הביקורת נכתבה ביום שני, 8 בפברואר, 2016
ע"י אדמונית פרועה
ע"י אדמונית פרועה
את עומדת בסטימצקי, העיניים שלך מרפרפות בייאוש על המדפים בחיפוש אחר ספר טוב, ספר באמת טוב, שאני אתרגש ממנו ולא סתם אוהב אותו לתקופה קצרה.
אחר כך מופיעה איזה מוכרת עם הספר מפוצלים בידיה. בלי לחשוב יותר מדי קניתי אותו ואת מורדים, הספר השני בסדרה.
עכשיו בגלל שברגע שאני מדברת על ספרים אני מדברת מהר מדי וכותבת מוזר מדי, אני פשוט אצטרך לסדר את זה.
1. דמויות
טריס- אני מאוד אוהבת את טריס. שמחתי שהיא רוצה לעזוב- בחירה שפשוט עזרה לה, היא כן חשבה על עצמה. היא הייתה אנוכית, ושמחתי שהיא ציינה את זה.
מה שאני אוהבת בורוניקה רות זה שהיא מקשרת ומתאמת המון דברים. אני אתן דוגמא- *זהירות ספויילר* תמיד צויין שטריס הייתה טובה בקרבות, ביירייה במטרות, שהיא פשוט התאימה לאומץ לב. כשטריס פגשה את נטול הפלג אחרי מבחן ההתאמה שלה, הוא הרגיז אותה לאחר שנתנה לו שקית תפוחים. טריס מספרת שהיא דימיינה את הרגע שהיא בועטת בו, תגובה מעשית מאוד של אומץ לב- לא של הקרבה עצמית.
פור- פור הוא דמות נחמדה- חיבבתי אותו בגלל היכולת שלו להיות כן ולחשוב טוב, במיוחד אחרי שקראתי את פור.
2. עלילה
העלילה מצויינת, משלבת טכניקות מודרניות ואם זאת משהו מהעבר, אהבתי מאוד את השיטה החברתית, ולכל מי שטוען שזה דומה למשחקי הרעב, כמעט בכל ספר פנטזה יש מדינה עתידנית וממשלה מעצבנת (טוב.. במקרה הזאת לא בדיוק ממשלה, יותר ג'נין מתיוס ונטולי הפלג).
כתיבה זורמת וחלקה, אהבתי מאוד.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
