• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

מאת לורן וייסברגר

הביקורת של זאת רק אני.

תמונה של זאת רק אני.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

מאת לורן וייסברגר

הביקורת של זאת רק אני.

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של זאת רק אני.
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
מרים
לפני 8 שנים

“קראתם את הספר הזה, על ההיא שמוצאת עבודה אינטנסיבית ודורשנית, שלא באמת קשורה למה שהיא רוצה לעשות בחיי”

3/14
ביקורות על כל מי שנחשב
הבאה
DR.Nofar Sarori

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

אוקיי הרעיון היה ממש חמוד וקליל,וגם הכתיבה קלילה זורמת ואפילו מצחיקה פה ושם.....
אבל בשלב כלשהוא הספר הרגיש לי כמו גלידה עם שוקולד ומייפל וסוכר וסוכריות.
מתוק מדי ובחוסר טעם....הדמויות היו שטחיות בבררממוותת .ממש ארץ "היפים והיפות"וגם כשהיא הייתה אמורה ללמוד לקח ולבחור בגבר הנכון(חשש לספוילר)אפילו הגבר הנכון היה רדוד ושטחי....לא ממש ממליצה באיזשהוא שלב התחלתי לדלג על דפים מרוב חוסר סבלנות....

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
אלעד
תמונה של michalro
michalro
תמונה של אפרתי
אפרתי
3קוראים|גיל ממוצע53|67%נשים

על המבקרת

תמונה של זאת רק אני.

זאת רק אני.

ותיקה
חברה מזה 11 שנים
75 ביקורות•197 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•ספרות קלה - רומנים
תמונה של זאת רק אני.
זאת רק אני.
ותיקה
חברה באתר מזה 11 שנים
ביקורות75
לייקים שקיבלה197
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת33תרגום (נוער)9ספרות קלה - רומנים7

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של זאת רק אני.

ברוקלין

ברוקלין

קולם טויבין (טובין)

עלילה יפיפייה ומתחשבת בפרטים, אך הרגשתי שהסופר חושב שאם הוא ייתן שימת לב מרובה לפרטים קטנים זה יצור תחושה שאישה באמת מספרת את הסיפור.
אך הספר היה שטחי ומשעמם בלי תיאור של הדברים החשובים להבנת העלילה , בשונה מניקולס ספארקס לדוגמה, שמתאר את הרגשות ואת החוויות החשובות ביותר לקורא כדי להבין "מי נגד מי" ואת הלך הרוח. רעיון העלילה היה באמת יפה עם פוטנציאל גדול כי הסופר כן שם את האצבע על נקודות חשובות אבל זה הרגיש כאילו ראיתי את העלילה מבעד לזכוכית מלוכלכת ומטושטשת , נשארתי מבולבלת גם בסוף.
לכו תראו את הסרט גרסה הרבה יותר עקבית ונגישה.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
שירת השירים: מבעד לצמתך

שירת השירים: מבעד לצמתך

שולמית מור

שלום לכולם, זה אומנם לא ביקורת אך אם יש מישהו שקנה את הספר ומעוניין למכור יד שניה, אני ממש ישמח שיפנה אלי, תודה!

