ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 בספטמבר, 2018
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
בעקבות השידור בערוץ 12, חופשת החגים מילאה את ידיי לקרוא את הספר הנוכחי. על מה? הרצח המתועב של מלה מלבסקי ז"ל. זו היתה פרשת רצח שהסעירה את המדינה בשנות השמונים של המאה הקודמת. פיענוח הרצח בוצע לאחר חקירה מסועפת ומתוקשרת. שתי הרוצחות: חווה יערי ואביבה גרנות, הורשעו ברצח של התיירת מלה מלבסקי ממניעים של בצע כסף!
הפרשה צפה כשמן על פני המים שוב, בעקבות השידור בערוץ עשר, תחת תחקיר של איילה חסון, וב-16.9.18 שודר ב"קשת" הסרט "רוצחות מבית טוב". לדעתי השידור ב"קשת" היה הרבה יותר עוצמתי, שכלל גם ראיון עם החוקרים, ואישים נוספים הקשורים לפרשה. השיחזור בוצע על ידי שחקנים שלוהקו למטרה זו. כשצפיתי בסדרה שחלשה על שני ערבים, היתה לי תחושה שהם נבחרו למשימה זו בפיצנטה של הבמאי רני סער. שאפו! (השחקנים הראשיים: ציון אשכנזי -מישל חדד, נתי קלוגר - חווה יערי, ועירית נתן בנדק -אביבה גרנות).
אני קראתי את המהדורה הראשונה משנת 1992 בכריכה קשה. שמחה לבשר שבעקבות התוכניות הללו, הספר שוב צף על המדפים ברשתות השיווק בכריכה חדשה, ולטעמי בצבעים נכונים ואטרקטיביים.
ראשית דבר? קצת על מישל חדד: מישל הוא בן זקונים ונולד ב22.6.1950, בכפר מזרעה שאוכלס על ידי תושבים עם מיעוט נוצרי. כילד הוא כמו כול הילדים למד בגן ילדים, וזמזם את "חנוכייה יפה לי יש", ואף התחפש בפורים לקאובוי. מישל הילד נאלץ להאמין בכולם: אלוהים, ישו והגננת רחל. הוא מעיד על עצמו שכבר כילד הוא חיפש תשובות אמיתיות. בספר שולב אירוע בינו לבין הכומר בכנסייה (עמודים 21/22). כבר מהקטע הנוכחי מבחינים שטמונים בו "זרעי חוקר". חה חה חה ...
הספר הוקדש להוריו ומתחיל בסיפור בודהיסטי ארוג בתובנה החובקת לקרבה את ייעדו של הספר.
הספר חולק לשניים:
חלק א'-חוף תל-ברוך, החל מתאונת הדרכים של מישל חדד ועד ל"מבצע נאוה".
חלק ב'-האנטומיה של החקירה. מכיל את העדויות, העימותים, הגרסאות השונות, סיפורי חווה, השיחזור, הלבטים של החוקר ועוד.
כל מה שביקש מישל חדד מחווה יערי: "תגידי את האמת ויוקל לך" (עמוד 18). זה היה המוטו הבלתי פוסק של מישל חדד, לאורך כל שעות החקירה המייגעות עימה. רק במרחק הזמן קטעי האי-אמיתות של חווה יערי חשפו אמת אחרת לחלוטין, וללא קשר לאמת המשפטית היא קיבלה קיום משל עצמה.
ב-10.3.1985 בשעה 19:00לאחר יום עבודה עמוס, נקרא מישל חדד לחוף תל-ברוך. ומה הוא רואה? מראה נורא. אישה בגיל לא ברור, לבושה בשמלה, מוטלת על גבה, ראשה נטוי שמאלה, ידה השמאלית פשוטה וידה הימנית מוטלת בכיפוף על החזה. רגליה מסוכלות קרוב לבטנה. כפות רגליה היו יחפות, ונעל אחת הייתה מושלכת במרחק עשרים מטרים ממנה. הנעל השנייה לא נמצאה מעולם. (עמוד 26). לאור סימני הגרירה, התגבשה הנחה שמדובר בתאונת דרכים שאירעה במקום אחר, והגופה הועברה לחולות תל-ברוך.
