ואני מצטרפת לקבוצה שמחליטה להפסיק להעליב אחד את השני
מי מצטרף אליי?

אפרתי יקרה,
שרון לא "צריכה" להתנצל בפנייך. היא חייבת להתנצל בפנייך. להתנצל ולהינצל. שכן אחרת חוששני שהיא תמשיך לספוג אש תותחים כבדה מכל בר דעת.
בנוגע לפרלינים, אני כל כך שמח שמצאתי לי בני ברית בדמותך ובדמות גלית. אני פונה בקריאה נרגשת לקוראים נוספים לפתוח ביחד אתנו חזית נגד הרופאים (שמוחים על הסוכר הגבוה), הדיטאניות (שמוחות על סכנות ההשמנה) ורופאי השיניים (שמוחים על אובדן לקוחות פוטנציאליים...). מי מצטרף?

שרון לא צריכה להתנצל בפני. המחמאה הכי יפה שקיבלתי ממנה היא, שאני לא המונית ושאני לא שייכת למכנה משותף גדול מדי. מזמן הסכנתי לעובדה משמחת זאת, ולכן, מי שירצה לדחוף אותי לקופסה או לרבע אותי, נכונה לו אכזבה.
אבל אתה, מסמר, חייב לי התנצלות. למה, למה זה הזכרת לי פרלינים, במחילה מכבודך??? הלוא יודע אתה שאין שום ארוחה שתשווה לחבילת פרלינים בלגיים או שווייצרים. לא יכולת לדבר על רבע עוף או שניצל (שאני לא אוכלת בכלל)???

שרון,
אם תהיי הגונה מספיק כדי להביט במראה שאפרתי וגלית הציבו מולך ותשכילי לראות את הדברים נכוחה, תגלי שהבבואה שניצבת מולך הרוויחה בכבוד את ההתקפות שהיא ספגה.
אני חושב שאף פעם לא מאוחר להתנצל, ואני מוסיף וסבור שיש כאן כמה אנשים יקרים מאוד שזכאים לקבל ממך התנצלות כנה, ובראשם אפרתי ועמיר.
גלית ואפרתי,
החיבה שלכם לשוקולד היא כאין וכאפס לעומת זו שלי. אצלי זו התמכרות, פשוטו כמשמעו. העונג הפיזי והנפשי שפרלין בלגי אחד קטן יכול להסב לי עולה עשרת מונים על כל מאכל גורמה שתציבו מולי. הבעיה שפרלין בלגי אחד מצטרף לחברו, וההוא מצטרף לרעהו, ולפני שהספיקה לחלוף לה דקה אחת תמימה (תמימה? ממזרית לחלוטין...) - כל האריזה נשארת מיותמת...
שרון, כמחוות פיוס אמתית אני מזמין אותך להתענג על המתוק-מתוק הזה יחד איתנו. ואם תהיי הגונה מספיק כדי לבקש את סליחתם של אלו שפגעת בהם, בטוחני שבסופו של דבר מעז יצא מתוק (תרתי משמע...)

ככה זה מושלם. אוי, עד כמה אני אוהבת את השיר הזה.

תרשי לי להתחצף כהרגלי ולהוסיף את זה https://youtu.be/tHFEiiRShi0

ליצירה שלך.

נורא. עכשיו בגלל זה (או בשל כך) אני אעתיק שיר נפלא של נתן אלתרמן, שיר משמר, שכתב לתרצה אתר בתו. את השיר הלחין סשה (לא סושי) ארגוב.
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד?
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד?
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב?

זה ערב קיץ לכאורה...

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

אפרתי נראה לי ש"איבדת " את זה ברגע שאמרת את המילה המשוקצת "שירה" השם ישמור.

תמהני ! סתם, צוחק..

ועכשיו תהייה קלה, מה גרם לי להישמע פלצנית: סופיסטיקייטד או צחי בוקששתר, שיצא מהאופנה. תמהני. (או תמהני)

כמוך, גם אני לא מתה על סושי וחומוס, מטורפת על שוקולד ומוצריו הרבים, אבל כשאני רוצה להיות סופיסטיקייטד אני מכינה פרפה חלבה של צחי בוקששתר, ומוסיפה לו איזו קציפה של פירות (תוספת שאיננה במתכון המקורי).

אפרתי אמנם אני לא אוכלת סושי אבל גם על חומוס אני לא מתה ( לא באופן בלעדי לפחות)
אבל עם החלבה הגזמת לגמרי,
אין לא היה ולא יהיה שום דבר שעדיף על שוקולד.

אוי כל כך דאגתי ועכשיו נרגעתי , גם אני בקלחת אחת עם כל הפלצנים,
אין ספק עברית יפה זו פלצנות לשמה .
אני תוהה מאיין כל הדעות הקדומות המופרכות הללו, כל התוויות הללו ששרון מחלקת בכזו חופשיות ואחר כך מתלוננת שאנחנו מתנשאים עליה וחושבים שאנחנו יודעים מה נכון ומה טוב,
ובכן שרון,
זה שאת אומרת לא הופך את זה לנכון ,
קשה מאד לראות בבהירות מהמנהרה החשוכה שממנה את משקיפה עלינו אבל להזכירך שכל הדיון התחיל מקביעותייך החד משמעיות בעניין מה יפה ,מה נכון ומה צודק ומהטפות המוסר שלך לעמיר בענייני אמנות וסגנון דיבור.
(מה רע בלצפות שתאייתי את שמו נכון ? מה זה כל קשה לך ולמה זה דורש זלזול? היית אומרת אותו הדבר ליעקוב שיבקש שלא תקראי לו יקוב או שהזלזול שמור רק לגברים חילוניים שאת לא מכירה?)

צודקת מדאם שרון החסודה. ברוך השם, צודקת. בהחלט. ד"ש לאישך הגברי הכבול בשלשלאות דבש. איזה מזל שהוא לא חופשי, הא? אילו היה חופשי, הצדיק - או אז לך תדע - היה גם רגשי רחמנא ליצלן וגם, מי יודע.. חופשי.. פרפר.. לך תדע איפה.

פרפה שוקולד זה פאסה. פרפה חלבה.

אפרתי, לא נראה לי שהיא הבינה את דברייך הפלצניים למהדרין. שרון, היא התכוונה שהרשע חפר בור כדי ללכוד בו אנשים תמימים, אך בסופו של דבר נפל לתוכו בעצמו.
ופרפה חלבה בקציפה של תפוז היא מעדן אמיתי, ולא אכפת לי שבעינייך הוא סנובי. ואני וחבר מרעיי המפוקפקים לא נמצאים על "גבעה", אלא מביטים עלייך ממרומי מגדל השן שלנו, בעוונותינו כי רבים.

בור כרה וחפרהו ויפול בשחת יפעל. אללי (זה גם פלצני?) איך נפלו גיבורים.

הנה המילה: תמהני חחח... היפלת את עצמך
וגם הפרפה שוקולוד בקציפה של תפוז

שרון, מהם הסימפטומים של הפלצנות שלי? האם בזה שאני חושבת שפגישה לאין קץ הוא טקסט משובח ולא יאללה לך הביתה מוטי, או שחוה אלברשטיין עדיפה בעיני על מרגול, או שספר הדיקדוק הפנימי הוא יצירת מופת ולא עקדת תמר, או שתוכניות הריאליטי הן מוצר זול ונחות. או אולי באמת מפני שאני אוהבת פרפה חלבה בקציפת תפוז?
תמהני.

שרון יקרה,
שימי לב לדברייך - כתבת "התבללתי". את לא יודעת שאסור להתבולל, השם ירחם???

