ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 באוקטובר, 2015
ע"י קוראת מגיל צעיר
ע"י קוראת מגיל צעיר
מי שאוהב את הספר, שיצא עכשיו מהביקורת הזו.
אז ככה. (כחכוח, כחכוח.)
התאכזבתי. ממש התאכזבתי. הספר השני הרס לי לחלוטין את הספר הראשון. (איך אמר יואב מה- שמו? תסמונת הספר השני)
בתכלית הקיצור, הספר הוא גיבוב של כמה ספרים וסרטים אחרים שניסה בחוסר הצלחה לשבור סטריאוטיפים ידועים וליצור עלילה משלו. פרסי ג'קסון, מלחמת הכוכבים, מאפיינים נדושים מספרי רומנטיקה\פנטזיה אחרים... זה פשוט לא זה.
קטעי ההומור המאולצים לא הצחיקו אותי, לצערי הרב. וניסיתי. באמת שניסיתי.
הסוף מדכדך מאוד.
אזהרת ספוילר
מעצבן שמחכים במשך שני ספרים לייעוד של לינה, ובסוף כשהיא כן מיועדת, היא לא אפלה ולא מוארת. סירייסלי?
גם עצוב לי שלינק ורידלי לא ביחד. זה מה שהכי הרגיז אותי. עד שסופסוף היא אנושית, הוא לא? זה, נגיד, בין הדברים שהכי הרסו לי.
וגם לא צריך להקים לתחייה את מייקון. תכל'ס, הוא לא ממש השפיע. לא צריך לעודד בכל דרך אפשרית. למשל רידלי הייתה אמורה למות. מייקון לא אמור לחיות. למה שלא תעירו לחיים את אמא של איתן ותגמרו עם הסיפור? אוף.
סוף ספוילר
לא אהבתי את לינה בספר הזה. לא אכפת לי איזה סיבות היו לה, היא לא הייתה אמורה להפוך לערסית, להסתובב עם בחור אחר, להתעלם מאיתן ולהרחיק את עצמה ממנו, ובכללי להיות ביצ'ית. לא ככה היא אמורה להתנהג.
העלילה גם די לא מובנת. למה איתן חש אשמה כשלינה היא זו ש(נראה ש)בוגדת בו? למה לינה היא זו שכועסת כשאיתן כמעט נישק את ליב, כשזו לינה שברחה עם מישהו אחר ונמרחה עליו במשך כל הספר?
עוד שאלה לא פתורה- איך לעזאזל הוא השלים איתה כל כך מהר?!
בואו נגיד את זה ככה, אני לא הולכת לחזור על הספר הזה. לא רציתי להמשיך לשלישי, אבל חברה שלי "ספיילרה" לי את הסוף ועכשיו אני חייבת לקרוא כדי לגלות.
סיכום:
אם קראתם את הראשון, ואהבתם אותו, אהבתם עד כדי אובססיה, וחיפשתם בטירוף את השני- אל תטרחו לקרוא. כשניסיתי לחזור לראשון כדי להחזיר לעצמי את ההרגשה המדהימה שהוא נתן לי, התחושה נגוזה. זה לא אותו הדבר.
ובנימה עליזה זו, שיהיה יום נעיםD:
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