ב-11.3.1985 התקבלה תלונה במשטרת ישראל, על היעדרותה של מלה מלבסקי ז"ל. מלה הייתה אמורה לפגוש את אחותה: חיה שפאן ולא הגיעה. ככל שידעה אחותה, מלה מלבסקי אמורה היתה לפגוש את חווה יערי לפני פגישתן. מידע זה גרם למשטרה לזמן את חווה יערי לבירור. הבירור מוסיף דמות נוספת לחגיגת השקרים של חווה; את ד"ר פכטהולד שהתגורר ברחוב בוקי בן-יגלי בת"א. כבר במפגש הנ"ל, נדף מהסיפור של חווה יערי ריח של אי-אמינות. בסדרת הדוקו ארשת הפנים של השחקן המגלם את מישל חדד ממחישה זאת.
לאחר תקופת קיפאון בחקירה, נחת המכתב האשקלוני המפורסם, הבלתי אמין והרצוף שגיאות כתיב. ריח לא טוב נדף מהמכתב ההזוי הזה. מי כתב את המכתב? חווה יערי? אביבה גרנות? על כך לא ניתנה תשובה חד-משמעית.
האור מקצה המנהרה הגיעה לאחר זמן מה, מחיה שפאן כאשר פקידה הבנק דווחה לחיה על חשבון הבנק של אחותה-מלה מלבסקי. ומה פקידת הבנק דיווחה לה? שהחשבון של מלה מלבסקי "נסגר". בדיקה ראשונית העלתה שהחשבון של מלה מלבסקי עמד על "אפס". חקירה מעמיקה יותר העלתה שב-13 חודשים בוצעו 57פעולות חשבוניות שניקו את החשבון מתכולתו. משיכה אחרונה בוצעה ב-17.2.1985 והגופה נמצאה ב-10.3.1985!!! הבדיקות הנוספות העלו בכרטיסיות הבנק, ייפוי כוח ע"ש חווה יערי, ויותר מוזר היה למישל חדד, שבכל הפגישות חווה יערי לא הזכירה את עסקיה הכספיים עם מלה מלבסקי. בנוסף למימצאים אלה, הבדיקות חשפו שחווה יערי עבדה בבנק ולכן, לא פלא שעל הזמנת פנקסי השקים לא נגבתה עמלה כמקובל. הרי זו הטבה ששמורה רק לעובדי בנק!!! מכאן ואילך הרמזורים האדומים החלו לדלוק במוחו של מישל חדד. ככל שהעמיקו בחקירות מול הבנק, נמצא שנפדו שיקים בקצב חפוז שכללו חתימה של חווה יערי והסבת שיקים לטובת אביבה גרנות. טעות משעשעת נוספת באחד השקים, חווה יערי חתמה "חווה מלבסקי"...
מועדי היציאה והכניסה של מלה מלבסקי לארץ, הוכיחו שההמחאות שנפדו מחשבונה נעשו בתקופה שלא הייתה בארץ ולא על ידה. בנוסף לתעלומה הנוכחית מוריס-בעלה של מלה מלבסקי, אחותה וביתה לא ידעו על ההסכם הסודי שנרקם בין מלה מלבסקי לחווה יערי. ברור היה שתנועת ההמחאות לא הייתה רציונאלית, ומה בכלל הקשר בין זה לנמענים?
בחלק ב' של הספר מישל חדד, מרכז את הבדלי המידע בין העיתונות לתגליות בשטח. דב אלפון פרסם מאמר ב"כותרת ראשית" בשם: "אנטומיה של חקירה מוצלחת". "10 במארס 85: מלבסקי": "מגלה יצאנית גופה ליד גדר מסלול שדה-דב, באזור השונות של תל-ברוך. הבדיקה הפתולוגית העלתה שזוהי אישה מבוגרת שמתה כתוצאה מהידרסות או הכאה במכשיר קהה... המשטרה חושדת שאין מדובר בתאונה אלא ברצח. פקד מישל חדד מתמנה לראש צוות החקירה המיוחד..." (עמוד 87) זה לא נכון!!! החשד הראשון של המשטרה היה שהאישה מתה לא מהכאה מכוונת, ולא הייתה השערה בכלל לרצח. בהמשך נמצאו אי-דיוקים רבים בכתבות שפורסמו לציבור.
החקירה של מלה מלבסקי הפכה לסיפור הכי טוב בעיר, לרומן בלשי, האישה באדום, חווה ואהוד בטרגדיה. כל מאמר שצץ כפיטריה אחרי הגשם, השלים אינטרפרטציה אחרת. ההטרדות כללו מרדף הכתבים אחרי אנשי המשטרה, הצצה חצופה לחלונות של השכנים, לרבות בבית אימה של חווה יערי. הכותרות זעקו: "רצח מהסרטים". המונים צבאו על בית המשפט, והתקשורת רק הוסיפה עוד מלח ופלפל למרקחת הזו. בספר מישל חדד מחדד וטוען לתפקידה של התקשורת והעיתונות, שהרי בלעדיה הפרשה הזו הייתה נופלת לתרדמת. מה שנכון נכון! זה החלק של הספר שבו מישל חדד, משלים את הדינאמיקה של החוקר, בדיקת הפרטים הקטנים, לרבות שאלות ששאל את עצמו. הוא עשה לעצמו מאזן נתונים, והם אשר הובילו בסופו של יום לפסה"ד. החלק השני של הספר, מוצף בגרסאות שונות ואחרות של חווה יערי. היה מרתק כקוראת מחד, ומאידך מורט עצבים כחוקר, לקרוא את הפרק על הפוליגרף, ועל כיצד הפוליגרף פועל, למרות שתוצאות הבדיקה בה, אינן קבילות בבית ההמשפט, מלבד משפט אזרחי שבהם סוכם מראש על שימוש בבדיקה זו.
לאורך כל החקירה חווה יערי שידרה "אני בסדר" "אתם לא בסדר". כולם אשמים כולל אהוד יערי שרצה להתנקם בה, ושזה זמן מה שהוא רוצה להתנקם בה. וחווה? לא אשמה. לא אשמה. לא אשמה. בד בבד, אביבה גרנות חלמה על מעמד של "עד מדינה". מישל חדד לא הסכים לכך, ברם הובטח לה קיצור מעצר עתידי, בתנאי שהיא עצמה לא מעורבת ברצח. על סמך הבטחה זו, ובקשתה להיבדק בפוליגרף, הוצעה לה הצעת הקלטה. אביבה הסכימה, ומה היא עשתה? מי שצפה בתוכנית יודע. אביבה לא הצליחה לנגוס מהעוגה ולהותירה שלמה. בסופו של דבר, כל אחת מהרוצחות הללו תירצה שלא נוחה לה בדיקת הפוליגרף. סירובן במסכת השקרים היה שקוף לחלוטין, לכל אחד וקל וחומר לחוקר עצמו.
אביבה הצטיירה כהגיונית, רציונאלית וקרת רוח, לעומת חווה יערי הרגשנית וההיסטרית. פרק שלם הוקדש לעימות בין שתי אלה והגרסאות השונות והלא עוקבות של שתיהן.
בפרק כ"ג-שלושה חודשים אחרי, מתאר מישל חדד את "הלבד של החוקר", ללא תקתוקי מצלמות או שובל עיתונאים. הסצנה שהוא מתהלך לו על חוף הים בפעימות לב ריקות מקסימה בעיניי. המחזה אומנם הסתיים, אך פיסות מהרהוריו ולבטיו, בין תפקידיה של התקשורת וזכות הציבור לדעת, כולל השפעת התוצאות על משפחות הרוצחות הדהדו בו. הילדים-מי יטפל בהם? מה נשאר מכל הברקים והרעמים הללו? הבושה... הפחד... האשמה... האם הכול רגיל? לא!
מישל חדד כותב שעוד נשאר לו להתמודד עם העובדה, שלמרות המלכודות חווה ערי מעולם לא הודתה חד-משמעית ואפילו לא אצלו. רק בגלל עובדה זו הוא חייב להתמודד עם השפיות לאי השפיות וכל מה שביקש: "תאמרי את האמת ויוקל לך". (עמוד 169)
עד כמה רחוק חווה יערי הייתה מוכנה ללכת? גם אחרי הכרעת הדין במרץ 1987 בהפרש של 12 ימים, הגיעו מכתבים של חווה יערי הכלואה בנוה תרצה למישל חדד, בהם היא ביקשה שיבוא אליה, כי יש באמתחתה אינפורמציה חשובה שתחולל מפנה חשוב, והוסיפה על פחדיה מפני אביבה גרנות. אני שואלת: "גב' חווה יערי, זה לא היה מאוחר מידי?" מה חדש? לאורך כל הדרך חווה יערי טענה לדברי אמת. האומנם? פרידריך ניטשה כתב: "מי שאינו נאלץ לשקר מתגאה שאינו שקרן"... חווה יערי שינתה גרסאות על ימין ועל שמאל, בין גרסא לגרסא היא הוסיפה והשמיטה פרטים, בביטחון מלא שהיא מאכילה את החוקרים ב"אמת". אני הייתי משתגעת אם הייתי צריכה לחקור אותה!
מישל חדד הוא לא רק חוקר מצוין, הוא יודע להנשים את המילה הכתובה בדרכו שלו. הוא מעיד בספרו שאינו מתיימר לעמוד מול הקריטריונים של ביקורת ספרותית מקצועית. זה כנראה האדם שבו ללא כחל ושרק. יישר כוח!
בספר שולבו צילומים אותנטיים מחדר החקירות, דוחות המשטרה, תנועות בחשבונות הבנק, והמכתב שחווה יערי שלחה למישל חדד במטרה להסיטו מכיוון החקירה.
דילגתי על הגומות החסרות כמו: עברן של הרוצחות, כיצד הן הכירו? איך נוצר הקשר ביניהן ובין מלה מלבסקי ועוד. לאהוד יערי שכבודו מונח במקומו, לא ניתן מקום בספר וטוב שכך.
לדעתי, הספר הזה הוא אישי של האדם מאחורי החוקר כולל הלבטים, הדינאמיקה הפנימית שלו עם עצמו, הרהוריו ועקשנותו הבלתי נלאית להוציא את האמת לאור.
ממליצה לקרוא את הספר ולצפות בסרט הדוקומנטרי, בבימוי של רני סער המוכשר. אין לי ספק שהתוכנית הייתה ערוכה היטב, עד כדי כך שהדביקה אותי לכורסת הטלוויזיה. מי שמכיר אותי יודע שזה מחזה נדיר.
בשורה התחתונה: המציאות עולה על כל דמיון! האמת חייבת להיחשף והעונש חייב להתבצע!!!
לי יניני
נ"ב: למרות התנועתיות הרשתית בפרשה זו, להלן חלק מקישורים נוספים רלוונטיים לפרשת הרצח של מלה מלבסקי ז"ל.
ב-1987 פרסם העיתונאי גבריאל שטרסמן את ספרו "המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי".
הספר פורסם בהוצאת כנרת, ועוקב אחרי פרשת הרצח של מלבסקי מתחילתה ועד סופה.
ב-2018 שודר בערוץ עשר תחקיר של איילה חסון על פרשת הרצח של מלה מלבסקי. לתחקיר התראיין גם פקד בדימוס עו"ד מישל חדד, שחקר את תיק הרצח.
https://www.facebook.com/channel10news/videos/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%A6%D7%97-32-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99/10156497009278794/
ב-16 בספטמבר 2018 שודר בקשת 12 הסרט "רוצחות מבית טוב" על חקירת הרצח, וב-17 בספטמבר 2018 שודר בקשת 12 ריאיון עם חווה יערי על חקירת הרצח. לאחר הריאיון התקיים עימות טלוויזיוני בינה לבין פקד בדימוס עו"ד מישל חדד.
https://www.bing.com/videos/search?q=%d7%a1%d7%a8%d7%98+%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%aa+%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa+%d7%98%d7%95%d7%91&qs=n&sp=-1&pq=%d7%a1%d7%a8%d7%98+%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%aa+%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa+%d7%98%d7%95%d7%91&sc=0-19&sk=&cvid=4E8A269476B1476CA1749E559833575E&ru=%2fsearch%3fq%3d%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2598%2b%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%2595%25D7%25AA%2b%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA%2b%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%26qs%3dn%26form%3dQBRE%26sp%3d-1%26pq%3d%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2598%2b%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%2595%25D7%25AA%2b%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA%2b%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%26sc%3d0-19%26sk%3d%26cvid%3d4E8A269476B1476CA1749E559833575E&view=detail&mmscn=vwrc&mid=C505442C4E1A91047150C505442C4E1A91047150&FORM=WRVORC
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Reut.Zaro
(לפני 7 שנים)
תודה על הסקירה המקיפה והנהדרת, ועל הקישורים! נשמע כמו ספר מרתק ובכלל הפרשה הזאת מטורפת (ממה שיצא לי לראות בסרט במאקו ולקרוא באינטרנט).
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
רצחו בדם קר בגלל בצע כסף בלבד.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 7 שנים)
הספר נשמע מרתק. וכתבת ביקורת מאוד מעמיקה.
עדיין לא ברור לי מה גרם להן לבצע את הרצח. כלומר הכסילות והטמטום של לרצוח עבור סכום פעוט יחסית של 50,000 שקל או משהו כזה, נשים בוגרות שבאו מרקע סביר.
מטורף. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
Tobby תודה רבה
|
|
Tobby
(לפני 7 שנים)
הצלחתי להזדהות, כתבת נפלא.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים)
זו הנקודה שלי
חוץ מהסלביות והמגדר זה רצח סתמי לגמרי , אפילו עלוב (ברמת התחכום) ולכן אני לא מבינה מה ההתעקשות להעיר אותו כל פעם מחדש , ברור לגמרי מי רצחה, למה רצחה ואיך רצחה. הרוצחות נתפסו, ישבו בכלא ושילמו את מלוא המחיר אז מה יש לדון בזה שוב ושוב?
רחל הלר ,תאיר ראדה אלו פרשות בלי סוף ודאי וברור ואני מסכימה עם כרמליטה בעניין פושעים שמתפארים בפשעיהם, לא ממש דחוף לי לקרוא אותם. הפשעים שאותי יותר מחרידים הם פשעים ללא סיבה ,ללא שום הגיון -למשל רצח אסף שטיירמן. כאלה שהרוצח לא השיג מהם דבר. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
כרמליטה, את תותחית. מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת בקשר לעמוס ברנס.
כל החקירה של עמוס היתה לא יסודית. היו על זה המון כתבות.
גם פרשה זו אם תהיה עליה תוכנית במסך הקטן. אין לי ספק שהספר יעוף... זו פרשה כואבת ופתוחה. כן אני זוכרת את התקופה הזו בכביש החוף. זו היתה תקופה מפחידה. לגבי "המוח" לא קראתי. לא נראה לי שאקרא. אגב, אותי מעניינת הדינאמיקה של החקירה, החוקר עצמו, הירהוריו ואיך הוא פועל. |
|
כרמלה
(לפני 7 שנים)
ליעל -
מפריע לי יותר שספרים של פושעים הופכים לרבי מכר.
למשל "המוח" של יצחק דרורי, שנכתב בעת מאסרו לאחר שפרץ כספות בנק בירושלים וגנב את תוכנן. הוא נאלץ להבריח את כתב היד מבית הסוהר כי שלטונות בית הכלא לא אישרו את הוצאתו. כמובן שלא קראתי, אך מהמעט שאני יודעת הוא מאד מתפאר בעצמו ומעשיו הפליליים. ואף הוציא ספר המשך. המשיך להיות עבריין גם אחרי ששוחרר. לא ברור לי למה צריך לתמוך בו ולהאדיר את שמו ע"י קניית ספריו. |
|
כרמלה
(לפני 7 שנים)
לי - לא רק שעמוס ברנס - שהורשע ברצח רחל הלר - טען לחפותו , הוא דרש וזכה
למשפט חוזר. הפרקליטות לא הגישה כתב אישום חוזר. הוא זוכה בתחילת שנות האלפיים, שוחרר מהכלא ואף קיבל פיצוי כספי.
אני רואה הבדל גדול בין הרצח הזה ובין רצח מלה מלבסקי, בו הרוצחות נתפסו מהר מאד והיה ברור מיד מה המניע שלהן. דבר ראשון, בתקופה שרחל הלר נרצחה היו כמה רציחות של בחורות באזור כביש החוף. לא נעצרו חשודים. במקרה של רחל ז"ל עצרו בהתחלה את החבר שלה. חשבו שזה קשור גם לחברותו בארגון שמאל קיצוני, דבר שהיה מאד נדיר אז. בסוף הבינו שהוא לא אשם. ברנס נפל כפרי בשל ברשתם משום שהגיע בעצמו לתחנת המשטרה מתוקף היכרותו עם רחל. בסופו של דבר הטענות לחפותו אחרי שהורשע ומאבקו למשפט חוזר, הם שהשאירו את הפרשה בכותרות. לכך באמת מתקשר רצח תאיר ראדה, שעד היום לא ברור אם אכן זדורוב רצח אותה. לצערנו,החוקרים במשטרה רוצים לעיתים להוכיח הצלחות וטופלים האשמות בלי ראיות מספיקות. גם כל מה שקרה בזמנו במכון לרפואה משפטית הוא הוכחה לכך. ******** אתי אלון - צריך לזכור שהיא לא רצחה. אמנם המעילה שלה היתה חריגה בהיקפה והנזק היה עצום. אבל מעילות של נשים "נורמטיביות" בתפקידי מפתח בחברות ואירגונים אינן כה נדירות. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
גלית תודה על הקישור. קראתי את הספר הזה על רצח רחל הלר... והיא היתה אנונימית עד וכאשר
נרצחה.
הפרשה הזו עדיין מהדהדת משום שאין הוכחה חד משמעית שמי שישב בכלא רצח אותה. עד ליום מותו לפני כמה שנים טען לחפותו והיו על כך מספר כתבות בעיתונות ובמסך הקטן. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
גלית בהחלט נכון. אתי אלון זו דוגמא נהדרת.
קודם הבאתי דוגמא של פרשת חרמון. פחות מכירים את הפרשה כאן אבל מדובר על עו"ד מפורסם שרצח את המאהבת שלו בגלל שהיא היתה בהריון...
גם על זה היו הרבה כתבות - אני אישית פחות זוכרת אותן |
|
גלית
(לפני 7 שנים)
כן
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=180096
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
כרמליטה, חושבת שהטיעונים שהבאת נכונים מאוד ולכן הנושא הזה קיבל תאוצה.
יש כאן משקל כבד לכך שהיא היתה אישתו של יערי. יערי בזמנו היה כוכב מאוד עולה בערוץ אחד.
אל תשכחו שמדובר בשנות השמונים של המאה הקודמה. היחס לדברים כאלה היה שונה. מדוע עכשיו התוכנית יצאה? ולמה אילה חסון הציפה את הנושא ביולי 2018? כנראה שהתשובות לכך טמונות במה שכתבת. רצח הוא מעשה נתעב ותמיד יקבל כותרות. כמות הכותרות והחשיפה תלויה בשותפים הישירים למעשה ולסביבתו. גם פרשת ראדה - חמה. לראיה יצא גם ספר בנושא. מה יהיה אני לא יודעת. אבל לא מפסיקים לשדר כתבות ולכתוב על הרצח הזה. גם הרצח הזה הוא רצח נוראי של נערה ובלתי מוסבר. לא אכנס לזה עכשיו בטח אבל יש הרבה סימני שאלה סביב הרצח הזה כולל החקירה עצמה. כרמליטה תודה והמשך חג שמח לכולנו |
|
גלית
(לפני 7 שנים)
כרמליטה
על האספקט המגדרי לא חשבתי , ואת צודקת זה קצת יותר נדיר , ועוד צוות שכולו נשי, נורמטיביות ? יש מצב , אני מנסה לחשוב על מעשי רצח אחרים ששמעתי עליהם שמניעיהם היו כסף ולא מצליחה לחשוב על כאלה שהמבצעים היו "נורמטיביים" במובן של ללא עבר עברייני, (אתי אלון ישר קופצת לראש)
את הפיקנטריה לקחתי כסיבה ראשונית. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
גלית, יש ספר על רחל הלר. זוכרת שבזמנו קראתי אותו.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים)
מצחיק
בדיוק את רצח רחל הלר רציתי לתת כדוגמה למשהו שיותר הגיוני שיעשו עליו כתבות וספרים בלי סוף.
וזו בדיוק השאלה שלי , מה קפץ על אילנה ו/או איילה להעיר מתים מרבצם? חג שמח בהחלט גם לך ולמשפחתך |
|
כרמלה
(לפני 7 שנים)
מילא שחדד כתב ספר לפני שנים,
אבל מדוע מצאו לנכון להוציאו מחדש?
אני לבטח לא אקרא ולא צפיתי בכתבות הטלויזיה העכשוויות. הספיקו לי הדיווחים שראיתי בזמן אמת (כולל הקטע הנורא של יערי מתחת לשולחנו את החוקר. גם אז לא הבנתי מדוע היה צורך לשדר את הרגע הזה). לגלית - לדעתי הרצח קיבל בזמנו כל כך הרבה חשיפה עקב כמה מאפיינים חריגים ב"נוף" הרציחות. - הרוצחות היו נשים - הרוצחות היו נשים נורמטיביות. - וכמובן - אחת הרוצחות - חווה יערי - אשתו של... |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
כל מה שקשור לחקירות מעניין אותי. בעבר הרחוק רציתי ללמוד את הנושא.
לא רק על הרצח הזה קראתי. קראתי על נוספים. על הרצח הזה יש ספר אז גם סקרתי אותו. לא לכל רצח יש ספר.
