ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בינואר, 2007
ע"י פיית הספרים
ע"י פיית הספרים
ספר בלשות ומתח על רקע מלחמת האזרחים בברצלונה, ספרד. ספר מיוחד, אחר, מקורי ומרתק.
הספר מלא בסיפורים משניים, סגנונות דיבור, וגדוש בדמויות מכל סוג: התמים, הדתי, הפחדן, האלים, הרשע, רודף השמלות, רודף הבצע, הסמכותי, המסכן, המושפל, בר המזל, חסר המזל, כשכולם, עוברים תהליך של שינוי והתפכחות או שינוי ודעיכה.
הסיפור עשיר בסגנונות ספרותיים: יש בו בראש ובראשונה בלשות, מיסתורין, פנטזיה ואימה. לאחר מכן דרמה ורומנטיקה. וכן פילוסופיה, אלימות, היסטוריה ותרבות.
הספר כולל בתוכו מספר תכנים: בראש ובראשונה, סיפור המסגרת שגיבורו דניאל וסיפור המשנה שגיבורו חוליאן, שאט אט משתלבים ונקשרים זה בזה. השאלה מיהו הגיבור האמיתי, תרתי-משמע, של הסיפור, כבר לא ברורה.
שנית, מדובר על ספרות, השפעה וכוחה של הספרות, מצד הכותב, מצד הקוראים, ומצד אלה שלא קוראים. השאלה האם רב-מכר הוא בהכרח ספר טוב או לא, ולהיפך. האם עדיין יש משמעות לסופר שאינו נקרא? בשביל עצמו? בשביל הזולת? מה הערך של הספרות עבור החברה? ועבור הפרט? הקורא היחיד?
שלישית, מדובר על אנשים ומשפחה: אמהוּת, אבהוּת, ילדות, נעורים, בגרות, חברות, נאמנות ובגידה, אמון, ועל אופי האדם: ההשפעה של המאורעות והגילויים בחייו של אדם, על אופיו ובחירותיו.
הקריאה קלה ומענגת. כל עמוד מעניין וגדוש תכנים, דימויים, שפה ועלילה שלא עוצרת לרגע. אין רגע משעמם. אפשר היה לחשוב, שבגלל שהספר כה מרתק, אפשר לגמוע את 460 עמודיו ביומיים. אבל הוא כל כך עשיר, שקוראים 30 עמודים, נהנים ומסתפקים. כמו פטה כבד במסעדת גורמה, שאי אפשר לאכול צלחת שלמה ומסתפקים בכף. לכן, הספר לא נגמר מהר וההנאה מתפרשת על כמה ימים, כשכל קטע ממלא אותך, ואתה שוכח מצרות היום-יום הקטנוניות וחושש מהריק שיבוא אחרי הספר, ומְלא למצוא ספר שימלא אותך כמו שזה.
הסוף, לעומת זאת אכזב אותי. עשרת העמודים האחרונים כתובים בסגנון זול יותר, הן מבחינת השפה והן מבחינת העלילה, שאינה הולמת את שאר הספר. התוכן בסוף הופך לקונבנציונלי עד כדי שיעמום, לדוגמא, פירוט על עתיד הדמויות, דבר לו הייתי מצפה מקומדיית נעורים אמריקנית.
למרות זאת, הסיום לא מפריע לי לומר שזהו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, אם לא הטוב ביותר.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
