ביקורת ספרותית על המייצגים מאת ג'ון גרישם
ספר טוב

---

התרבות האמריקאית נתפסת כתרבות תובעת וגם כתרבות המתגוננת בפני תביעות. כתוצאה מכך חברה אינה יכולה לפעול בלי צוות משפטי ענק, הכולל עורכי דין, תחקירנים ובלשים. התרבות הזו הופכת כל אזרח שנפגע איכשהו - גם בעקבות רשלנות שלו - כמועמד לזכות בסכום "שיסדר לו את החיים". אי אפשר לדעת מה פה הביצה ומה התרנגולת - האם עורכי הדין שהתרבו ליבו את הרצון "שמישהו ישלם" או שהצורך בתובעים הגדיל את מספר עורכי הדין שמצאו כר נרחב לפעולתם. כך או כך "תרבות התביעות" הזו מולידה תופעות רבות - לעתים אבסורדיות - וגם דרמות משפטיות, שנהפכו מצרך מבוקש.
אחת הסיבות, אני חושבת, לחיבתנו לסוג הזה של ספרים הוא שאנחנו אוהבים להאמין בסיפורי סינדרלה. אנחנו אוהבים לקרוא ספרים ולצפות בסרטים בהם עורך הדין שהוא הצד החלש מתייצב מול יריבו החזק ממנו וברגע האחרון הופך את המגמה, זוכה במשפט ומוציא את הצדק לאור. אנחנו רוצים להאמין ש"סוף הצדק לנצח" ולהאמין שהפרש הבודד יצליח לנקות את העיירה ממושחתיה וכגמול יזכה בצדק וגם בנערה.

מעשה בעורך דין צעיר ומוכשר שחמש שנים הוא בורג קטן במשרד עורכי דין ענק ומהודר. ברגע של (אי) שפיות הוא נמלט ממקום עבודתו המשמים, המבטיח לו תגמולים כספיים גבוהים וכבוד, תמורת חייו. באופן מקרי הוא מגיע למשרד עורכי דין שהוא ההפך הגמור ממקום עבודתו הקודם: המשרד הזה מתנהל על גבול החוקיות, שני השותפים בו "רודפים אחרי אמבולנסים" לפרנסתם, לקוחותיהם הם העלובים שבעלובים, התופסים את עורכי דינם כיריבים, מנסים להתחמק משכר טירחה, לרמות את עורכי דינם ולריב איתם. הוא מתחיל לעבוד באותו משרד, ומתחיל ללמוד את עובדות החיים.

גרישם הוא סופר מוכשר ביותר. הוא יודע לספר סיפור, להביע בסיפור גם את עמדותיו החברתיות הליברליות, לנמק היטב את גישתו. הוא בונה היטב את דמויותיו ומצליח לייצר מתח גם בלי לשפוך דם.
אני מחבבת את גרישם גם כי קל לפענח את הלך הרוח שלו בעת שכתב את הספר. את "עת להרוג", למשל, נראה לי שהוא כתב בזעם. את "התא" חשבתי שהוא כתב בייאוש. "בית צבוע" נכתב כזיכרון אפל. הספר הזה נכתב, כך נראה לי, כהתבדחות. גרישם מתבדח פה על עולם עורכי הדין - מין יקום מקביל לחיי בני האדם הרגילים - מתבדח על תרבות התביעות הנהוגה בחברה האמריקאית. הוא מתבדח על הרגלי הגירושים וגם על הרגלי הזלילה של האמריקאים. הוא אינו מתבדח על החלכאים האמיתיים בתרבות הזו - על המהגרים הבלתי חוקיים המנוצלים בגלל מצבם, על חברות העולם השלישי המספקות שפע "שפני ניסיון" אנושיים לניסויי תרופות.
נהניתי מאד מקריאתו. אלה המחבבים את גרישם ייהנו ממנו גם הם, במיוחד אם אינם עורכי דין...


*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על המייצגים