לפני 8 שנים•זאת רק אני.
במציאות אחרת

במציאות אחרת

נעמה סכר

(מכיל ספוילרים עדינים)
ישנו מחקר שנעשה על ידי פסיכולוגים, בו שמו כלב בכלוב חצוי לשניים, בכל פעם חישמלו את רצפת הכלוב , והכלב מיד ברח מהזרם אל החצי השני וגם שם הוא חושמל ולכן הוא קפץ שוב ושוב עד שהבין שלא משנה לאן ילך אין לו לאן לברוח והוא תמיד יתחשמל ואז החוקרים באו ומצאו אותו פשוט שוכב בכלוב ,חי אך חסר תנועה ,אדיש לחשמל. נשים בצד את חוסר המוסריות וזוועת שבניסוי ,הוא פשוט עלה לי שוב ושוב כשקראתי הספר הזה. אני חייבת לציין שמעולם לא התחברתי לספרים ישראלים ,גם בגלל סוג הכתיבה וגם בגלל שאני קוראת ספר כדי לברוח למקום לא מוכר ונקי מאסוציאציות וספר ישראלי מביא לי שוב ושוב גירויים ומחזיר אותי למקום שממנו אני רוצה לברוח.
הספר הזה קרע לי את הלב, הוא אהבת חיי, ענת היא ילדה פגועה,נשמה מעונה, לחיים שלה אין יציבות , לסבל שלה אין סוף תמיד שחשבתי שממקום מסוים מצב שלה לא יוכל להדרדר יותר זה קרה.היא נולדה לעולם מלוכלך וחשוך כלכך שאין חלון בו אפשר להציץ לחיים יפים יותר של אחרים, זה עמוק עמוק בביוב ממקום שממנו לא קמים.
היא הולכת לעבוד במקום שיש בו כאב אך לא את האפלה של חייה והיא מגלה חיים אחרים,אך הםרחוקים ממנה שנות אור והיא כלכך רוצה להיות בהם.
התיאורים בספר היו קשים מנשוא, הרגשתי בחילה מעוצמת הכאב , זה החזיר אותי למקומות חשוכים בחיי בהם הבטחתי שלעולם לא אבקר.הרגשתי את עוצמת העייפות מהחיים , את חוסר המנוחה שלכל מקום מקום שתלך החשיכה שנטעו בך מפלצות, תבוא איתך, תיסע להוואי והים כבר לא יהיה כלכך כחול, תיסע לפריז והעיר לא תהיה כלכך מוארת , כל מקום שתיגע בו תזהם אותו בזוועות והאפלה בך עד שהקסם ייעלם ממנו, בסוף אתה מפסיק לזוז.לענת יש מזל היא זוכה למקום בחיים שלא היה לה סיכוי לקבל מהם מקום, היא זוכה להכלה מלאה למרות שבולם אמיתי אף אדם לא יסכן את ילדו בשביל שום דבר גם אהבה, בעולם אמיתי היו מעריכים אותה, עוזרים לה, אך לא קושרים גורל בגורלה המר כי הוא רע מדי. וזה מה שעדיין טיפה הרס לי אולי זה קשור בי,בצורה בה אני רואה את העולם, אך אני לא רואה דבר כזה קורה בעולם אמיתי הסיפור היה נראה כך.
ענת הייתה עוזרת אומץ ללכת ללימודים באוניברסיטה למרות הדיכאון והחרדות שבטוח נוצרו לה בעקבות עברה הכואב,
היא הייתה משקרת ומתקבלת לעבודה אך מגלה שהנפש שלה עייפה מדי להתחייבות,שהגוף שלה עייף מהעולם והיא רק להיעלם
,ובטוח לא לקום לילדה כל בוקר ,היא רק רוצה שיכילו אותה כי הנפש שלה עייפה מלהכיל אחרים.
בעולם אמיתי יכל להיות שהיה לה רתיעה קשה מהמין הזכרי בעקבות ההתעללות המינית שעברה, וזה היה מונע ממנה זוגיות,
בעולם אמיתי אחרי כל מה שהיא עברה אני בספק שהיה לה כח בכלל לקום בבוקר שלא לדבר על לחלום ולנסות לעזור לעצמה...
כשאני קוראת את הספר הזה אני נחלקת ל2 .
החלק הראשון שלי חי ובועט מהרגש שיש בספר והוא רוצה כלכך לקבל גם סוף טוב כזה , הוא רוצה כלכך להאמין שזה קיים, הוא רוצה כלכך לקוות שאולי יום אחד אחד זה יקרה גם לו.
החלק השני בי , מרחם עלי ולא רוצה למכור לי אשליות ,נמאס לו כבר לראות אותי מתאכזבת ונשברת לחתיכות כל פעם מחדש, ולכן הוא מנה בתגובה הזו את כל הסיבות למה הספר הזה לא הגיוני....
אני כלכך רוצה שהחלק הראשון ינצח, כי הספר הזה מאיר עניים , מחיה מחדש, מרגש עד טירוף , אני לא אשכח אותו לעולם.
ממליצה לקרוא לכל מי שמרגיש שהוא עמוק מתחת ואין מצב לסגור פערים, למי שחושב שהדלת החוצה נעולה ורחוקה , הספר הזה יעיר את האופטימיות בכם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
רשימת הלעולם-לא

