ספר בסדר
 
		
		
		
			הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 ביוני, 2015
ע"י yaelhar
		
		ע"י yaelhar
הספר הזה היה טעות. לתומי חשבתי שהוא של טום וולף שכתב את "מדורת ההבלים" ואת "גבר במלואו", ולא שמתי לב שמדובר בוולף אחר עד שהייתי כבר באמצע הספר, (הכולל 611 עמודים כולל פרק מסיים של עודד וולקנשטיין) בפורמט גדול. וכשהבנתי שלא יתכן שהוולף ההוא, הזכור לי כמאפיין מדוייק ותמציתי, מבין את הפסיכולוגיה של דמויותיו האמינות ויודע לספר סיפור, כתב את הרומן עב הכרס הזה, הייתי כבר באמצע הספר, והחלטתי לשרוד עד הסוף - כי אולי בסוף תגיע איזו הפתעה, מי יודע?
קראתי מה שכתבו חכמים ומשכילים ממני בכל מיני מוספי ספרות נחשבים. הם התפעלו מהספר, מעושר הכתיבה, מרוחב היריעה, מתאור מפורט של החברה האמריקאית על רבדיה השונים, מעובדת היותו של הספר - כמו ספרים אחרים של וולף - אוטוביוגרפי.
מדובר בסיפור (אם אפשר לקרוא לאסופת הרשמים והאנקדוטות סיפור) על אחד ג'ורג' ובר - הוא תומס וולף - שהוא סופר שספרו הראשון האוטוביוגרפי עומד לצאת לאור, והוא נקרא להגיע הביתה לרגל פטירת קרובת משפחה. "הביתה" משמע עיירה דרומית רוחשת רכילויות וסיפורים, שכולם שם מכירים את כולם, וכולם נדבקו בחיידק ההתעשרות המהירה מנדל"ן. וולף מתאר תאורים דקדקנים ונטולי פואנטה את האנשים המרכיבים את העיירה, כשכל סיפור כזה סובב סביב דמותו, מחשבותיו ורצונותיו. לא הייתי אומרת שהוא מצליח לאפיין דמויות שאפשר להזדהות עם התנהגותן. למעשה, איפיון הדמויות - הכולל רק תאורים, לא מניעים - הוא מכשליו של הספר הזה, לדעתי.
הכשל העיקרי שמצאתי בסיפור - שאינו מעניין במיוחד, אם כי גם לא משעמם במיוחד - הוא הנרקיסיות של הסופר, הגורמת לו להניח שכל פרטי הפרטים של כל סיפור זניח, מעניין וחשוב, ללא שמץ של ברירת עיקר מטפל, מה שהכרחי, לדעתי, כדי להפוך סיפור למעניין. לדידו של וולף כל דבר שקרה לו במעט השנים בהן חי על האדמה - היה עיקר וחשוב, וצריך להיות מסופר.
וולף יליד צפון קרוליינה מת משחפת בגיל 38. הוא כתב ארבעה רומנים - הנוכחי התפרסם אחרי מותו - כמה נובלות וסיפורים קצרים. לו היה וולף אנתרופולוג אפשר היה להעריך את הדו"ח המקיף שכתב, שבו אולי אפשר להסיק מסקנות לגבי התנהגות האנשים שתאר - אם כי לא לגבי המניעים שלהם. אבל כסופר - הוא עייף אותי והתיש אותי, וגרם לי להחליט שזה יהיה הספר האחרון שלו שאקרא.
מצד שני קחו בחשבון את הבקיאים בספרות ששיבחו והיללו - הם כנראה יודעים משהו שאני לא יודעת.
									27 קוראים אהבו את הביקורת
							
		
	
			טוקבקים
		
	
			
		+ הוסף תגובה
		
			
		
					
		
		| yaelhar
					(לפני 8 שנים ו-9 חודשים) 
						תודה רבה, סקאוט
						 הספר הזה הוא - כך הבנתי - הרחבה (מעיקה) של "הנער האבוד". למעשה הבנתי שוולף כתב את עצמו בכל יצירותיו. מה שאני פירשתי כנרקיסיות וכחוסר יכולת לברור עיקר מטפל, יכול בהחלט להתפרש ע"י אוהבי הז'אנר כיצירת מופת חד פעמית. לגבי טעויות תלוי, אני חושבת, את מי את מבלבלת במי. שארל ודאל שניהם מהנים - כל אחד בדרכו.טום וולף, לעניות דעתי, הוא ההפך מתומס וולף דנן: טום וולף חד כתער, מאפיין דמויות ואירועים באופן מבריק לפעמים ושומר על סיפור, למרות שגם ספריו עבי כרס. | |
| -^^-
					(לפני 8 שנים ו-9 חודשים) 
						אומנם לא קראתי את ספרו זה, אך קראתי את הנער האבוד וזה ספר מופלא, חבל שלא תתני צ׳אנס, במיוחד שמדובר בספרון קצרצר ומרגש
						ולגבי הבלבול, גם לי קרה כך אבל עם רולאד דאל, משום מה חשבתי שלקחתי ספר של ג׳ראלד דארל ורק כאשר הגעתי הביתה הבנתי כי טעיתי. מה שכן, לא התחרטתי ואף נהנתי מספרו של דאל | |
| yaelhar
					(לפני 9 שנים ו-7 חודשים) 
						תודה רבה, אב"פ!
						 ...ואני שמחתי מאד שקראתי את הספר בספרייה ולא קניתי אותו. גם לשלם עליו כסף היה נראה לי עונש כפול. | |
| אהוד בן פורת
					(לפני 9 שנים ו-7 חודשים) 
						הבלבול עם תומאס וולף הראשון
						הוא לדעתי טעות נפוצה, אשקר לך אם אומר שלא טעיתי בה בעצמי. בכל אופן מצאתי שהספר דיי חביב, אני רק מצטער שקניתי אותו כספר אלקטרוני (כמה שאני אוהב ספרים אלו האלקטרונים הם ממש אבל ממש לא בשבילי).  | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						עומר ציוני - רב תודות. דבריך שמחו אותי מאד.
						
