"אינד... אינדק... אינקד..."
לא, אני באמת לא מצליחה לומר את השם של הספר כמו שצריך, שלא לדבר על לאיית אותו.
למראית עין הספר באמת יפה תואר, התקציר מעניין, העלילה נשמעת מצויינת, מכיל 495 עמודים, ו...הופ, מה יש לנו פה? סופר ישראלי.
אני חייבת לציין- אני באמת מאלה שאומרים שבאנגלית הספרים יותר טובים, כי באמת לא יוצא לי אישית להיתקל בהרבה ספרות ישראלית, ואני באמת לא חושבת שמה שאני חשבתי היה חטא או משהו-זאת דעתי, ואני חושבת שבמדינה דמוקרטית לכל אחד מותר שתהיה לו דעה משלו.
אבל לא מיותר לציין שהספר הזה טוב יותר ממחצית הספרים באנגלית שקראתי, ואני בטוחה שהוא עוד יתעלה על הרבה מאוד ספרים שאני עוד אקרא.
הקטע הוא שאי אפשר לשפוט סופר לפי הכריכה, כמו שי אפשר לשפוט ספר לפי הסופר והמוצא שלו, הדת שלו, המין שלו, וכל שאר הדברים שבגללם מפלים אנשים בעולם שלו.
הפרק הראשון קצת שיעמם אותי, אבל משם והלאה- הספר נקרא בשקיקה.
אני לא חושבת שראיתי פה באתר מישהו שלא נהנה מהספר, לא שיש סיבות לא להינות ממנו, פשוט מעולה.
הכתיבה של הסופר קולחת ומרתקת, רואים שהוא יודע לכתוב, וטוב מאוד שכך.
בנוגע לדמויות.
אוקי, לילה לא הדמות האהובה עלי, למרות שאני באמת אוהבת את ילדת הרחוב שבה, אני פשוט לא כל כך אוהבת לראות אותה חלשה מידי.
היא בעלת עבר לא קל, משפחה הרוסה, אמא מתה, אבא שיכור, אח שנעדר מהבית והצטרף לחבורת רחוב, ולה באמת לא היה הרבה מה לעשות.
האמת שאני מעריצה אותה, איך שהיא התגברה, איך שהיא קמה אחרי שהיא נפלה, והאומץ שלה.
בנוגע לסדריק יש לי גם מה לומר.
לא פעם בספר רציתי לתת לו שתי סטירות או לחנוק אותו נמרצות, או לזרוק עליו כיסא (למרותש אני בטוחה שזה לא יזיק לענק שכמותו), או אפילו להפיל עליו משקולת.
הוא יצא לפעמים די מרושע בספר.
ולפעמים באמת שציתי לחבק את האיש הגדול שכמוהו, הוא באמת מתואר כאיש גדול, אפילו מאוד, מאחורי הקליפה המעצבנת והילדותית במקצת שלו באמת שאפשר לראות איש טוב עם עבר קשה בסך הכל, שפשוט צריך איזה חיבוק טוב.
הספר כולל מסעות קשים ומפרכים שהדמויות המסכנות עוברות.
הסופר תיאר כל כך טוב את העלילה שאני לפעמים הרגשתי כאילו אני נמצאת בתוך הספר, נושמת את אוויר הלבה המחניק, מפליגה על פני המים, מתרוצצת על פני הספינה, והכל יחד עם הדמויות.
במהלך הספר כל כך רציתי להיות שם, בתוך הספר, ולראות בלייב את מה שמתרחש שם, ואולי גם להשפיע על הדברים שקורים שם.
גם אני רוצה לצטט את אריה.
אבל מכיוון שטליה כבר עשתה את זה, כל מה שיש לי לומר זה שאם לא קראתם אותו, רוצו אוצו לספרייה לפני שישאילו אותו.
ומי שלא מאמין שספרות ישראלית יכולה להיות מעולה אז שיקרא את הספר הזה, אני בטוחה שהוא ישנה את דעתו.