רשימת הלעולם-לא

קותי זאן

אני בדרך כלל לא קוראת ספרי מתח, לא יודעת הם דיכאוניים וחשוכים מדי. הספר הזה היה מושלם1 לא דילגתי על מילה!(ואני מדלגת סדרתית). התיאורים הרגשיים בספר ממש גרמו לי להתחבר לדמות ולמה שהיא עברה,והיו קטעים שפשוט רעדתי מפחד ואני צועקת: תברחי! ואז אני קולטת שאני מדברת לעצמי.... הכי פחות אהבתי זה את הסוף, הוא לא גמור. ישנן הרבה פינות לא סגורות ואני פשוט חשבתי שיש ספר המשך,אז מסתבר שלא...ספוילרים: היה קצת בלאגן, מה שאר הבנות שנחטפו?! מצאו אותם?! בסוף שרה נזכרת שהיא שיתפה אייתו פעולה בעינוי הבנות האחרות והיא שכחה כי היא כנראה הדחיקה אתזה.לא הבנתי למה לא הרחיבו על זה זה די עיקרי. לא הרחיבו על גניפר ומה שהיא עברה שהוביל אותה למצב מסוים של אותה פסיכוזה...יש המון קטעם מעניינים אבל סוג של מבזק חדשות בסוף, אין הסברים או דרך.לדעתי העלילה נהדרת! היה יותר מקצועי אם היו פורסים אותה בסדרת ספרים ומסבירים בשלבים מה בר עליהם במפורט במשך ה5 שנים הללו, או היו עושים הסבר פסיכולוגי לדמות של ג'ק כדי שנבין אותה טוב יותר, או מרחיבים על גניפר....לא תם ונשלם אבל מדהים!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
הדרך הביתה

הדרך הביתה

הילה ארוון

אז ככה, הכתיבה נהדרת, והתיאורים מרגשים כלכך ממש הרגשתי את השלווה והמשפחתיות במושב. דבר אחד הפריע לי עד כדי כך שהוא גרם לספר לקבל 2 כוכבים. הספר היה , אל תתעצבנו, שטחי נתחיל בזה שהדמות של גאיה מייצגת את כל הדברים שאני שונאת ,היא הבחורה האחרונה עלי אדמות שהייתי בוחרת בה להיות חברתי וקל וחומר כדמות להתחבר אליה. היא בת 26 אך ילדותית ובעיקר נסחפת. קשה לי "כבשים אחרי העדר" אני אוהבת אנשים שמכתיבים את הכללים לעצמם .הם לא רצים 7 פעמים מסביב למושב כי הם אכלו עוגה אתמול וחס וחלילה שתהיה להם בטן קטנה,הם לא הולכים לפי הדעה החברתית ההרסנית שאישה צריכה להיות סמל של יופי ואלגנטיות,בנוסף היא מייצגת את תרבות "תל אביב" שאני כלכך שונאת! איפה העומק? איפה החמימות? מה קרה לרצון לגלות את עצמך ואת העקרונות שלך ולא ללכת לפי המודרניזציה והכללים של אחרים?!. אם הייתי יכלה לדבר אל גאיה הייתי אומרת לה: גאיה תתבגרי! תתחילי לאכול ותחשבי פחות על המראה החיצוני שלך זה לא הכל בחיים! מותר שיהיה בטן ומותר שיהיה שומן רופס בידיים, מותר לא להיות יפה לפעמים,ומותר שיצמח חצ'קון. הבטחון העצמי שלך לא צריך להיות תלוי לא בעבודה שלך , לא בהצלחה שלך, ובעיקר לא בשרירי הבטן שלך! אני מניחה שזה כלכך חורה לי כי אני צעירה ואני מחפשת בכל מה שאני קוראת ורואה סוג של מודל ודרך חיים. וממש התאכזבתי כי אני בת 18 מבולבלת ומבולגנת אבל הרבה יותר בוגרת מגאיה.
עצבן אותי שהיא לא אוהבת ילדים אבל משום מה מכל הילדים "המריירים והמעצבנים" בעולם היא התחברה דווקא לבת של סער, צירוף מקרים מוזר,לא?
לעומת זאת סער מייצג הרבה תכונות שאני בהחלט מעריכה,בגרות, יכלת הכלה, עומק , שנינות,ובעיקר אהבתי את מה שהוא ענה לא על היותה טבעונית כי לדעתי גאיה בחרה להיות טבעונית כי זה גורם לה להרגיש רחמנית ועמוקה, אבל היא לא מבינה שרחמנות ועומק מגיעים מבפנים.
המערכת יחסים ביניהם רדודה.כל מה שאני אוהבת בזוגות טובים זה שהם "סובלים את השריטות" אחד של השני בדרך מכילה ואוהבת וביחד הם מרפאים אחד את השני , הם עוברים מסע שהופך אותם לאנשים טובים יותר ומאושרים יותר.
בקיצור הספר היה קצת שטחי , חסר שנינות , ועומק אבל סביל.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
אלה ומייקה לנצח

