הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 באפריל, 2015
ע"י בת שחר
ע"י בת שחר
ספר מדליק,
משוחח בקלילות עם הסרט "מטריקס",
עם גימיק שמעלה חיוך על הפנים,
כמו כל ז'אנר שמשתמש בגימיק הזה.
ראיתי סרטים שהדמויות הדמיוניות שבו פורצות את המסגרת הסיפורית,
ופתאום פונות אל המסך ומדברות אל הקהל,
ראיתי הצגה, בה השחקנים עשו את אותו הדבר,
ואנחנו, הקהל, התמוגג ונשפך מצחוק מהמחווה,
וזאת הפעם הראשונה שנתקלתי בספר שפורץ את כל הגבולות שלו,
מהעטיפה האחורית,
דרך ההקדשה של הספר לאדם מסויים,
עד סופו, שם מדור ה"תודות" נמצא.
ספר מעניין, מרתק ומותח שלא שוכח שיש מישהו שטורח להשקיע בו זמן ורגש, ונותן תמורה בסופו.
כמו בספרו הראשון,
גם כאן יואב חושף את נקודת מבטו על העולם האנושי,
חד וציני מצד אחד, עד כדי כך שהנשימה נעתקת,
ויוצרת ספק וקצת בושה שאני שייכת למין האנושי שעליו יואב כותב,
ומצד שני ריכוך, שמאפשר שחרור נשימה וסוג של נחמה שזה דוקא בסדר להיות אנושיים.
אני אוהבת את ההבחנות של יואב עלינו,
אני אוהבת את הסיפורים בתוך סיפורים שלו,
והרעיון המרכזי של הספר מדליק ומעורר הירהור,
על נושא הזכרונות ונסיון החיים שלנו.
קל לקריאה וזורם,
בשבת אחת סיימתי לקוראו.
למי שאוהב פנטזיה/מדע בדיוני,
ופילוסופיה על הטבע האנושי,
ספר מומלץ.
נ.ב.
גם הספר הראשון שלו "מצרפי המקרים" מומלץ בחום רב עם הרבה אהבה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת יפה, אחפש אותו גם.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
גם אני נהניתי ממנו :)
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת