ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 בפברואר, 2016
ע"י michalro
ע"י michalro
אמריקה ג'ינג'ית. אומרים שג'ינג'י זה אופי. אני לא מכירה ג'ינג'ים לעומק ואולי בגלל זה אני מרגישה איזו החמצה בקריאת הסדרה. אחרי הכל, זהו רב מכר עולמי, לא?!
הספר השני בסדרה ממשיך את אותו קו של הספר הראשון.
התחרות מתקדמת ומטבע הדברים יש בו קצת יותר אקשן, הלבטים של הגיבורה משמעותיים יותר.
ובכל זאת, כאמור, יש לי הרגשת פיספוס מה.
הייתי רוצה לדבר עם אמריקה, הגיבורה בת ה-17, לתת לה כלים יעילים להתמודד עם הלבטים, שיעזרו לה להפסיק ללכת סחור וסחור ולאבד שוב ושוב כיוון.
ממש כואב הלב ה"איבוד" הזה אליו היא נכנסת שוב ושוב.
אני חייבת להודות שאני ממש מתחברת לנסיך מקסון. הוא הרבה יותר בשל מאמריקה. יש לו שאלות אבל יש לו גם כיוון.
כמו סופרים רבים שסוחטים את ההצלחה עד תום, אולי יהיה ספר מקביל, עם הצד שלו של הסיפור? יהיה לי נחמד לקרוא אותו (את מקסון).
(במקרה הזה אני חוששת שיתכן רוב הפספוס של הסיפור הוא הדימיון וכישורי הכתיבה של קאס אז אולי עדיף שמישהו ייעץ לה או יכתוב במקומה)
מקסון, אם אתה קורא שורות אלה, מוזמן לפנות אלי בפרטי. אשמח לקשר עם נסיך אמיתי, צעיר ונפלא שכמוך.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
snow fox
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יש ספר של אגודת סיפורים קצרים, ושם יש סיפור עם נקודת מבט של מקסון.
|
|
|
Books__princess__
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה. הספר הוא יחסית בסדר אבל אהבתי יותר את הראשון...
|
|
|
michalro
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
זה לא שכחתי אלא שהיופי הפנימי יותר חשוב. אבל אם כבר הזכרת את זה, אז- מזה הורס...
ובנוי לתלפיות...
|
|
|
קארן
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ובטח שכחת לציין שהוא גם חתיך הורס כמו בכל הסיפורים האלה
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
