ביקורת ספרותית על טלגו מאת ואסיליס אלכסאקיס
ספר מעולה

---

אני אוהבת כתיבה כמו זו של ואסיליס אלכסאקיס. צריך הרבה כישרון לספר סיפור בחסכנות , אבל לצייר לקורא תמונה מלאה , כזו שמרגישה לך צבעונית וגדושה.
כבר בתחילת הסיפור לקרוא את הפיסקה הזו :

" אני מאמינה שהיה לי באותו זמן צורך להתאהב , שהייתי באיזשהו אופן מאוהבת בך עוד לפני שהכרתי אותך . כבר הוקמה בתוכי התפאורה לאהבה וביקשתי למצוא לי גיבור ראוי . אני לא אומרת שהייתי מתאהבת בכל אחד . חיפשתי מישהו שיתאים לתפקיד הזה , מישהו דומה לך . בסוף רצה הגורל שאפגוש אותך עצמך ".

ידעתי שאני הולכת ליהנות מהספר הזה , וכך בדיוק היה.
טלגו הוא סיפור אהבה רגיש ושברירי . רובו של הסיפור מתרחש במשך שבוע , ואת הסיפור מספרת אלני , למעשה היא כותבת את הסיפור , על מנת שלא יתמסמס , סיפור אהבתה לגריגוריס . הכתיבה מאוד אוורירית , ובמילה אוורירית אני לא מתכוונת לרדודה , אלא למשהו לא דחוס , משהו קל , ויחד עם זה המחבר מעביר לנו את עוצמת הרגש של אלני , ממש ניתן לחוש את הכמיהה שלה בין השורות .
ומכיוון שאהבה - כמו אהבה - היא שפה בינלאומית של רגשות , על מנת שלא נשכח שהגיבורים הם יוונים , מפזר הסופר תזכורות יווניות כמו אזכור קבוצות הכדורגל היווניות AEK ואולימפיאקוס , שמות של רחובות באתונה , מיקיס תיאודורקיס , ובעיקר עושה חשק . אני בכל מקרה נשארתי עם טעם של עוד .
לכל המתעתדים לקפוץ לאתונה קחו איתכם את טלגו , הוא בדיוק הספר שיספיק לכם לשעה וחצי של הטיסה בין תל - אביב לאתונה .

מומלץ!

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על טלגו