ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 באוגוסט, 2008
ע"י נטעלי
ע"י נטעלי
אחד הספרים הבודדים המנסה לשפוך אור על פרשת הרצח שהסעירה את המדינה לפני כ-20 שנה: רצח התיירת האמריקאית מלה מלבסקי ע"י חוה יערי (שהיתה נשואה אז לאהוד יערי) וחברתה אביבה גרנות. את הספר כתב מישל חדד שהיה חוקר המשטרה בפרשה. הפרטים העובדתיים המתוארים בספר היו מעניינים ביותר לקריאה, השתלשלות פענוח המקרה שבהתחלה סברו שהוא מקרה של תאונת דרכים ורק גילוי מקרי של אחות הנרצחת על קיומו של חשבון בנק שהיה לה (בסניף שבו עבדה יערי) הביא לשינוי בכיוון החקירה. היה מעניין לקרוא איך עובד ראשו של חוקר הניצב בפני אשה אינטיליגנטית, מטופחת שאינה עונה לפרופיל הפושעת הקלסית. בספר מוצגים גם ממצאים אותנטיים שעזרו בפענוח החקירה כמו תצלום המכתב האנונימי ששלחו יערי וגרנות לחוקר בניסיון להסיט את כיוון החקירה לרצח פלילי או לאומני, תצלומים של דו"חות החקירה שביצע מפקח בבנק בו עבדה יערי ובדק את התנועות בחשבון שהיה למנוחה (מפורטים פרטי משיכות רבות של שיקים ע"י הרוצחות), תצלומים (מטושטשים) מהעימות שנערך בין השתיים ועוד.
הפרשה עצמה כאמור, מעניינת מבחינת רצף האירועים העובדתיים והפענוח. ועם זאת, לא הרגשתי שהספר הצליח לשפוך אור על האישיות של כל אחת מהרוצחות, איך נוצר הקשר ביניהן, מה היה טיבו, איך הכירו בכלל את התיירת...המון שאלות שנראה לי שהושארו מחוץ לספר בגלל שבזמן פרסומו הפרשה היתה כה מסוקרת ומתוקשרת שחלק מהשאלות פורסמו ונענו בתקשורת. כך לדוגמא, פרשת המעילה של גרנות במסגרת עבודתה כרוקחת מאוזכרת כמשהו מובן מאליו, בבחינת ידע מוקדם שאמור להיות לקורא בספר. אלמלא הכרתי את הפרשה לפני הקריאה לא הייתי מבינה על מה מדובר.
בקיצור, אפשר היה להוציא יותר מהספר. לא אהבתי גם את הקטעים הדימיוניים (מה שהחוקר מדמיין לעצמו שעובר בראשה של הרוצחת או המכתבים שהוא מדמיין שהיתה שולחת לו מהכלא). יותר מעניין אותי היה לקרוא תחקיר מעמיק, עיתונאי, פסיכולוגי, משהו שייתן עוד נפח לדמויות האלה ומבוסס על עובדות, ראיונות ואבחונים. אפילו המשפט והמשפט המפורסם של יערי ("גיהצתי אותה פעמיים") אינו נזכר בספר.
בקיצור, מומלץ רק למי שמתעניין בפרשה שכן כאמור אין הרבה חומרי קריאה (לפחות ככל הידוע לי) בנושא.
לכל האחרים, אפשר לחכות לסרט שייצא (אם אכן ייצא) על הפרשה ובו אמורות להופיע מילי אביטל וענת וקסמן בתפקידים הראשיים.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת