אני יודע שרק בודדים יקראו את הספר הנדיר הזה שניתן להשיג אותו היום רק בחנויות ספרים של יד שניה.
זה גם לא בדיוק הסגנון של ספרים שאני קורא - ובכל זאת קראתי אותו במהירות. המילה "הרצל" היא מילה טעונה. זהו שמה של אישיות שהפכה לסמל. כמעט שאין עיר בארץ שאין בה רחוב ראשי בשם זה. כולנו יודעים על הרצל "הרשמי" חוזה המדינה ומייסד "הציונות", אבל כמה אנו יודעים על הרצל האדם הצעיר? זה שכמעט שום דבר בחייו הקודמים לא בישר את מה שהפך להיות. הרצל הנער הצעיר והסטודנט בעל כישרון הכתיבה שכתב שירים ומחזות. ועיסוקו שלהפתעתי עסק בו רוב חייו הבוגרים. מחזאי של מחזות בינוניים ומטה וקומדיות של שטות!... (מסתבר שעיתונאי הוא הפך להיות רק זמן קצר יחסית...) הרצל שאיבד אנשים קרובים לו, אחותו האהובה שמתה בגיל צעיר. ואהובתו הנערה-ילדה שמתה גם היא, ידיד נפש היינריך קאנא שחברותם ניתקה והתאבד בגיל צעיר. הרצל ש"השתעשע" בעצמו ברעיון ההתאבדות... הסופרים המפורסמים בני זמנו שעמד איתם בקשר אמיתי למשל ארתור שניצלר שהיה גם ידידו. אישתו בת העשירים ורודפת המותרות שסבל ממנה רבות וקשה להבין מדוע לא התגרש ממנה – ואולי היה זה בגלל ילדיו הצעירים האהובים ששינו את עולמו. וגם הסיפור המפורסם על ידידו שסיפר לו על רעיון הציונות וחשב שהשתגע... הרצל בעל הרעיונות החדשניים לזמנו למשל יום עבודה של שבע שעות שהכניס אותם לסיפרו "אלטנוילנד"... מעניין שהספר שנמצא בידי יצא בשנת 1941 כלומר בעיצומה של מלחמת העולם והמחברת היהודייה מרתה הופמן שכנראה חיה אז בארץ וכתבה אותו בגרמנית, מקדישה אותו לאימה הנרייטה שחיה אז בווינה והיא איננה יודעת מה שאנו יודעים בדיעבד על גורל יהודי וינה... הספר תורגם בחלקו גם בידי לאה גולדברג ולהפתעתי למרות כמה מוזרויות, העברית שלו קריאה גם היום. ספר מרתק.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
