אחד הדברים שהופכים ספר לספר טוב , זה כשאתה קורא את הספר , אתה יכול להרגיש את התשוקה של הסופר , ממש להרגיש את מסעה של התשוקה החל מהרעיון שניצת בראשו של הסופר, ועד למוצר המוגמר, הספר שאתה מחזיק ביד.
שעה חופשית הוא ספר אירוטי שנכתב עם הרבה תשוקה .
איך בו הרבה מסביב . יש בו הרבה תכל'ס , על שלל תנוחות ומגוון תיאורים .
התשוקה הזו , הגדולה כל כך האופפת אותך למקרא כל מילה , יש בה משהו כל כך אמיתי , חם , יצרי , ומשלהב - שהרגשתי שאני מכירה את אירינה ואנדרס מאז ומתמיד .
אהבתי את אחרית הדבר ואצטט ממנה קטע:
" סופר שמתלבט בכדאיות או בחוסר הכדאיות של שימוש במילה כלשהי , או בחלק שלם של המילון , הוא פשוט אסון - שללא ספק מתרחש לעתים קרובות מדי - לספרות באשר היא ."
אין בו הרבה ממבחינה ספרותית . לא שפה שכובשת , לא עלילה מרתקת , כזו שאתה במתח לקראת הבאות . אבל יש בו משהו מרענן , אחר .
אירוטיקה צריך לדעת לכתוב. רצוי להתייחס אליה כמו בטיפול בכלי פורצלן עדין . בעדינות .צריך לדעת את כובד משקלן של המילים . אם אתה מעמיס מדי - אתה מיד גולש לכתיבה מרובת פרטים שנקראת לך גסה , מכבידה ,ומיותרת . כי כידוע - הגבול הוא תמיד מאוד דק .
אם בעינכם אירוטיקה היא לא מילה גסה , ואתם יודעים ליהנות ממנה , פנו לעצמכם שעה חופשית , וקראו את הספר. הוא חתיכת עונג- תרתי משמע .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