אלה ומייקה לנצח

ג'סיקה סורנסן

חושך, אפור,לבד. לחלק הצירוף של המילים האלו ישמעו ליריים, אפילו דרמתיים,לחלק זה ישמע עצוב וקר ולא יותר מזה, ולחלק זה ישמע כמו הקול של הגיהינום שנמצא להם תמיד בפינה קטנה בנשמה, ומדי פעם כשהם חלשים הוא משתלט עליהם לגמרי. כך התיאורים בספר הזה ישמעו לכל אחד אחרת, ופה הביקורת הזו תהפוך קצת ליומן. בדומה לאלה אמא שלי לא הייתה יציבה בנפשה. ואני גדלתי להיות ילדה קטנה ודיכאונית וחרדתית מכתה א'.בגיל 16 הייתה לאמא שלי התפרצות נפשית שאינני יודעת מהי עדיין, ובעקבותיה באה ההתמוטטות שלי. אני לא יפרט יותר מדי, אבל למי שלא חווה דיכאון קליני זה נראה מהצד כך: אני שוכבת מהבוקר עד הערב בחושך ובוהה בקיר(במצבים טובים) ומתנדנדת הלוך חזור בטירוף ב5 לפנות בוקר עם פרק יד שרוט (במקרים הרעים).לי לא היה את מייקה , כן היה לי את אחותי שבלעדיה לא הייתי קיימת, אבל הסופרת שכחה לציין בספר את הפרט הכי חשוב, במקרים כאלה לאנשים אין כח להכיל אחד את השני והם נוטים להתרחק כי הם עסוקים בכאב הפרטי שלהם. אין להם את הכח לשאת את הדיכאון והבעיות של האחר כי המיכל שלהם ריק ואזלה הסוללה. המערכת יחסים של אלה ומיקה היא כאילו "בחיים אחרים" היא החלום אבל היא בדרך כלל לא קוראת כי גם למיקה התרוקן המיכל...הספר היה אמיתי ומדויק , התיאורים היו בדיוק התיאורים שלי אם הייתי צריכה לספר על עצמי. העומק שיש בו הוא לא פשוט, יש שם דגש חזק על הרגש ועל הנפש ועל הבחירות שלנו בחיים וזה דגש שלא מובן מאליו.היה משפט שקראתי כשאמא שלי נמנמה לידי :"אני פשוט שונא את המשפחה שלה.הם לקחו ילדה יפהפייה ומלאת חיים,שיכלה לעשות דברים מדהימים בחיים ופשוט שברו אותה".כשקראתי את זה בהיתי באמא שלי והדמעות פשוט נשרו לי מהעניים. ילדים רבים כמוני וכמו אלה ומייקה נולדו בריאים ושמחים ובעיקר יכלים. והחיים הפכו אותנו לשבר כלי שלא מוצא את עצמו ופתאום הוא לא יכל, לא יכל ללמוד,לא יכל להאמין בעצמו , לא יכל לרדת במשקל, ולא יכל לנהל מערכת יחסים, לא יכל להישאר במחויבות כי זה מפחיד ומבטל אותך. עד היום אחרי שנתיים של טיפול אני עדיין שואלת , למה?
בקיצור הספר הזה אמיתי ומרגש ומדגיש את הדבר שהכי חשוב לי בחיים ,וזה אהבה.הסוף טוב ומרגש ולי אישית זה לא שינה דבר כי התיאורים הכניסו אותי למקום חשוך שעוד לא למדתי להשתלט עליו לגמרי. ואני לגמרי ממליצה על הספר כי הוא פוקח את העניים לעולם האינסופי הזה שקוראים לו הנפש , והוא מלמד אותנו להכיר את עצמנו ובעיקר להבין למה. מה שכן הפריע לי זה שלמות החיצונית בספר זה הרגיש כמו נקודת חולשה באופי של הסופרת , כאילו היא בעצמה מתמודדת עם הדימוי הפנימי של הגוף לשלה ולכן כלכך היה חשוב להדגיש את היופי והשלמות של הדמויות.בנוסף הסצנות המיניות היו טיפה מבוססות על המראה החיצוני וקצת שטחיות,אבל חוץ מזה ספר מקסים ואני מחכה בקוצר רוח להמשך, ופשוט מקווה לסוף טוב כי באיזשהו מקום אני רק רוצה לדעת שהוא קיים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
עד הירח ובחזרה

