ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 באוגוסט, 2008
ע"י נטעלי
ע"י נטעלי
אני מסכימה מאוד עם הביקורות האחרות על הספר - מדובר בהצצה נדירה אל תוככי העולם התחתון ובעיקר אל תוך כלא הנשים "נווה תרצה". לא זכור לי ספר נוסף שתיאר באופן כ"כ מפורט ומרתק את פסיפס הדמויות המאלכסות את הכלא ואת העולם התחתון בישראל (אולי "בחורים טובים", ספרה האחרון שאומרים שהוא מבוסס על דמויות של אנשים מוכרים כגון יחזקאל אסלן ורוזנשטיין). אנג'ל היא אשה כריזמטית מאוד, ממש לא דמות העבריינית העילגת ו/או המסוממת ו/או הערסית שנוהגים לדמיין כששומעים "אשה מהעולם התחתון". היא רהוטה, מצחיקה וחכמה.
את הספר הזה קראתי כבר לפני שנים רבות ואני זוכרת שהוא נחרט בזכרוני. כעת הזדמן לי לקרוא אותו בשנית וגם הפעם רותקתי לתיאוריה של אנג'ל המתארת בשפה קולחת ובאותנטיות רבה את השנים בהן בילתה מאחורי הסורגים, בתחילה - כנאשמת במשפט רצח ואח"כ על עבירת סחר בסמים. עם זאת, חשתי שיש שוני בין הקריאות שקראתי בספר: בקריאה ראשונה ובגיל צעיר (ודאי בסביבות גיל 16) אני זוכרת שאפילו חשתי סוג של משיכה לאורח החיים המטורף שלה - לא שרציתי להיות עבריינית בעצמי חלילה, אלא שקראתי את הספר כמו שצופים באיזה סרט מאפיונרים או פעולה. ואילו בקריאה האחרונה (ולאחר שקראתי ספרים נוספים שלה, כמו "נקמה" המשובח) אני חייבת להודות שהפעם ההסתכלות שלי היתה אחרת: ראיתי בעיקר את הכיעור ואת הטראגיות שיש בחייהן של הדמויות המופיעות בו, כולל של שרה עצמה. הרגשתי אמפתיה כלפי דמויות כמו עיידה הבדואית שבורחת ממשפחתה המבקשת לרצוח אותה על רקע חילול כבוד המשפחה אל הכלא או דמויות אחרות (נרקומניות, זונות) משולי החברה שבנסיבות אחרות יכולות היו להיות נשים מתפקדות בחברה, לכל דבר. היה לי קשה לקרוא על האסירות הבטחוניות הקיצוניות המטיפות להרג ולשנאה גם בתוך הכלא. בקיצור, הקריאה שלי היום בספר היא הרבה יותר מפוכחת ואף "מוטרדת" אפשר לומר. היא מעוררת מחשבה על אותן דמויות שוליים בחברה שלנו, על הילדים שנולדים לאותן אסירות ובאופן כללי על העבריינות בארץ - אותה עבריינות שבספר של אנג'ל היא כבר יותר מ"תופעה", יש לה ממש פנים ושמות וסיפורי חיים.
הספר גם עוקב אחר משפטם של שרה ושמעיה אנג'ל יחד עם חיים שושן בפרשת הרצח הכפול ומתואר כדרמה משפטית מותחת שממנה גם אפשר ללמוד הרבה על "סגנונו" של אנג'ל (שמרבה לקלל את השופטים, להתעצבן ולאיים על עדי המדינה שהעידו נגדו עדויות שקריות - במקרה זה, אפשר היה להבין את תסכולו...).
מה שהיה חסר לי בספר זה קצת יותר רקע על שרה עצמה לפני שהכירה את שמעיה אנג'ל וקשרה את חייה בחייו, קצת יותר נפח על ילדותה, משפחתה וכו'. אבל אני חושבת שהצלחתי להשלים קצת רקע כזה ע"י קריאת ספרה "נקמה" (שוב, מומלץ ביותר) :)
לסיכומו של דבר: ספר ייחודי, סיפור מהחיים כמו שכתבו בביקורת אחרת ומרתק. מומלץ מאוד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חגית
(לפני 10 שנים)
מבחינה ספרותית אין לו הרבה ערך
קראתי אותו בגלל העניין שבו. כמו כתבה עתונאית ארוכה ומעניינת.
|
|
|
נטעלי
(לפני 15 שנים ו-9 חודשים)
הי ליז, תודה רבה על התגובה
ועל המידע שהוספת לי לגבי חיים שושן - מרתק ורק מחזק את הטרגיות שבסיפורים האלה :(
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 15 שנים ו-9 חודשים)
לנטעלי הטוקבק הקודם ממני הוא אליך.
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 15 שנים ו-9 חודשים)
זה הספר היחידי של שרה אבג'ל שקראתי,אבל ...
את "מלאך או שטן" קראתי אחרי שיצא לחנויות וגם אותי עניין ועדיין מעניין לקרא על אורח חיים,או מנהגים שאותנו האנשים ה"נורמטיבים" מזעזעים.דווקא, דרך סיפורים כאלה אנו מקבלים פרספקטיבה על החיים ואם, מי שקרא את הספר ומבין ,שמלבד היותו רומן מציצני לחיי העבריינות הוא מסר חשוב שהפשע לא משתלם אז כל החברה הרוויחה.כפי שאמרת שניתן ללמוד על סגנונו של שמעיה אנג'ל יש לך הבחנה נכונה כי בסופו של דבר הוא רצח את חיים שושן בכלא.אני מרגישה צורך לשתף אותך ואני מקווה שזה בסדר מצידך,כי בכל פעם שאני נזכרת בספר הזה אני מקבלת צמרמורת פשוט כי זה מתחבר לסקרנות שלך לגבי שרה ועל המחשבה שהעלית לאותם דמויות משולי החברה שבנסיבות אחרות יכלו לחיות אחרת, מה שמביא אותי לחיים שושן שהוא ואני גדלנו יחד באותו רחוב והורינו היו חברים טובים.חיים גדל בבית הכי "נורמטיבי" אב שוטר ואם עקרת בית למופת ואחות מקסימה.גבר חכם, יפה תואר,עם חיוך כובש,ביישן ומלא כבוד אלינו.נשוי לשחקנית תיאטרון. כפי שתארת על שרה, גם חיים לא היה הדמות העבריני הטיפוסי,ההיפך, היה אחד שקל להתאהב בו,לכן היינו בהלם שגילינו שפנה לפשע והמומים עוד יותר כשנרצח. חבל לי עליו.מודה!
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
