ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 בינואר, 2015
ע"י בוב
ע"י בוב
"תגיד, מה אתה קורא עכשיו?", אני נשאל לא מעט פעמים בעיקר כשאני מסתובב, זאת מאחר ויש לי נוהג לקרוא תוך כדי הליכה.
"קורות טום ג'ונס מאת הנרי פילדינג", אני עונה.
חיוך.
"טום ג'ונס, הא?"
ואני, במבט מזלזל, מנענע את ראשי בבוז ואומר: "לא הזמר"
החיוך נמחק
"הא לא?" מחזיר השואל.
לא הייתי מרגיש צורך לכתוב את זה אם לא הייתי חווה את סיטואציה הזו פעם אחר פעם בדיוק באותו האופן. אחת הסיבות לריבוי הפעמים שחשדו ששוקד אני על הביוגרפיה של טום ג'ונס הזמר היא גודלו של הספר. 700 עמודים עם פונט כל כך קטן שבקלות עם פונט נורמאלי מספר העמודים בספר היה קופץ לאלף שלוש מאות. המאמץ שהעיניים ספגו בקריאה גרמה להם לצאת מחוריהן כך שבסופה נראיתי כמו חולה סופני בהיפר-תירואידיזם. בכלל הקדשתי לספר הרבה מעבר לזמן שחשבתי שאקדיש עבורו. עשיתי המון דברים תוך כדי והוא פשוט לא התקדם, עד כדי כך לא התקדם שהסיומת באה רק לאחר 3 חודשים בערך. לא פעם חשבתי לזנוח אותו. הוא לא שיעמם אותי. הספר דווקא יפה מאוד. למעשה הוא רומאן פיקרסקי שזה סוג הספרות המועדף עלי. אבל גם אם מגזימים במשהו שאוהבים זה יכול לגרום למיאוס. לא נשברתי. החלטתי שאני ממשיך ואני שמח על כך. לקראת הסוף (200 עמודים אחרונים) הוא זרם לי מהר יותר. סביר להניח שאם הייתי קורא את זה בתקופה אחרת הייתי נהנה אפילו יותר.
השם טום ג'ונס שהוא שם גיבור הספר, מייצג את השמות הנפוצים ביותר באנגליה בזמנו והרומאן מותח ביקורת על החברה האנגלית על שלל מעמדותיה.
5 כוכבים, כי למרות שמאוד נגרר לי, בסופו של דבר נהנתי מאוד.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
תשובה יסודית בהחלט....תודה.
|
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
חני, אני לא ממש יודע לענות לך.
אין לי תשובה מוחלטת ליכולות הריכוז שלי בזמן קריאה ביחוד כאשר הרקדניות שמתערטלות ומתפתלות בראשי הן דאגות מסוג זה או אחר. באופן מוזר ותמוהה אני תמיד מצליח למצוא הקשר בספרים, לפעמים בולט יותר ולפעמים רק משפט יחיד ובודד, שאותם אני מקשר לסיטואציות ומצבים הקורים בהווה של חיי. אולי זה ביטוי למחלת נפש בה אני מדמה שהעולם שולח לי מסרים נסתרים דרך הספרות שאני קורא, אבל סביר להניח שזו רק הדרך שלי להתמודד עם אותן מחשבות חסרות מנוח בניסיון למצוא פיתרונות לבעיות שמטרידות אותי.
אני שמח ששאלת אותי חני. עוררת אותי לחשוב על הנושא ואני דיי שלם עכשיו עם התשובה שסיפקתי. |
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
בוב:)
כשהמחשבות לא נחות לי במקומן אני לא מצליחה לקרוא ולו אות אחת..
גם אם הם ירקדו ויתערטלו ויתפתלו לא יעזור שום מציאות אחרת... אני שמחה שאפשר לברוח קצת למציאות אחרת,תגיד לי איך זה עובד? |
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אב"פ, עניין הפונט הוא תוצר של שנת ההדפסה+סוג ההוצאה לאור.
הספר יצא בהוצאת מסד ביאליק ב-1969. והפונט הקטן היה מקובל בשל הצורך לחסוך בעלויות נייר והדפסה.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני לא יודע אם אני אי-פעם אקרא את הספר הזה
אבל הצורה שכתבת עליו והדרך שבה ענית בשרשרת התגובות מזכיר לי את עצמי, בעיקר בעניין של לערב את עולם הספרות בעולם המוסיקה ולהיפך. לגבי הפונט שבהם נכתבים ספרים, חבל שהוא לא פונט אחיד, כי יש ספרים שלצערי אני כבר ממש מתקשה לקרוא (אין מה לעשות אי-אפשר להתכחש לדברים שהגיל עושה).
|
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
גלית, אם את כבר מזכירה את 'הרפתקאות ג'וזף אנדרוז'
אז הוא טוב יותר לטעמי ועדיף באמת להתחיל ממנו. אם לא תתחברי לסגנון, את יכולה בקלות לזנוח גם את טום ג'ונס מבלי להרגיש שפספסת משהו.
|
|
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אמנם שערוריה!
קודם כל להסיט... לא להסית ,אין לי כל כוונה לייצר פה חבורת לינץ' מתלהמת (8
אני התכוונתי לזלזל באוכלוסיה שאינה מכירה זמר ותיק שכזה לא להכפיש את זמרתו ובמקביל להתייהר בהשכלתי והנה אתה שם מקל בגלגלי. האמת ניסיתי כמה פעמים להתחיל עם סיפורו של ג'וזף אנדרוס אבל לא הצליח לי, אני עוד אתן לו צ'אנס מתי שהוא וטום ג'ונס כאמור בהחלט ברשימה . יבוא יום... |
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
גלית, את מפליאה אותי.
וכמעט שנפלט לי "MY MY MY..." על ניסיונך להפוך את טוס ג'ונס הזמר לאיזה פלוני אלמוני שמעטי מעט מכירים. את ממש DELILAH! שהרי מחשבות מסוג זה יכולות לגרום לאדם לרצות לעשות מעשים קיצוניים כמו:burning down the house ולאחר מכן להרגיע את עצמו ב: green green grass of home
וחוץ מז, זו ממש חוצפה מצידך להסית את הביקורת שלי מטום ג'ונס הספרותי בחזרה לטום ג'ונס הזמר. שערוריה!!! :-) |
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
חני, אני לא כל כך מסכים עם דברייך.
משום שעולם הספרים הוא אחד המפלטים שלי למציאות אחרת.
|
|
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אוף
הוא כל כך הרבה זמן ברשימת "רוצה לקרוא פעם מתישהוא " ולא הגעתי אליו ...עשית חשק
מה שמדהים אותי האמת הוא כמות האנשים - לדבריך - ששמעו על הזמר טום ג'ונס... |
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
נראה לי שספר הוא בהחלט תלוי מצב רוח ולא ההפך.
קשה לשקוע בספר גם אם הוא 5 ***** כשהמחשבות לא מונחות במקומן ..טוב לא אגיד שהשתכנעתי....
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
