשיר אותו רוחנית.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על חיים של שפע [כרך א']