עולם של שדים, רוחות, אלים (או אל) ואלילות זועמות, אש שחורה ואש לבנה, להטוטי אור וחושך, מעשי זימה ואהבהבים, מלחמה בין גן-עדן לגיהנום, דם שפוך ושמיים קרועים… לא, זו לא העלילה של סדרת פנטזיה מטורפת. אבל עדיין אפשר למצוא את כל זה, ועוד, ברזי המיתוסים היהודים.
חגי דגן, הסופר וחוקר היהדות ומחשבת ישראל, מפליא ביכולתו לארוג סיפור מלא ערגה, תשוקה, שנאה ואהבה שזורים אלה באלה, עבור הקורא המודרני ולעיתים הלא-דתי. אני לא יכולה להגיד שאני מעורה ביהדות או בסיפורי העם היהודי. אבל ככל שהתקדמתי בקריאת הספר, הבנתי בעצם עד כמה אני לא מבינה שום-כלום ביהדות. עד כמה טעיתי כשחשבתי שמדובר בעולם משמים של משלים ומלחמות בין גברים לגברים אחרים. עד כמה הראייה שלי את הפולקלור היהודי, צבעה האקטואליה הישראלית העכשווית.
הספר מאגד באופן די כרונולוגי, אם אפשר לקרוא לזה כך, סיפורים מכל מקורות היהדות: גמרא, קבלה, מדרשים וכן הלאה. הוא כולל לא רק את הסיפורים עצמם, מסופרים באור חדש דרך עיניו של חגי דגן, אלא גם שילוב של הסתעפות והתפתחות הסיפורים. כפי שיש שני סיפורי בריאה בבראשית, כך באים לידי ביטוי מגוון המקורות והסיפורים, כמו מבוך מראות של המיתוסים היהודיים.
הספר מתאים לכלל הקוראים, כשם שכל סיפור טוב מתאים לכל קורא רעב. אלו סיפורים שמספרים מסביב למדורה, סיפורים מפיחי השראה, סיפורים מרגשים ומזוויעים, סיפורים תשוקתיים ומרטיטים. לא צריך לדעת מיהו אלוהים, מהו התנ"ך, מי הם היהודים. רק צריך לפתוח, ולקרוא. ללמוד את תולדות העם היהודי בעיני מספר סיפורים, כמו פייטן משוטט בדרכים, אוצר במוחו סיפור משלהבים כל-לבב.
או בקיצור: המלצה חמה!