למשל "פרשת חרמון"- לא היה ספר... אבל קראתי את הכתבות בעיתון. זה מעניין אותי איך אנשים נורמטיבים מהשורה שיושבים "יפה" מגיעים למצבים המתועבים הללו. בזמנו קראתי באדיקות על רצח רחל הלר. זה עניין אותי כי זה קרה ליד מקום ששירתתי בו והסתובבתי באותו אזור כל בוקר וערב. בסיפור הזה אין כל כך קסם. מה שמינף אותו לדעתי הבלעדית ולאחרונה זו התוכנית ששודרה במסך הקטן. עובדה, התוכנית מינפה את הרצח למעלה וגם את הספר הזה. אני משוכנעת שהמכירות של הספר במהדורה המחודשת יקבלו תנופה מחודשת. גלית תודה על תגובתך והתייחסותך. חג שמח לך ולמשפחתך. |
|
גלית
(לפני 7 שנים)
מה שיעל הר
לא מתכוונת לפגוע , כמובן לגיטימי לקרוא כל מה שבא לך, אני פשוט תוהה למה הרצח הזה קיבל כל כך הרבה חשיפה, למה הוא מעניין אנשים? (לאו דווקא את לי) חוץ מהפיקנטריה של נישואין לאהוד יערי דמות מוכרת למדי אז והיום. מה יש ברצח הזה שכל כך זוכרים אותו אחרי 30 שנה (עובדה אפילו אני זוכרת את שמות הנפשות הפועלות ופרטים עקריים)? מה הקסם שלו?סה"כ לא תעלומה מיוחדת, שום תחכום בפשע, ברצח ובניסיונות ההסתרה, היו תעלומות הרבה יותר מסתוריות שהתהליך הבלשי שלהן הרבה יותר מסובך אז למה? |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
יעל למה לא לקרוא ספר בנושא? זה בדיוק כמו לקרוא ספר מתח על רצח. לא רואה הבדל
בין שני הדברים הללו. אלא שהפעם מדובר ברצח שקרה במדינה שלנו ועדיין מהדהד כמו פרשות נוספות שהיו מעורפלות והיו כמה מקרי רצח מזעזעים במדינה שלנו שקראתי עליהם. |
|
yaelhar
(לפני 7 שנים)
רק אני תמהה על קריאת ספר בנושא הזה?
למה שיעניין אותי - ויישאר לדורות הבאים כספר - רצח עלוב ולא מתוחכם מעבר לכתבות בעיתונים שהיו בזמן אמת? מילא סרט דוקומנטרי - הוא ממחיש את הכתבות בעיתונים. מילא החוקר שרוצה שיזכרו אותו על משהו. אבל לקרוא את זה? |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
רץ תודה. אני לא חושבת שמדובר בתיק חקירה קל מאוד.
אל תשכח שגם אם חושדים ברוצח צריך להוכיח זאת. קרא את הכתבה היום בידיעות אחרונות.
דיברנו ונדבר על זה. יום מקסים |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
היום ב"ידיעות אחרונות"
יש כתבה של סמדר שיר. לכל המתעניין להלן קישור: http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5357263,00.html |
|
רץ
(לפני 7 שנים)
לי - תודה לסקירה המושקעת, במבט שני אני חושב שמדובר בתיק קל מאוד, בו לחוקר היו כל הנתונים לקשר בין הנרצחת לחשודות, כל מה שנותר לו לעשות זה לשבור את העדות,
וגם זה לא הייתה בעיה, לבצע פרובוקציות בין שתי העדות. התכנית אמנותית ועיתונאית, השילוב בין השניים מעניין, היא חושפת שפעם משפחת יערי הייתה מדורת השבט, ולכן ההתעניינות, ושנית מדובר באישה לכאורה מבית טוב שביצע רצח נתעב. והמעניין מכל הרצון של יערי לסיים את חייה עם רושם חיובי של קורבן תמים, באופן שממש מעורר רחמים.
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
התוכנית ששודרה על ידי אילה פחות טובה. ערוץ 12 עשה עבודה יפה בעזרת שחקנים.
|
|
Tamas
(לפני 7 שנים)
אכן המציאות עולה על כל דמיון. לא ראיתי את הסרט הדוקומנטרי אבל כן ראיתי את התוכנית ששודרה אצל אילה חסון. המחזה ההיסטרי של יערי בחדר החקירות היה פשוט ללא מילים.
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים)
חני תודה רבה
|
|
חני
(לפני 7 שנים)
לי סקירה יפה ומושקעת.
אני מניחה שזו בדיוק הסקרנות שנדרשת
כשצופים בתכנית תחקירים טובה. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת