ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בספטמבר, 2015
ע"י נדב גרשון
ע"י נדב גרשון
ספר מאד מהוקצע בכל הנוגע לסיקור התקופה דנן, 1770-1830, על כל הצדדים השונים של המחקר ההיסטורי (צבא, ממשל, משפחה, תרבות וכו'), ונותן מבוא טוב למי שרוצה להמשיך לחקור את התקופה המרתקת הזאת.
האבל הוא שהתשובה שהוא נותן בסוף לשאלה מי היא גרמניה היא לא ברורה מחד וגם לא פתוחה מאידך. היא מטושטשת.
דבר נוסף שמאד הפריע לי הוא השאלה של מקום היהודים בסיפור. השאלה לכשעצמה היא לגיטימית וראויה לקורא בעברית. יש מקום-שניים שבהם וסרמן דוחף לומר שהזעקה על אנטישמיות דאז כפי שהיא מצטיירת היום אינה מדויקת, ואני לא התרשמתי שטענה שלו נכונה. בעיקר הבעיה היא בהשוואות המתמשכות של וסרמן ליחס שלנו לפלשתינאים והכיבוש המתמשך, כלשונו. הדעה שלו לגיטימית, אבל המקום המרכזי לו היא זוכה בספר שאמור לשוות לעצמו הילה של אובייקטיביות פוגמת ודוחה. יתרה מכך, וסרמן חוזר מספר פעמים על טיב היחסים בין ישראל וגרמניה כיום, אף שלא ברור לי הדחיפות להביא את זה לכתב וגם כאשר ניתן לומר היום בפה מלא ששנאת ישראל מצויה בגרמניה במידה מדאיגה חרף היחסים הטובים, ושאמירות רבות על כך שגרמניה אחרי המלחמה הייתה אחרת מתעלמות מכך שההתנגדות להסכם השילומים דאז נבעה גם מסיבות מוצקות אודות (חוסר) הטיפול של גרמניה ברבי-מרצחים בתוך שורותיה וברבים שביצעו פשעים חמורים בתקופת השואה. לכל הפחות וסרמן יכול היה להימנע מלהיכנס לתיבת פנדורה המיותרת הזאת, שאיש לא ביקש ממנו לטמון בה את ידו. אחרת הייתי מזדרז לומר שהוא ספר מעולה לאור הידע הרב שקניתי ממנו והבהירות שוסרמן מצטיין בה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
