ביקורת ספרותית על כבוד מאת אליף שאפאק
ספר מעולה

---

ספר חזק! אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה ובכלל. דרמה משפחתית אנושית, מרגשת ומטלטלת שמתרחשת בין כפר כורדי, איסטנבול ולונדון.

הסיפור מתחיל בלונדון בשנת 1992 כאשר אסמה נוסעת לקבל את פני אחיה, אסכנדר, שהשתחרר מהכלא לאחר ארבע עשרה שנות מאסר בעוון רצח שביצע להגנה על כבוד המשפחה.

הסיפור בנוי מפרקים קצרים, נע בין הווה לעבר. כל פרק מלמד אותנו על דמות אחרת במשפחה, כולל יומנים של האח בכלא.

מקור המשפחה הוא בכפר כורדי נידח. הסיפור מתרחש בשנת 1945, כאשר אם המשפחה ילדה שש בנות והיא מצפה ומתפללת לבן זכר, אך נולדות תאומות פמבה וג'מילה. לשתי התאומות גורל שונה. בחור בשם אדם מתאהב בג'מילה אך נאלץ להתחתן עם פמבה והם עוברים ללונדון. ג'מילה נשארת בטורקיה והופכת למיילדת מפורסמת. ג'מילה נשארת רווקה.
לפמבה ואדם נולדים שלושה ילדים: איסכנדר, אסמה ויונוס. הספר מספר את סיפורו של כל אחד מהאחים בפרקים קצרים שעוברים מדמות לדמות. האחים שונים לגמרי באופיים.
בהמשך אדם עוזב את פמבה לטובת רקדנית והחיים מתחילים להסתבך. איסכנדר הופך להיות האחראי לכבוד המשפחה ומגלה משהו שלא מניח לו.

הספר מעניין מהעמוד הראשון. כל הזמן מתגלים פרטים מפתיעים שמשנים את מה שחשבנו עד כה. כתיבה כשרונית וזורמת.

זהו סיפור אנושי מטלטל, סיפור על מהגרים, גזענות, יחסים בין משפחתיים (בין הורים לילדים, בין אחים ), התנגשויות בין תרבויות המערב מול המזרח, אהבה וקורבנות.

ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על כבוד