ביקורת ספרותית על זרו - האלוף מאיר זורע מאת חנוך פטישי

---

אשרי האיש שנחון במעלות מצויינות, אשרי האיש שנתן ממירצו, מאומץ ליבו לטובת ארצו, מולדתו
ואשרי האיש שדבריו דברי אמת הם.
האם חנוך פטישי היה סופר מטעם? האם הושמו דברים בפיו על מנת לשבח ולהלל את זרו האיש?
אינני יודע, אך אני קורא ורואה את סגנון כתיבתו ואינני מוצא בה פסול.
בטוח זרו היה איש חייל משכמו ומעלה לדעתי אכן היה , אין ספק שהיה אדם מוכשר ובעל יכולת
מצויינת לפקד על אנשים, להוביל אנשים בקרב, שחשב ונתח באופן שכלתני את תנועת כוחותיו.
זרו האיש והאדם שכל לוחם שנפל תחת פיקודו הכאיב לו כמו חץ שנינעץ בליבו, זרו האיש שידע
לעמוד על שלו וזרו האיש שלא פחד מגדולים ממנו- כמו דיין למשל, לעמוד על דעתו ולהלחם עליה
למרות הסיכון שחזקים וגבוהים מימנו ייפרעו ממנו לאחר מכן , דבר שאכן קרה תחת רב אלוף צור
שזרק אותו בצורה מעליבה ולא כל כך מכובדת., מצהל.
אולם לא אדם כזרו שיישבר ממעשה כזה שנעשה לו , הוא יצא מהצבא קיפל חולצתו , והלך לעשות לביתו בקיבוצו
מעגן מיכאל.
אינני מסכים עם אורי מרעננה. אכן המחבר לא שם רווח או מרחק על מנת להתבונן בזרו מרחוק, ואולי מתוך מטרה להיות קרוב עד כמה שניתן לנושא מחקרו.
מכוון שאינני מכיר את מערכת היחסים בין המחבר ( פטישי) לזרו, אני מניח שחומר רב הגיע אליו מגירסתו של זרו , דברים שנסמכו על כתובים שהעניקו
לדברים הכתובים את משקלם הנכון, מה עוד שכאשר מצליבים מקורות אחרים עם דבריו של זרו מגיעים לאותן מסקנות.
לדעתי ספר נחמד אבל לא מעמיק מספיק בתאורי העלילות של זרו במלחמות ישראל ובזמן פיקודו בחי״ל בזמן מלחמת העולם השניה.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על זרו - האלוף מאיר זורע