עד הירח ובחזרה

ג'יל מאנסל

שלמות. העומק מסתתר בין השורות, בהערות הציניות ובתאורים. התרגשתי עד דמעות וקיוותי לרגע שאולי הפי אנדינג באמת קיים ומחכה לי בפינה מסוימת בחיים שלי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
הנערה הכי בת-מזל בעולם

הנערה הכי בת-מזל בעולם

ג'סיקה נול

היה לי קשה לקרוא כי הדמות הראשית כלכך שטחית. וכל פעם טועה מחדש. יש שלב בחיים שבו צריך להתבגר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
חסר מנוחה

חסר מנוחה

שרון צוהר

חח קורע...לא בגלל שהספר הזה מצחיק. בגלל התמימות של הסופרת (ספוילרים)כן ברור שכוכב קולנוע הוא אדם פשוט והוא מבלה במקומות פשוטים וזולים.
ברור ששם הוא יתאהב בבחורה ישראלית וברור ששחקן מהוליווד הוא אדם נאמן למחויבות והוא בחר להתחתן איתה וברור קקאאטט!! שחקנים מהוליווד בדרך כלל מגיעים למעמד כזה תודות לאופי שמתאים ולא מהסוג שמתחתן ולא בוגד....אל תבינו אותי לא נכון ,אני מאמינה באהבה ממבט ראשון אבל זה קצת מוגזם.ובא נודה בזה לא מוכר לי סיפור של בחורה ישראלית שהתחתנה עם בראד פיט...אז זה ספר שמרגיש שכתבה אותו ילדה בת 13 בעיצומה של פנטזיה רצינית.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.

ביקורות נוספות על "כל מי שנחשב"

כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

#
הוא עלה לי 5 שקלים (+ עוד כמה שקלים למשלוח) יקר מדי לחצי ספר. נטשתי אותו לפני התפתחות המעניינת של הבחור השווה והלא סלבריטאי נכנס לחיי הגיבורה כדי להישאר. חציו של הספר מיצה את סבלנותי וגם את התעניינותי באנתרופולוגיה.

הגיבורה הצעירה של הספר מתארת בגוף ראשון את עבודתה, חייה, מה הכי חשוב בעיניה ובעיני מכריה, והדרך בה אפשר, לדעתה, להשיג את זה. היא חיה היום במנהטן, בחדר-ארונות הנקרא בנימוס דירה. במקור היא ממקום אחר עם חיים מרווחים יותר, אבל לא במנהטן, אז לא שווה. היא עבדה כמה שנים בבנק שם המנהל המאוס והנודניק הוציא לה ולשאר העובדים את הנשמה, התפטרה ומצאה דרך קשרים עבודה בחברת יחסי-ציבור בה תפקידה לבלות ולהיראות. המצב הכי נחשק בעיניה הוא להתחתן. היא קוראת רומנים רומנטיים-אירוטיים בסתר, מתביישת בזה עמוקות ומסתירה את זה ביסודיות. בינתיים היא מגדלת כלבלבה. היצור האומלל מקבל כמה ליטופים בין השעה אחת בבוקר – אז גבירתו חוזרת הביתה וצונחת למיטה – לבין תשע בבוקר – אז היא יוצאת לעבודה. ובין לבין? נורא אוהבים אותה ויש לה ארגז בו היא צריכה לעשות את צרכיה, כמו חתול.

באחת הביקורות על הספר קראתי תלונה על כך שהוא נוטף אנטישמיות. והפתעה איך זה שקוראים לא עלו על המשפטים "בחור עם מראה שֶמִי" ו"היהודי הנמוך הזה" הכלולים בספר. יש לי שתי תשובות לזה. ראשית אני שמחה שהגדרת האנטישמיות גלשה לתחום המראה, ו"מראה שמי" הוא עלבון. זה אומר, כנראה, שהתנהגויות אנטישמיות חמורות כבר הודברו. התשובה השניה היא שהסופרת היא יהודיה וכך גם גיבורת הסיפור. ליהודים יש פטור. רק לא-יהודים יוגדרו "אנטישמים" אם הם יורדים על מראה, אוכל, אמהות והתנהגות של "שֶמִים".

הסופרת, לפי תמונתה בוויקיפדיה, היא אשה נאה וחביבה, בלונדינית שאינה נראית שֶמִית בכלל (אם כי אפשר לטפל במראה שמי עם צבע-שיער, עדשות-מגע כחולות, דייטה רצחנית ועקבים גבוהים...) היא כתבה 6 ספרים בין השנים 2003 – 2018. לא קראתי אף אחד מהאחרים אבל לפי שמותיהם – כולם פחות או יותר תואמים את הספר הזה: חיים נוצצים במרכז העולם, מותגים נחשקים, כמיהה לבעל, חיי חברה המורכבים ממחוות מקובלות, רדיפה אחר סלבריטאים, ובסוף הבחור הנחמד שאינו סלבריטאי זוכה(?) ברודפת המותגים האובססיבית ואם תשאלו אותי – זוכה גם לאפשרות להשוות בקביעות את חייו, הצלחתו והנאתו לאחרים, מוצלחים ממנו.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•yaelhar
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

שלשום מצאתי את עצמי תקועה בשדה תעופה ויגו, ספרד, המון זמן משם מה כל הטיסות למדריד בוטלו
בתקופה היחידה בשנה שיש אנשים בויגו, בערך אחרי חמש שעות מורטות עצבים חיפשתי ספר קליל להעביר את הזמן.

התחלתי ללכת אחורה באפליקציה של הספרים דיגיטלים ומצאתי עצמי עוצרת "בכל מי שנחשב" מאת לורן וייסברג. האפליקצייה הראתה לי שהפעם האחרונה שקראתי את הספר הייתה במאי 2013, מספיק זמן עבר לקרוא אותו שוב.

ספרה של לורן וייסברג, "כל מי שנחשב", נוגע בלב ליבם של האתגרים המודרניים באמצעות מבט חד על חייהן של נשים צעירות בעיר הגדולה. הרומן מציע דיוקן עכשווי ומרתק של עולם שבו המדיה החברתית והנראות הציבורית משחקות תפקיד מפתח בהגדרת הצלחה ותחושת הערך העצמי.

העלילה עוקבת אחרי קבוצת חברים והקונפליקטים המעסיקים אותם, החל מקריירות שאפתניות ועד מערכות יחסים סבוכות, בתוך עולם דיגיטלי שמכתיב את כללי המשחק. וייסברג מצליחה ליצור תמונה חיה ונוקבת של הדינמיקה החברתית בת ימינו, תוך שהיא בוחנת כיצד האינטרנט והשפעתו על חיי היומיום משפיעים על תודעתם האישית והחברתית של הדמויות.

הכתיבה של וייסברג נחשבת לחדה ומעוררת עניין, ותורמת להבנה מעמיקה של השפעות התרבות הדיגיטלית. הדמויות מוצגות בצורה נרחבת עם רגשות אמיתיים והתמודדויות שמזמנות התמקדות בקוראים על פני שאלות של זהות והשפעה. עם זאת, יש המבקרים שטוענים כי הספר לפעמים נעדר עומק ותחושת עומק בהשוואה לרומנים אחרים בז'אנר, ועשוי להרגיש שטחי במקרים מסוימים.

בסופו של דבר, "כל מי שנחשב" הוא קריאה מומלצת למי שמעוניין בחקר תופעות עכשוויות ותחושת המקום בעולם הדיגיטלי המורכב, ומציע נקודת מבט רלוונטית ומעוררת מחשבה על חיינו בעידן המודרני.

לפני שנה•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

קראתם את הספר הזה, על ההיא שמוצאת עבודה אינטנסיבית ודורשנית, שלא באמת קשורה למה שהיא רוצה לעשות בחיים? נו, ואז העבודה הזאת גורמת לה לנתק קשרים מהחברים ומהמשפחה שלה, להסתבך עם הגבר הלא נכון וכך גם להתרחק מהגבר הכן נכון? מה, והיא מפציצה בעבודה הזאת ונהיית אפילו יותר טובה מהקולגה שלה שמקנאת, והמצב נהיה חמור יותר ויותר עד שהכול מתפוצץ והיא מבינה כמה העבודה הזאת עלתה לה אז היא מתפטרת, מיישרת את ההדורים עם כולם ומשיגה את העבודה עליה חלמה באמת. ספר קליל כזה, מלא בהגזמות פרועות ובאזכורי בגדים, ממש אהבתי את זה. כן, זה באמת ספר שטחי, אבל תשמעו, הוא חמוד וכיף לקרוא אותו. מצוין למצב רוח שלא בא לחשוב יותר מדי. נכון, גם לי התרגום הרגיש מוזר. מה יש לעשות.
רק שנייה. הי, אני לא בעמוד של "השטן לובשת פראדה". אופס, טעות שלי. אבל יודעים מה, זה עדיין רלוונטי לחלוטין.
וזה לא ש"השטן לובשת פראדה" הוא ספר כזה טוב ששווה לשכפל אותו, כן? כלומר, הוא בסדר, לא הרבה מעבר. עולה חשש שגברת לורן וייסברגר יודעת לכתוב על התהפוכות הדרמטיות שחוותה בעצמה. כנראה היו לה חיים מעניינים למדי, ובכל זאת הם לא ממלאים יותר מספר אחד, וגם הוא לא פסגת הספרות.
בעיות תרגומיות: 'oh my gosh' ל'אלואים' ו'man' (כסלנג) ל'איש'. נו באמת.
הסופרת מפרידה ומנגישה (מלשון התנגשות, לא גישה) ארבע עולמות שונים ומשונים, בינהם מתחבטת הגיבורה בחיפוש עצמי. ארבע עולמות זה אחלה, אבל כולם משויכים לציבור לבן ניו-יורקי. אני לא אומרת שכל הלבנים בניו-יורק הם אותו דבר, אבל כקוראת מרוחקת אני מתקשה להבדיל. האם קבוצת בנקאי ניו-יורק נפרדת וזרה לקבוצת בלייניה, או כותבי העל שבה? כנראה שכן, אבל שוב, קשה לי להבין את הפערים. פער דומה יכול להיווצר אם יכתוב מי שיכתוב ספר על החברה החרדית על כל זרמיה. איך יבין זר את דקויות ההבדלים בין חב"ד, תולדות אהרון, ברסלב, גור, מיליון חסידויות אנונימיות אחרות וליטאים? אתגר ספרותי לא פשוט. וייסברגר עומדת בו בהצלחה חלקית.
וכמו תמיד בהשוואת ספרים נשאלת השאלה איזה מהם הכי טוב. התשובה היא "השטן לובשת פראדה". כלומר, הסרט. תיהנו.

לפני 8 שנים•מרים
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

אם קראתם את השטן לבשת פראדה אין צורך לקרוא גם את זה.
אחרי הספר הזה עשיתי לעצמי את הכלל: אם יש סופר שכל כריכות הספרים שלו מעוצבות אותו דבר - קראתי ספר אחד קראתי את כולם.
אפשר לקרוא לזה כלל הרלן קובן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•לה לה לה
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

ספר טוב!!! קליל ,זורם וממכר... אפשר להגיד ספר בנות טיפוסי-בחורה שמצאה את עצמה בגיל 27 בחיים שהיא לא רוצה ואז מתחילה העלילה,באמת שהוא ממש נחמד אפילו מצחיק מזכיר סדרה אמריקאית בכל מקרה אני אהבתי

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מור
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

בושה וחרפה! קניתי את הספר תמורת 25 ש"ח, שזה 25 ש"ח יותר מדי+צריך לקחת בחשבון את הנזק המוחי שנגרם.
בעמוד 115 כותבת וייסברגר :
"...,היי, אני בט, וזו חברתי פנלופי", אמרתי, מושיטה יד לבחור השמי-למראה אך בעל תספורת הכדורגלן, אליו התייחסה אליסה"...
ואם זה לא מספיק, המשכתי לקרוא עוד כמה שורות, שם היא ממשיכה בתיאוריה
"...תהיתי למה הגוץ היהודי הזה ..."

ושאלתי היא, הכיצד? איך זה שאף קורא שכתב כאן את רשמיו מהספר לא התייחס לגזענות שזולגת ממנו? האם אותם קטעים מופיעים רק בעותק שלי? או אולי פספסתי משהו?
אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי
מתביישת

לפני 17 שנים•אלמונימית
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

ספר מתוק ומקסים - צפוי מראש - אך לא מאכזב - להיפך - אפילו מרגיש כעומד בציפיות...

יותר מוצלח מ"השטן לובשת פראדה"
ומומלץ בחום לקריאה קלילה ונעימה למי שמחפש.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•שגית
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

ספר טוב!
כמו לראות סדרה אמריקאית חמדמדה בשביל להעביר את הזמן.
סיימתי אותו מהר , הוא די ממכר.
קליל אחרי רצף ספרים כבדים שקראתי.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אודט
כל מי שנחשב

כל מי שנחשב

לורן וייסברגר

מכירים את הספרים הנדירים להפליא, אלה המלאים תובנות מקוריות ובגדול אלה שכל מילה נוספת לגביהם מיותרת? אז "כל מי ש"נחשב" לא עונה על ההגדרה. למעשה, הוא רחוק ממנה שנות אור. אך לא כך חושבת המחברת שמשוכנעת כי "בידה יצירת מופת" והיא התפנתה "לכתוב אחדות מהיצירות הספרותיות החשובות של זמננו" (מועתק מהתודות שבסוף הספר. הסירו דאגה מלבכם, דלגתי לעמוד הנ"ל, לא באמת טרחתי לסיים את הספר). מדובר במגלומניה חסרת בסיס ויומרנות מעוררת רחמים שכן הספר הוא מהז'אנר הנחות ביותר ואנחנו מביישים את הפרוזה כשאנחנו מתייקים את הספר תחתיה. אני יודעת שהספר קליל מטבעו, וזה לגיטימי ולפעמים אפילו צריך לקרוא ספרים כמו זה, אך העלילה שטחית להחריד והכתיבה, כאמור, לא מחפה על כך.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•כלשהי
2.0
2.0
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני שנה

“שלשום מצאתי את עצמי תקועה בשדה תעופה ויגו, ספרד, המון זמן משם מה כל הטיסות למדריד בוטלו בתקופה היחי”