					 | |
| עומר ציוני
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						יעל - תודה
						 כמו אחרים - ביקורת שלך שווה לי הרבה פעמים יותר מהתנסות אישית... | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה רבה, לי יניני!
						טוב תעשי...
					 | |
| לי יניני
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה אסתפק בסקירתך
						
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה רבה, רונדו!
						 יש משהו בדבריך. הספר שהכי הבהיר לי את הפער שבין שיפוט המבקרים האמריקאים ושיפוטי הנחות, היה "ברית של כסילים", שזכה בפוליצר(!!!) | |
| רונדו
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						אם המבקרים האמריקאיים מהללים ומשבחים את הספר... 
						סימן שאפשר להתרחק ממנו כמו מאש! (פרנזנים למינהם ועוד רשימה ארוכה). אחלה ביקורת! | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						סוריקטה תודה רבה!
						בעקבות הביקורת שלך על "הבט הביתה מלאך" הוספתי אותו לרשימה שלי. הוצאתי אותו ממנה אחרי קריאת הספר הזה. את כנראה צודקת שהוא סופר של ספר אחד. הוא כנראה עוסק באותם תכנים בספריו השונים.
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						חמדת - לא קראתי את "הנער האבוד".
						ואיני יכולה לחוות דעתי אם הנובלה הפכה לספר הזה. בדרך כלל אורך לא מפחיד אותי אבל הוא צריך להיות מוצדק, לדעתי. והוא לא נראה מוצדק בספר הזה.
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						דן סתיו, רב תודות!
						לא קראתי את "הנער האבוד" ואחרי הספר הזה כנראה לא אקרא.
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה רבה, אפרתי!
						מסכימה איתך לגבי "מדורת ההבלים". 
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						חן חן חני (דולמוש)!
						זה כמו לחשוב שהעוגייה שהגישו  לך מתוקה, כשמתברר שהיא בעצם  מלוחה. באמת מעצבן.
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה רבה, בת-יה!
						ותודה גם כל הערתך. בגלל רשלנותי נשמטו מספר מלים מהביקורת. בזכותך תוקן המעוות.
					 | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						zooey glass: 
						לא קראתי עוד ספרים שלו. ולא נראה לי שאקרא. לגבי "חוזרים אל הדם" אקרא אותו בשמחה כשאשיג אותו. טום וולף הוא סופר נפלא. | |
| yaelhar
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						פואנטה - הוא לא קדח לי כלל.
						אולי חפר. והציטוט שהבאת מתאים ברוחו לספר (-:
					 | |
| חמדת
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						אכן הוא כתב את  "הנער האבוד" שיצא בתרגום לעברית בהוצאת זיקית . אחד התרגומים/הספרים של ההוצאה .
						הנובלה הזאת  הפכה אח"כ לספר הזה .הוא מחכה לי .אם שרדת אותו יש לך  סבלנות של רץ מרתון ,כל הכבוד .באשר למביני-עניין עם  מכראות או לא ,תמיד יהא פער בניהם לבינינו,אם כי לא תמיד. 
					 | |
| דן סתיו
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						yaelhar
						השתכנעתי מהביקורת התמציתית והבהירה שלך שדי לי בקריאת "הנער האבוד" מפרי עטו. 
					 | |
| אפרתי
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						אוי, על טעויות משלמים. מדורת ההבלים הוא ממתק של אלף טעמים. תענוג אמיתי.
						
					 | |
| סוריקטה
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						אני את "הבט הביתה מלאך" דווקא אהבתי, 
						ומדובר כנראה באותה העיירה ופחות או יותר באותם האנשים, אבל גם אני, למרות שהיה מוצלח, לא הייתי קוראת עוד משהו שלו. הוא נראה לי סופר של סיפור אחד.
					 | |
| חני  
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						אוי זה מעצבן לחשוב שזה סופר מוכר שאת מעריכה ולקבל מישהו אחר במקומו פחות טוב בלשון המעטה.
						
					 | |
| בת-יה
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						תודה על הביקורת.
						
					 | |
| zooey glass
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						בדיוק רכשתי אותו! אבל בגלל הכותרת..
						את "הנער האבוד" שלו קראתי ומאוד אהבתי. ואם כבר בטום וולף עסקינן - קראת את "חוזרים אל הדם"? הוא נראה מאוד מזמין אבל הכרס מרתיעה. | |
| פואנטה℗ 
					(לפני 10 שנים ו-4 חודשים) 
						נשמע מייגע. 
						לא קוראת סיפורים נטולי פואנטה -:). "רומן...המגולל את מהלכו של אמן קודח אל עצמו ומעבר לעצמו, למקום שבו חומרי חייו מפיקים את הצבעים שהתייבשו על גופה של אמריקה". ?? קדח לך? | 
			
			27 הקוראים שאהבו את הביקורת
		
	
		 
		 
		 
			
 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		