כן, כן, אם אתם חושבים שאך ורק אתם יודעים מה טוב ומה לא ודאי כמובן שאתם פלצנים - אפרתי ברור. אבל גם גלית. בעצם כולכם מגיבים יקירים. מה קרה, יודעות מה טוב עבור כולם? אם אתם מרשים לעצמכם להגיד הכל, אז בסדר אין בעיה - למסמר עקרב אני לא עלמה אני אשה נשואה ברוך השם וכן אני חסודה וצנועה זה לא בושה. ע-מיר, ע-מיר, וואי איזה רגשי. מה קרה אז התבללתי בשם שלך - כזה רגשי איזה הרצאה ועוד גבר - רק גברים חילונים חופשיים בלי אמונה יכולים להיות ככה רגשי. ואתם לא אוכלים חומוס נראה לי מתוך הגבעה שאתם מסתכלים ממנה במקרה הטוב סושי מוקפץ ברוטב רימון מעל קציפת תפוז

אל תדאג, תוזמן.

ואותי לא מזמינים לחומוס? מה יש, רק בגלל שלא קיבלתי "ברכות" מהעלמה החסודה? שרון, אנא זכי אותי בדברי קילוסין כדי שאוכל להצטרף לחבר מרעיי המפוקפקים ולנגב במחתרת איזו צלחת חומוס טובה...

גלית! אני שמחה שאני איתך ביחד, אבל לי אמרו פלצנית, ולך לא!!! אז נראה לי שבכל אופן אני חצי דרגה מעליך. בקיצור, אם תרצי ממש ממש להיות חברה שלי, את חייבת להתאמץ קצת. ואם ניפגש פעם, אז באופן מחתרתי לגמרי, אם הבחירה תהיה בין חומוס לסושי, אני מעדיפה חומוס.

אפרתי, את בחברה טובה - גם אם הנחתום מעיד על כך- מישהי פעם קראה לי אינטליגנטית והיא ממש, אבל ממש לא התכוונה לזה בטוב.
ולהווי ידוע לך כי מזה שנים רבות "פרופסור " גם היא מילת קללה מקובלת בעיקר אם מדובר בסמולן משקפופר.

אבל
מי יגיד מה זאת יצירת מופת ?

מסמר אין עוררין שהנ"ל הרוויחה ביושר ולאחר מאמצים רבים את היחס שקבלה,
את לא יכולה להסתובב בלול ,לנפנף בכרבולת ,להרים את המקור ולטנף על הביצים של אחרות בלי לחטוף נקירות.
היא זורקת פרובוקציות צדקניות כבר הרבה זמן אז הנה השיגה את שלה , היא מרכז העניינים.

ואני, בעוונותיי, זרקתי אבן למרקוליס - באתי לברך ויצאתי מקלל. ואולי מקלקל... ובכל זאת דומני כי העלמה החסודה הרוויחה את ה- "קללות" של כולנו בכבוד.

אני מודה ומתוודה שקראתי 2 רם אורן ו-2 נעמי רגן. זה היה מזמן, ומאז אני ממש צדקת. ואפילו אודה ולא אבוש שבכיתי באחד מהנעמי רגן. אבל מבעד לדמעות המניפולציה הרגשית, ידעתי שהסופרת לעולם לא תהיה סופרת גדולה גם אם היא נורא תתאמץ וכי מותר לבכות גם משמאלץ טיפשי. (איזה רופא בשטחים שנחטף ושלוש דודות שנשבעו אמונים אחרי השואה הצילו אותו).
ואני לא פוסלת את זכותו של אף אחד לקרוא איזה רב מכר שבא לו, אפילו מאתיים גוונים של שטויות. אני רק לא אוהבת שאומרים על יצירת מופת שהיא זבל. אבל גם זה מותר לה. ומותר לנו גם להגיד מה דעתנו על הדעה הזאת.
נ.ב. אפילו לא אכפת לי שקוראים לי פלצנית, כי בעידן הרדידות המחשבתית זו מחמאה נפלאה. סגרתי אותה בתוך קופסת המחמאות שלי.
איך כתוב: בא לקלל יצא מברך.

גלית, כשרצים עם הראש לכיוון הקיר, לא רק שהמצח נפצע והתמונה נופלת, אלא שהמסמר (הממ... תרתי משמע) שהחזיק את התמונה ונפל יחד איתה - דוקר הוא ופוצע את הגברת החסודה...
ואם לאחר מכן המוני קוראים זועמים תוקפים את העלמה החסודה, משפדים אותה על האש, מכניסים אותה לפיתה, זורים מלח (זורעים מלח כנכתב בהומור ב-"ציפור ישנה" הגאוני) ומורחים עליה חומוס (צ'יפס לאלון) - היא הרוויחה את זה ביושר, תאמיני לי...

מסמר העניין הוא לא הנסיעה נגד כיוון התנועה , זה דווקא חביב עליי, (לא שלאהוב את רם אורן זה נגד כיוון התנועה ,החריגים שלא מחבבים אותו זה המיעוט וכאן צדקה שרון)
העניין הוא ההתנשאות והפטרונות והידיעה המוחלטת מה טוב ומה נכון ואיך כל מה שלא הוא נורא ואיום.
ויותר מזה העילגות , חוסר תשומת הלב לאחר -כולנו אוהבים שיבטאו את שמנו נכון- והגישה של אני ואפסי עוד.
אז אם את מתעקשת לרוץ עם הראש לקיר אל לך להתפלא שהמצח נפצע ואוליי גם איזו תמונה נופלת עלייך בדרך.
(ובמאמר מוסגר - אני אוהבת כמו כולם ספרות "קלה" ואין שום בושה בלהנות מכך כל זמן שאת יודעת להבדיל בינה לבין ספרות אחרת וכל זמן שאת קוראת גם מזה וגם מזה)

והיה מוסיף גם - 'בהחלט'.

איך היה אומר שולם שטיסל? נו, נו.

וואו, איזו התקפה.

שרון יקרה,
מה היא חושבת לעצמה, האפרתי הזאתי? ניחא להיות סנובית אינטלקטואלית ופלצנית, השם ירחם, אבל להכריז על כך בראש חוצות? ועוד לשבח את הנערה המשעממת הזאת מהדואר ולהשוות אותה לספרים שכולם אוהבים של רם אורן? היא מה זה הגזימה, חבל לך על הזמן. יודעת מה? יש לי יופי של עונש בשבילה. בואי נשלח אותה לקרוא את הציפור הישנה הזאתי, שבקטע של האמת ממש נמאס מהדביקיות סביבה.
והעמיר הזה, החצוף, מבלבל את המוח עם הגימטריה שלו ודקדוקי העניות, כאילו זה באמת חשוב אם זה אמיר או עמיר, אפרת או אפרתי, מסמר או נעץ, עקרב או נחש.
מה אומר לך, שרון יקרה? לפחות צדיקה אחת בסדום, גלית שמה, שפכה בשמנו קיתון של צוננים על דבריו הנלוזים של אמיר-עמיר והעמידה אותו טוב במקום בדברי התוכחה שלה: "מה אתה מתחצף!!!".
וגם אני, כמו כולם, אוהב חומוס. ואת יודעת מה הולך טוב עם חומוס? בשר על האש. אני רק מקווה שאין כאן כמה קניבלים, השם ירחם. היות שהם כבר שיפדו אותך על האש, נשאר להם רק להכניס אותך לפיתה ולמרוח עלייך חומוס... (ואלון בטח יוסיף צ'יפס).
שרון יקרה, בהתייחס למשל האלגורי מלא התובנות שהמשלת בדברייך חדי הדקויות על החומוס והסושי, על דעת המיעוט ודעת הרוב, אני מצטרף לדעתך ורוצה להמשיל לך משל שאני עצמי חיברתי. אהה... וכמו שאת פירשת בעצמך את המשל (חומוס=הרוב המכריע, סושי=מיעוט בטל בששים) לטובת רפי השכל שלא יוכלו להבחין בכך בעצמם, אף אני אנהג כמוך ואכתוב בסוגריים את הנמשל.
טוב, אז המשל שלי הוא על נהגת (שרון) שנוסעת במהירות נגד כיוון התנועה על הכביש המהיר, ואומרת לעצמה: אוי, כמה מטורפים (אפרת, אמיר, פואנטה, אלון) נוסעים נגד כיוון התנועה, השם ירחם...

עמיר שוב אתה מתחצף.
מה אתה בא לה עכשיו במתמטיקה ומבלבל אותה עם הא"ב.
השם ישמור.
אלוהים אוהב אותך בא' ובע' אותו הדבר.
העיקר שתקרא ספרות איכותית ( קרי רם אורן ונעמי רגן) ולא ספרות זימה גוועלד.

כמה כבר אוהבים שירה? אחדים, זה ידוע...

חבל שפסלת את הספר אמנות האהבה בלי לדעת עליו דבר מלבד איזו כריכה בחרה הוצאה מסויימת להדביק לו, שלא בטובתו.
את מניחה הנחות וקופצת למסקנות בלי לבדוק.
(כאמא, אני לגמרי מעדיפה שילדי יקראו את אמנות האהבה על פני עקדת תמר).

שרון כפרה את צודקת. ממש צודקת! בע"ה סופסוף מישהי שמבינה משהו. באמת איך הבאתי את הספר ההוא ועוד המלצתי לנוער לקרוא אותו, רחמנא ליצלן. רשע ארור. נפש צדיקים טהורה תפגע. חו"ח. כעת, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב: יש באל"ף-בי"ת העברי 22 אותיות. הראשונה - אל"ף. האחרונה - תי"ו. האות שנמצאת במספר 16 - עי"ן. מכאן: יש גם א' יש גם ע' - לא אותו דבר. יש מילים, שמות וכדומה מתחילים באל"ף (ההיא הראשונה) דוגמא: אייל הצפון. יש כאלו בעי"ן (ההיא מס' 16) דוגמא עטלף פירות. לא אותו דבר נכון? יופי. כך גם.. מסקנה - תסיקי לבד.

שרון היקרה, אני סנובית אינטלקטואלית ידועה. פלצנית מפורסמת ופיינשמקרית גאה. אפשר לאהוב ולצרוך סחורה "נמוכה", אבל לא כדאי להתגאות בזה. חומוס הוא טעים כשהוא טעים וסושי אני שונאת.
נעמי רגן וגם רם אורן, נשואי אהבתך והערכתך, יודעים לרקום סיפור מעניין, אבל הם סופרים בינוניים לכל דבר. אני הלכתי עד הקצה בהשוואות שלי, אבל יש ספרות מעולה, כמו הנערה מהדואר, הספר שכה שנאת, שנמצא בקצה הסקאלה של המשובחים, ממש יצירת מופת, ולה נתת 2 כוכבים והצעת לעשות מהדפים עיסת נייר.
אני במקומך, הייתי שומרת את דעותי האלה לעצמי. זה לא כבוד גדול. ולפני שאת שופכת את חמתך על המשובחים ומשמיעה צהלולים לבינוניים, מוטב שתחשבי פעמיים.

קודם כל לאפרת - להגיד ששירה יותר טוב מספר כזה זה ממש פלצנות. בדיוק הפוך - כמה כבר אוהבים קריאת שירה בדיוק? כמו שתגידו סושי יותר טוב מחומוס מה זה אומר? ממש פלצנות כמה כבר אוהבים סושי? כמה בודדים נכון? יופי. חומוס כולם אוהבים. נכון?. מה זה אומר שאלה של החומוס פחות טובים? חס וחלילה השם ישמור. ולאמיר - נראה לך ספר אמנות אהבה יותר טוב? השם ישמור. מה כל זה אומר? חוץ מזה ברוך השם כולם טובים בעיני האל.

איך, למיליון ואחד עזאזלים, פספסתי את כל התגובות, איך?
כמה פנינים בבת אחת, השם ירחם... האמיר של עמיר, הממולצים של אלון, החמות שהעלתה את החמה של עמיר, הרחמנא ליצלן של אפרתי - אם כל אלה גרמו לי לחיוך רחב, הרי שהתגובה של פואנטה כבר הביאה אותי לפרצי צחוק בלתי נשלטים...
שרון יקרה, אינני יודע אם את דמות אמתית או איזה טרול מתוחכם שמסובב את כולנו על האצבע הקטנה שלו, אבל מה זה בעצם משנה? המשיכי נא לרקום את פניני חכמתך הצרופה, ולנו להגיב בדברי ההבל שלנו.
עקדת תמר? חחח... עקדת שרון מוזס...

אפרתי יקירה, הפעם את מפספסת ביג טיים - מהם יהלומים מבהיקים אל מול מדורת השבט השמחה, שם נצלים הממולצים הכי טובים על האש.. וכולללםםםםם מדברים עליהם ואפילו לא אוספים את השאריות לפח בסוף ההילולה.

שרון, איזו הוכחה זאת? מלא אנשים צופים באח הגדול, מעט אנשים קוראים שירה. אז מה ההוכחה, שתוכנית ריאליטי היא יותר מעולה ממש מאלתרמן? מלאן אנשים נורא אוהבים את לידי גאגא, מספר מצומצם בהרבה מתעניין באמה קירקבי, האם הכמות שווה איכות? האם לא ידעת שהמכנה המשותף הרחב ביותר הוא גם הבינוני ביותר וכי יהלומים הם יקרים כי הם נמצאים בצמצום?

שרון יקירתי, אנא הסירי על דאגה מלבך, לפחות האמא של אשתכי הייתה רגילה לצחוקים שלי - אפילו היא הייתה צוחקת עליהם, אמנם בפולנית אבל צחקה. לא יודע מה עם ממלאות הממולצים האחרות.
פואנטה יקירה, הסירי דאגה מלבך, לתחושתי בבית חורון אין שעת כיבוי רעשים.

פואנטית, אין עליך, אין.

אפרת - למה שיפריע לי שהרי רב מכר פירושו מצא בעיניים של מלא אנשים חן, זה הוכחה שהספר מעולה ממש כמו שאמרתי.
בדרך אגב זה לא יפה שאתם צוחקים על האוכל שהאמא של אשתכם טורחת ומבשלת.

אתם יכולים ללעוג כמה שאתם רוצים אבל כמה רעש השם ישמור שאתם עושים מתחת לבוקרת של שרון.
שרון כבר תופסת את ראשה כמו הצנונית הירוקה על הכריכה,
ורק שתדעו לכם כי מעשר בלילה כבר ממולץ מאוד להתקשר למשטרה ולהתלונן על הפרעת מנוחה.

לי הייתה חמות שהעלתה את חמתי עם גפילטעפיש רוטטים כאלה. מתוקים. והיא עוד קראה לזה ממולאים !

אלון, תן לי את הכתובת של חמתך תיכף ומיד. היא לא תתפרץ עלי, נכון?

איי, חמתי היתה מכינה ממולצים כאלה, היו באים מקילומטרים בשביל לטעום אפילו קצת

התאבדות?? טיפ טיפה הקצנת את לא חושבת?

לא עמיר המליץ על גדר חיה. זו הייתי אני בעוונותי הרבים. ותגידי, לא מפריע לך שהספר שהמלצת עליו היה רב מכר (תלוי אצל מי) וקיבל הרבה ביקורות דביקיות, או שאת מקבלת בחילה רק מביקורות על ספרים שלא קראת והומלצו, רחמנא ליצלן, על ידי אנשים מטיבי קרוא, שלא ממליצים על נעמי רגן.

ככה אתה מתחצף גם לפני הילדים בבית ספר שלך ? גדר חיה זה ספר אסוני, רומן יהודי וערביה השם ישמור ועוד ללמד את זה בבית ספר. זה התאבדות

עוד ספר חובה כזה ואבדנו. אני כבר מעדיפה להכניס את גדר חיה לתוכנית הלימודים.

ולמען האמת, שרון היקרה, אני מעדיף דווקא ספרים לא ממולצים, כמו לדוגמה ציפור ישנה.

אחלה, אמסור לאמיר שיש כאן משימת חובה.

לא בדיוק אמיר ושתדע שבאמת זה ספר חובה.

אם הוא ממולץ כל כך, אין ברירה - ולמרות זאת, אף על פי כן, אוותר על הממולץ הזה לטובת ממולצים אחרים.